עד כמה מצב "גלישה בסתר" (אינקוגניטו) בדפדפן כרום הוא אכן פרטי? על השאלה הזאת נדרשת גוגל להשיב, במסגרת הצעה לתביעה ייצוגית שהוגשה לפני יומיים (ג') אל בית המשפט הפדרלי בסן-חוזה, קליפורניה. התובעים טוענים כי גוגל מטעה את המשתמשים הבוחרים לגלוש בצורה פרטית, וממשיכה לאסוף מידע על הרגלי השימוש שלהם. התביעה הוגשה על סך 5 מיליארד דולר.
1 צפייה בגלריה
מצב גלישה בסתר
מצב גלישה בסתר
מצב גלישה בסתר
(צילום מסך)
על פי כתב התביעה, מצב גלישה בסתר - שהושק בשנת 2008 ומשווק על-ידי גוגל כמצב גלישה "פרטי", לא מונע מהענקית את המשך איסוף המידע, זאת באמצעות אפליקציות, פלאג-אינים, וכלים של גוגל עצמה - כמו אנליטיקס ואד מנג'ר. "באופן הזה גוגל לומדת על החברים של המשתמש, התחביבים שלו, הרגלי הקניות, ואפילו על הרגעים האינטימיים והמביכים ביותר שלו", כך נכתב.
מטעם גוגל נמסר לסוכנות הידיעות רויטרס: "כפי שאנחנו מצהירים בבירור בכל פעם שפותחים חלון אינקוגניטו חדש, אתרים עשויים להמשיך ולאסוף מידע על פעילות המשתמשים בדפדפן". התובעים מצידם טוענים שההסבר לא מספיק, ושמדובר בהטעיה של הציבור. לדבריהם, גוגל הפרה את פרטיותם של מיליוני אמריקאים.
ואכן, עם פתיחת חלון חדש במצב גלישה בסתר, מופיעה הודעה בולטת במרכז העמוד, הכוללת הסבר על סוג המידע שנשמר ומי יכול להיות חשוף אליו, ומה לא נשמר - בעיקר היסטוריית חיפוש. בשנה שעברה הציגה גוגל את מצב אינקוגניטו גם באפליקציית המפות הפופולרית שלה.