שתף קטע נבחר

מנהרה בעומק 60 מ' ומכון טיהור משותף: כך ישוקם נחל קדרון

שפכי ירושלים והרשות הפלסטינית, שזרמו שנים לנחל, גרמו למפגע סביבתי חמור במדבר יהודה. אתמול הונחה אבן הפינה לפרויקט השיקום - והמים המטוהרים ישמשו להשקיית מטעים ישראליים ופלסטיניים. מנהרה באורך 1.3 ק"מ תמנע פגיעה בטבע. ראש העיר ירושלים: "מיזם ירוק בסדר גודל לאומי"

 

 

במשך שנים זרמו מי הביוב של ירושלים והרשות הפלסטינית לנחל קדרון וגרמו למפגע סביבתי חמור במדבר יהודה. מי השופכין חלחלו למי התהום וגדות הנחל התמלאו בפסולת בנייה ואשפה. אתמול (ג') הונחה אבן הפינה לפרויקט שיקום נחל קדרון והעברת השפכים למכון טיהור - כשהמים המטוהרים ישמשו להשקיית מטעי תמרים ישראליים ופלסטיניים.

 

מדובר בתוכנית בהיקף של יותר מ-800 מיליון שקלים, הכוללת שיקום והחלפת תשתיות ביוב פגועות, הנחת תשתית להולכת שפכים חדשה, פינוי פסולת בניין ואשפה, קליטת השפכים במתקן הטיהור "אוג" והפיכתם לשמישים לחקלאות.

מנהרה לטיהור שפכים בנבי מוסא (צילום: אלי מנדלבאום)
פרויקט שעלותו יותר מ-800 מיליון שקל(צילום: אלי מנדלבאום)

מנהרה לטיהור שפכים בנבי מוסא (צילום: אלי מנדלבאום)
(צילום: אלי מנדלבאום)

תוואי נחל קדרון מתחיל מאזר הר הצופים בירושלים ויורד למדבר יהודה דרך בקעת הורקניה עד לאזור אבנת וים המלח. השפכים מגיעים משכונות מרכז העיר, בהם כיכר ספרא, שבה ממוקמות עיריית הבירה ושכונות מזרח העיר.

 

במסגרת הפרויקט תופסק הזרמת הביוב לנחל ויונח קו מאסף שינקז את השפכים לאורך כמה קילומטרים. כמו כן, גם הרשות הפלסטינית תנקז את מי הביוב שלה באמצעות צינור באורך של שמונה קילומטרים. גם השפכים הללו יגיעו למכון הטיהור המשותף בנחל אוג.

 

אחד החלקים המורכבים בתוכנית הוא הקמת מנהרה שתוביל את השפכים בשטח הקדרון המדברי, כדי להימנע מפגיעה בטבע ובמנזר הוותיק מרסבא. יצוין כי תוואי השטח בקטע זה לא נגיש במיוחד וערוץ הנחל חולף על פני אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת. על מנת להימנע מפגיעה בהם, יוסט תוואי מאספי הביוב מערוץ הנחל ותיכרה מנהרת תשתית בעומק של כ-60 מטרים, ברוחב של כשישה מטרים לאורך של 1.3 קילומטרים.

מנהרה לטיהור שפכים בנבי מוסא (צילום: אלי מנדלבאום)
הנחת אבן הפינה(צילום: אלי מנדלבאום)

מנהרה לטיהור שפכים בנבי מוסא (צילום: אלי מנדלבאום)
(צילום: אלי מנדלבאום)
 

בתוך המנהרה יונחו מאספי השפכים לאורך מדבר יהודה וייקלטו באופן זמני במתקן הטיפול בשפכים בבקעת הורקניה שבו יושמשו בריכות שיקוע וליטוש.

 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר: "בפעם הראשונה אנו מממשים מיזם ירוק בסדר גודל לאומי. המיזם משקף את מחויבותנו לסביבה ולשימורה כירוקה ונקייה. זהו רק היבט אחד למהפכה שעוברת ירושלים בכל הנוגע לאיכות הסביבה, לשיפור פניה ולהפיכתה לעיר ירוקה יותר".

 

השר למשאבי המים ח"כ זאב אלקין הוסיף: "כמחצית ממי הביוב של ירושלים מזהמים את נחל קדרון - דבר המהווה את אחד המפגעים הסביבתיים החמורים שלא טופלו עד כה. נעשתה כאן עבודה קשה שכללה המון תיאומים עם משרדי הממשלה, הצבא, העירייה והרשות הפלסטינית".

 

אלקין המשיך ואמר כי "למרות הקשיים הרבים לא ויתרנו, והחזון שלנו הופך למציאות. לא רק שהביוב של ירושלים לא יזהם עוד את הסביבה, אלא הוא ישמש מים להשקיה עבור חקלאי בקעת הירדן והחקלאים הפלסטינים".

 

אבי בלשניקוב, יו"ר תאגיד הגיחון ומפעלי טיהור השפכים בירושלים, סיכם: "אנו יוצאים לדרך עם אחד הפרויקטים החשובים עבור מדינת ישראל העיר ירושלים ותושבי כל הסביבה.  מדובר בפרויקט שיסדיר באופן מלא את בעיית השפכים של מזרח העיר וכל הישובים לאורך הקדרון ויחזיר לנחל את ההוד וההדר הסביבתי, המורשתי, התיירותי וההיסטורי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי מנדלבאום
מי השופכין בנחל
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים