לראות דרך הטכנולוגיה: משתמשים בהייטק כדי לסייע לקהילת העיוורים

הם אנשי הייטק, אבל בשבילם זה לא רק פרנסה, אלא אמצעי לעזור ללקויי הראייה, כלומר לעצמם, להשתלב בחברה ולצמצם את הפער בינם לבין הרואים. ויש כבר הישגים

זהר אליה טוריאל

|

27.05.20 | 04:18

עדי נתן. "אנחנו בודקים אם האתר נגיש או לא, ואם הוא נוח ויעיל. אם לא, פונים למפתחים ומסבירים איך לעשות זאת בצורה נכונה" (צילום: יעל פרץ)
עדי נתן. "אנחנו בודקים אם האתר נגיש או לא, ואם הוא נוח ויעיל. אם לא, פונים למפתחים ומסבירים איך לעשות זאת בצורה נכונה" (צילום: יעל פרץ)
שמוליק נעמן. "אם פעם הייתי נכנס לבית קפה, ומישהו היה קורא עיתון – אוטומטית היינו שונים. היום שנינו משתמשים בסמארטפון, ויישרנו קו" (צילום: שלו שלום)
שמוליק נעמן. "אם פעם הייתי נכנס לבית קפה, ומישהו היה קורא עיתון – אוטומטית היינו שונים. היום שנינו משתמשים בסמארטפון, ויישרנו קו" (צילום: שלו שלום)
ניל אוסמן. "העיצוב, הפיתוח וכל התכנון הראשוני צריכים לקחת בחשבון את המוגבלויות" (צילום: יובל חן)
ניל אוסמן. "העיצוב, הפיתוח וכל התכנון הראשוני צריכים לקחת בחשבון את המוגבלויות" (צילום: יובל חן)

שמואל נעמן ועדי נתן הם עיוורים, ניל אוסמן הוא כבד ראייה; שלושתם אנשי הייטק מצליחים; אבל עבורם, הטכנולוגיה היא לא רק מקור פרנסה אלא גם מפתח לשילובם של עיוורים ולקויי ראייה בחברה ולצמצום הפער שבינם לבין הרואים.

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

"היכולת להשתמש בטכנולוגיה מגשרת על ההבדל הפיזי", אומר נעמן, המנכ"ל והבעלים של חברת פילוסופט, הפועלת למען הנגשת טכנולוגיות לעיוורים וללקויי ראייה. "אם פעם הייתי נכנס לבית קפה, ומישהו היה קורא עיתון – אוטומטית היינו שונים. היום שנינו משתמשים בסמארטפון, וכך יישרנו קו. הטכנולוגיה גם פותרת בעיות. פעם, הליכה לסופר הייתה משימה קשה, והיום כולנו מזמינים דרך הסאמרטפון. המסך, שהכל עובד דרכו, הוא כמו משקפיים ורודים שמקטינים את הנכות".

 

"הנגישות הטכנולוגית לא רק מעניקה עצמאות: יש לה גם משמעות אדירה מבחינה היכולת להשתלב בחברה, בזכות המדיה החברתית", מוסיף נתן, מומחה לבדיקות ולייעוץ בנושא התאמת אתרים ואפליקציות לאנשים עם עיוורון. "לימדתי ילדים עיוורים ולקויי ראייה איך להשתמש במחשב, בדגש גם על עצמאות וגם על אפשרות לייצר חברים. לחלק מהם זה עשה מהפך בחיים".

 

גם אוסמן, מומחה לפיתוח אתרים מחברת WIX, עוסק בהנגשת אתרים ואפליקציות לבעלי מוגבלויות. שלושתם מוכיחים שעיוורים ולקויי ראייה יכולים להשתלב בעולם המחשבים והתכנות, וגם משתמשים בניסיונם כדי להיות חלק מתהליך משמעותי עבור הקהילה שממנה באו.

 

שמוליק נעמן. "אנשים נמנעו מלתת לי עבודה" (צילום: שלו שלום)
    שמוליק נעמן. "אנשים נמנעו מלתת לי עבודה"(צילום: שלו שלום)

     

    הצעה שקשה לסרב לה

     

    אוסמן (52), תושב תל אביב, גרוש ואב לשלושה, נולד כבד ראייה ושולב במוסדות לימוד רגילים. בעבר עבד בתמיכה טכנית בחברה שפיתחה תוכנות פיננסיות, והייתה לו חברה משלו, WW3, שהתמחתה בתחום נגישות באינטרנט ונתנה שירותי פיתוח, בין היתר, ל-WIX – חברה ישראלית שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט. "לפני חצי שנה הוחלט ב-WIX שהנגישות תהיה ערך בסיסי שלהם וביקשו שאצטרף אליהם כשכיר", הוא מספר. "התלבטתי, אבל הם נתנו לי הצעה שקשה לסרב לה, והיום אנחנו צוות של שבעה אנשים, שזה צוות נגישות מהגדולים בארץ. אני היחידי שם שלא רואה, אז יש לי יתרון מולד".

     

    נעמן (46) גר בירושלים והוא נשוי ואב לארבעה. הוא נולד עם יכולת ראייה מוגבלת, שבגיל 30 הידרדרה עד לעיוורון מוחלט. בצבא שירת בהתנדבות ביחידת מחשבים, ואחרי השחרור הקים חברה בתחום התוכנה שנתנה, בין היתר, שירותי עיבוד תמונה לאלביט. "זה באמת נשמע קצת אירוני", הוא מסכים, "אבל תמונה דיגיטלית היא רצף של מספרים, שרק התוצר הסופי הוא תמונה. זה רק מוכיח עד כמה מגבלת הראייה ניתנת לגישור כשמתרגמים דברים לשפה דיגיטלית. כשהתחלתי לאבד את הראייה לגמרי, כבר הייתי נשוי. אשתי תמיד ידעה שאני לא רואה טוב וקיבלה את זה הכי טוב שאפשר, אבל זאת הייתה שנה קשה, עם טיפולים ובדיקות, עליות וירידות וניסיונות להבין אם אפשר להמשיך לעבוד בתחום התוכנה. קניתי בארצות הברית תוכנת קורא מסך שעוזרת לעיוור להשתמש במחשב, אבל אנשים נמנעו מלתת לי עבודה. רק אדם אחד, משה זיו מאלביט, נתן לי כמה שעות עבודה לנסות, והוא פתח לי את הדלת".

     

    לפני כחמש שנים נכנס לתחום הסמארטפונים. "הם התחילו להיות משמעותיים, והצטערתי לגלות שכל אפשרויות התרגום לעיוורים היו באנגלית. כעיוור שמכיר את צרכי השוק, הקמתי חברה ששילבה מנוע תרגום לעברית. קיבלנו מהמדען הראשי סיוע, וכשהחלה ההחדרה של המוצר לשוק, ראיתי עד כמה הצעירים חיכו לזה. החברה הוציאה חבילת מוצרים לתלמידים לקויי ראייה, הכוללת ספרים דיגיטליים, מילון, מחשבון וכל מה שנדרש על ידי משרד החינוך".

     

    נעמן הוא גם עורך דין, אבל מעולם לא עסק בתחום. הוא מעדיף להתמקד במה שמעניין אותו. "אני מרגיש שאני מצליח לתרום לקהילה", הוא אומר. "כשאני שומע על ילד שיותר קל לו היום להשתמש במחשב, ושזה עוזר לו להשתלב, או על אנשים מבוגרים שמשתמשים באפליקציית הספרים ונהנים – זאת גאווה".

     

    "אני מרגיש שאני מצליח לתרום לקהילה", אומר נעמן (צילום: שלו שלום)
      "אני מרגיש שאני מצליח לתרום לקהילה", אומר נעמן(צילום: שלו שלום)

       

      נתן (43), תושב חיפה, הוא רווק שנולד עיוור למשפחה רואה. גם הוא למד תמיד בבתי ספר רגילים. "עד סוף החטיבה הייתי בכיתה עם מכונת ברייל מסורבלת כבדה ורעשנית, במקום עיפרון. בכיתה ט' היה לי בבית מחשב נייח, ובאמצעותו נפגשתי לראשונה עם תוכנה שהקריאה את מה שהיה כתוב על המסך ותרגמה לברייל על גבי מכשיר חיצוני. כסטודנט כבר הגעתי עם לפטופ ואפליקציה שמתרגמת לברייל".

       

      לצבא התנדב, ועסק בו בניהול רשתות תמיכה טכנית. אחרי השחרור למד חינוך וחינוך מיוחד, אבל לא נפרד מהמחשבים. "תמיד חלמתי להשתמש בידע שלי במחשבים כדי לסייע לאחרים. אחרי תואר ראשון עשיתי הסבה לחינוך מיוחד כדי להיות מורה תומך שמתמחה בהטמעת מערכות. נעשיתי מורה נודד, שמסתובב בכל הארץ ומלמד ילדים עיוורים ולקויי ראייה איך להשתמש במחשב. זה נתן לי סיפוק עצום. בשלב מסוים רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לעבוד מחוץ לקהילת העיוורים, והתחלתי ללמד ילדים רגילים. בשנים האחרונות הרגשתי שאני לא מספיק תורם לקהילה שממנה אני בא, והיום אני עובד בעמותת 'מגדל אור יעדים לצפון', שנותנת שירותי שיקום תעסוקתי ותפקודי לבעלי ראייה לקויה ועיוורון. אנחנו בודקים אם האתר נגיש או לא, ואם הוא נוח ויעיל. אם לא, פונים למפתחים ומסבירים איך לעשות זאת בצורה נכונה".

       

      עדי נתן. "להיעלב? אני לא שם" (צילום: יעל פרץ)
        עדי נתן. "להיעלב? אני לא שם"(צילום: יעל פרץ)
         

         

        הדבר הכי חשוב לי בחיים

         

        חוק נגישות האתרים בישראל קובע שכל אתר אינטרנט או אפליקציה הנותנים שירות לציבור, חייבים להיות נגישים עבור אנשים עם מוגבלויות. יובל וגנר, היו"ר והמייסד של עמותת נגישות ישראל, מוסיף: "העמותה מקדמת את נושא הנגישות באינטרנט כבר 18 שנה. נכון ל-2020, לישראל יש את חקיקת הנגישות המתקדמת בעולם. מאז 2017 כל אתר אינטרנט חייב להיות נגיש. הנגשת אתרים טובה ורווחית לעסקים, וקריטית לאנשים עם מוגבלויות, בין אם הם עיוורים או עם מוגבלויות ידיים".

         

        הכירו את העמותה:

         

         

        "יש כבדי שמיעה או בעלי בעיה מוטורית שלא יכולים לעבוד עם מקלדת או עכבר", אומר אוסמן. "יש גם עיוורי צבעים שלא מבדילים לפי צבע, או אנשים שצריכים רק הגדלה, ואז התוכן נעלם או שהפונקציונאליות נשברת. כדי שאתר ואפליקציה יהיו נגישים, צריך להקפיד על כך שכל המשתמשים יוכלו לתפעל, לנווט ולהשלים משימות בהצלחה. העיצוב, הפיתוח וכל התכנון הראשוני צריכים לקחת בחשבון את המוגבלויות".

         

        נעמן: "אחת הבעיות בחוק היא לגבי האפליקציות. הוא אומר שגם הן צריכות להיות נגישות, אלא אם כן יש שירותים שניתנים באתר. זה מעין כיסא מפלט לחברות. לדוגמה, אני היום לא יכול לראות את חשבון העו"ש שלי באפליקציה של הבנק שלי. למה אני צריך להיכנס לאתר, ומישהו אחר יכול באפליקציה? התקווה שלי היא שכל חברה וגוף שמייצרים אפליקציה כלשהי ידאגו לכך שהיא תהיה נגישה וזמינה לי. שאוכל לקבל את אותו שירות כמו האדם הרואה. גם עיוורים מעדיפים לפעמים לעבוד עם הטלפון ולא מול מחשב".

         

        אתם נעלבים כשבקשות שקשורות להנגשה מקבלות תשובה שלילית?

        נתן: "להיעלב? אני לא לוקח את זה למקום הזה. אני כן יכול להגיד שזה מכאיב לי באופן אישי כמי שצריך את השירות הזה ורוצה להיות לקוח באופן שוויוני. צר לי שהמודעות לא מחלחלת. יש חברות שכן רואות את הצד הערכי, ויש הרבה שאומרות שהן מעוניינות, אבל תכלס מתעכבות בגלל אישורי תקציב וכו'". 

         

        אוסמן: "יש כל מיני דרכי התמודדות. אני עשיתי דיס-אסוציאציה לנושא, ומבחינתי זה כמו שמבקשים להתאים משהו למגזר החרדי או הערבי. עוד לפני שיצא החוק, הקמתי חברה שהתמחתה בהנגשת אתרי אינטרנט, אבל אף אחד לא התעניין. הנגשה לא נתפסה כמשהו תחרותי או סקסי, אבל כולנו וכולם מוגבלים במשהו. מוגבלות היא לא רק עניין רפואי, אלא גם עניין של קונטקסט. גם אנשים רגילים מוגבלים כשהם ברכב ולא יכולים להזיז את הידיים בחופשיות, או כשהם בשמש ולא רואים את המסך, או כשהם בבית קפה הומה ולא יכולים לשמוע".

         

        נתן: "היום זה הדבר שהכי חשוב לי בחיים: "להראות לכמה שיותר אנשים עם עיוורון ולקות ראייה שאפשר לנהל חיים עצמאיים ואיכותיים ברמה הטכנית והחברתית. אני פוגש אנשים, בעיקר מתעוורים חדשים אבל גם כאלה שנולדו למציאות הזאת, שעולמם חרב עליהם. שלא עוברים תהליך השלמה, שמוכנים לשבת בבית ולרחם על עצמם ולהיות תלויים באחרים בהתניידות, הקראה או הליכה לקניות. בכל הדברים האלה הטכנולוגיה יכולה לעזור".

         

         

           

          איבדה את ראייתה בגיל 17, ומאז רואה אנשים יותר טוב. הקליקו על התמונה:

           

          "כשאני יוצרת קשר עין עם בן אדם, הוא שוכח שאני לא רואה". הקליקו על התמונה (צילום: רונית כהן)
          "כשאני יוצרת קשר עין עם בן אדם, הוא שוכח שאני לא רואה". הקליקו על התמונה (צילום: רונית כהן)

           

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד