את ההתנסות האישית המאתגרת הזו ג'יימס נסטור, עיתונאי מדע אמריקאי, לא ישכח לעולם. לאחר שנים רבות שבהן חקר את נושא הנשימה והשפעותיה על גוף האדם, הוא החליט לבדוק זאת על גופו שלו. במשך עשרה ימים הוא חסם את אפו בספוגיות סיליקון ונשם רק דרך פיו. בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, נערך מעקב מדוקדק אחרי המדדים הבריאותיים שלו. ההשפעות הופיעו כבר אחרי יממה והלכו והחריפו עם הזמן: יובש בגרון, תחושת חנק, נחירות ודום נשימה בשינה, כאבי בטן, עצבנות וחרדה. בדיקות המעבדה הראו עלייה חדה בלחץ הדם וזינוק ברמת הורמוני הלחץ בגוף. "זה היה סיוט", הוא אומר לנו בריאיון טלפוני מיוחד עם צאת ספרו "נשימה: מדע חדש של אמנות אבודה" (Riverhead Books), "אבל אז הבנתי על בשרי כמה חשוב מה שחקרתי לעומק עד עכשיו ועד כמה לנשימה יש השפעה על בריאותנו".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הניסוי החריג של נסטור נמשך עשרה ימים נוספים, שבהם נשם רק דרך האף, כשפיו אטום במדבקה שהוסרה רק לצורך אכילה ושתייה. תחושותיו בגוף השתפרו מיידית וכל המדדים הבריאותיים חזרו לתקנם, עדות לנכונות מחקרים נוספים אודות חשיבות הנשימה דרך האף. בספרו, שכבר הגיע לרשימת רבי המכר של הניו־יורק טיימס, הוא מסכם עשור של מחקר בתחום וחושף עובדות מפתיעות על המנגנון שנראה לנו כל כך פשוט וקל: הנשימה.
איך בכלל הגעת לחקור את תחום הנשימה?
"שתי חוויות אישיות הובילו אותי לזה. לפני יותר מעשור הייתי בחופשה ביוון ופגשתי שם צוללנים המגיעים למעמקי הים בצלילה חופשית. נדהמתי ממה שהם עושים ללא בלוני חמצן, תהיתי איך אפשר לנשום ככה. ההסברים שלהם על יכולות אימון הנשימה נראו לי אז מוגזמים ואפילו מופרכים. זמן לא רב לאחר מכן השתתפתי בסדנת נשימות מיוחדת בטכניקה הודית עתיקה. הגעתי אליה אחרי שנים של דלקות ריאות חוזרות ומצבי סטרס בעקבות בעיות שונות בחיי. במהלך הסדנה התנסינו בנשימות אטיות וארוכות דרך האף, שהובילו אותי לתחושת רגיעה שלא הכרתי, תחושה שליוותה אותי גם כמה ימים אחרי וסייעה לי לקדם דברים שונים בחיי. הבנתי שאני חייב לחקור את הנושא לעומק".
4 צפייה בגלריה
ממליץ על צום נשימה. ג'יימס נסטור
ממליץ על צום נשימה. ג'יימס נסטור
ממליץ על צום נשימה. ג'יימס נסטור
לחקור משהו שהוא מנגנון טבעי בגוף האדם.
"כן. זה בדיוק לב העניין. כולנו נושמים וכולנו חושבים שזו פעולה פסיבית, סתם משהו שעושים. נושמים - חיים, מפסיקים לנשום - מתים. אבל נשימה אינה בינארית, וטכניקת הנשימה משפיעה על האופן שבו אנו חיים. כולם מדברים על חשיבות התזונה הנכונה, הפעילות הספורטיבית, אבל לא מתייחסים לגורם המפתח של הנשימה, שהוא חשוב לא פחות ואולי אף יותר.
"אני מכנה את זה בספרי 'אמנות אבודה' כי רבות מהתגליות שלי אינן חדשות. רוב הטכניקות נמצאות כבר אלפי שנה, התגלו ונשכחו, התגלו ונשכחו. אלו שפיתחו אותן לא היו אנשי מדע ומחקר, אלא אנשים שונים ברחבי העולם - מיסטיקנים הודים, מאמני שחייה סובייטים, שחקנים אולימפיים צ'כים, כולם בדקו את דרכי הנשימה הטובות, וטכניקות שונות שלהם התגלו מחדש בשנים האחרונות ונבדקו מדעית. בספר שלי ניסיתי לאסוף את כל המידע בתחום ולמצוא מה נמצא בקונצנזוס לגבי נשימה בריאה מהי".
חלק נכבד מהספר מוקדש לתיאור ההתפתחות הפיזיולוגית של האדם.
"נכון, חשוב להבין כמה עובדות פיזיולוגיות: גוף האדם תוכנן לנשימה באמצעות שני ערוצים - האף והפה. זה מגביר את סיכויי ההישרדות שלנו, כשהפה הוא למעשה גיבוי לאף במקרה שנסתם. כולנו יודעים כמה קשה לנשום לאורך זמן כשאנו מצוננים, למשל. הבעיה היא שלאורך השנים הנשימות דרך הפה הפכו לקבועות ולא לזמניות, ולזה הגוף שלנו לא ערוך.
4 צפייה בגלריה
''כולם מדברים על תזונה ופעילות ספורטיבית, אף אחד לא מדבר על חשיבות הנשימה''
''כולם מדברים על תזונה ופעילות ספורטיבית, אף אחד לא מדבר על חשיבות הנשימה''
''כולם מדברים על תזונה ופעילות ספורטיבית, אף אחד לא מדבר על חשיבות הנשימה''
(צילום: Shutterstock)
"הבעיה מחמירה אף יותר בגלל שינוי אבולוציוני שניכר במבנה הלסתות של האדם. אם נבדוק את כל שלדי האדם בתרבויות העתיקות, נראה איך הפנים שלהם רחבות יותר, מערות הסינוס עצומות, הלסתות חזקות, השיניים ישרות. דרכי האוויר שלהם, בעקבות זאת, פתוחות יותר. עם השנים, וגם בעקבות השינוי בתזונה האנושית והמעבר לאכילת מזון מעובד ורך יותר, מבנה הפנים הפך צר יותר ויותר והחסימות בזרימת הנשימה התגברו. כתוצאה מכך שיעור גבוה מהאוכלוסייה נושם כיום רק דרך הפה, ולא מקשרים זאת לבעיות בריאות שונות שלהם".
המחקר הרפואי הממוסד פחות עוסק בנושא.
"המחקר הרפואי מתמקד במחלות קשות יותר, ועושה זאת נהדר. הרפואה המודרנית התפתחה בעקבותיו ומצילה חיים במצבי חירום, אך פחות יעילה במצבי ביניים וטיפול במחלות כרוניות כמו אסתמה, כאבי ראש, לחץ ומחלות אוטואימוניות שרוב האוכלוסייה סובלת מהן. מתמחים בכיבוי שריפות ולא בהרחקת העשן.
"ללמוד ולחקור נשימה כדרך חיים, איך נושמים נכון, זה לא נושא שנכנס לרשומות רפואיות. אף אחד לא מתייחס לזה. המכונים הלאומיים לבריאות בארצות־הברית כוללים 27 מוסדות מחקר, ואף לא אחד קשור לאף או לפה או לנושא הנשימה. אבל לשמחתי ישנם חוקרים שמבינים את חשיבות העניין ושמחתי לעבוד איתם כדי להעמיק בנושא. גילינו עד כמה הנשימה הנכונה יעילה לטיפול בכל אותם מכאובים כרוניים שאנו סובלים מהם. אני מקבל עכשיו, עם הוצאת הספר, כל כך הרבה מיילים מחוקרים שמודים לי על הפרסום, ואומרים שאולי הדבר יוביל לכך שהנושא ייכנס ללימוד מוסדר בבתי הספר לרפואה. אלו התגובות שהכי מרגשות אותי".
ההמלצה המרכזית שלך היא להתאמן יותר ויותר על נשימה דרך האף בלבד. איך עושים את זה?
"כל הרגל שאנחנו מסגלים לאורך שנים, ייקח לנו שנים לשנות אותו. הנקודה כאן היא לא לנשום נכון מיד וכל הזמן, זה רק ילחיץ. הרעיון הוא לנשום יותר ויותר נכון, כך שזה יהפוך להרגל. המפתח הוא הפניית המודעות שלנו לדבר הטבעי הזה שאנו עושים בצורה אוטומטית. תשומת הלב שלך לדבר הטבעי הזה תתחיל לעשות את ההבדל".
אתה מדגיש דווקא את חשיבות נשיפת האוויר החוצה. במקום להגיד 'קחו נשימה עמוקה', אתה מתעכב דווקא על הוצאת האוויר.
"נכון, זה הדבר הבולט בטכניקות הנשימה של המזרח. רוב האנשים לא דואגים לנשוף מספיק אוויר החוצה, כאילו מפחדים שייגמר להם האוויר. אולם המחקרים מראים שנשיפה החוצה, שנמשכת יותר מהשאיפה, מאפשרת לנו למעשה להכניס אוויר נקי לריאות.
"הדבר מתקשר גם להמלצה חשובה נוספת, שנשמעת אולי אבסורדית: לנשום פחות. כולם יודעים שהפכנו לאומה של אוכלי יתר ומדדי ה־BMI מוכיחים זאת. רבים מהחוקרים שדיברתי איתם אומרים שהפכנו גם לאומה של נושמי יתר, וכרבע מהאוכלוסייה סובלת מנשימת יתר כרונית חמורה. הוצאת האוויר המלאה ואפילו שהייה של זמן מסוים ללא אוויר, לפני שלוקחים נשימה חדשה, משפרת את המדדים הבריאותיים שלנו. כמו שיטות הצום שהופכות פופולריות יותר ויותר, כדאי לעשות גם צום נשימה ולהרעיב עצמנו לאוויר לתקופות קצרות".
מה הכי חשוב לך להעביר לקוראי הספר?
"הכי חשוב לי שיבינו שנשימה היא משהו שאפשר להדליק ולכבות. רבים עושים זאת אוטומטית ולא חושבים על זה, אבל כשאנחנו לוקחים שליטה על הנשימה אנחנו לוקחים למעשה שליטה על הגוף. כשמבינים כמה זה חשוב, אפשר להיות יותר ממוקדים, רגועים, לישון טוב יותר, להרגיש טוב יותר, אתה מאמן את הגוף בצורה שהוא רוצה להיות בה".
במה כרוך האימון?
"צריך להגיע למצב של חמש עד שש נשימות בדקה, לעומת 10־12 נשימות שהן הממוצע אצל רוב האנשים".
אתה מצליח לעשות את זה?
"אני כבר הפכתי משוגע לדבר. אני מודע לנשימה שלי, אני שם לב כמה היא ירודה לפעמים. אני מקפיד להתאמן כל יום בנשימה נכונה. מקפיד לעצור נשימה לזמנים קצרים. בלילה לפני השינה אני מבצע תרגילים מיוחדים המאריכים עוד יותר את הנשיפה החוצה ואני מרגיש איך הגוף נרגע והשינה משתפרת. לפני משבר הקורונה נסעתי הרבה בעולם, וטכניקות הנשימה היו נהדרות להסדרת הגוף באזורי זמן שונים.
"יש לי עוד הרבה נושאים שאני רוצה לכתוב עליהם, אבל נושא הנשימה ממשיך להעסיק אותי. פתחתי באתר שלי אפשרות לקוראי הספר להתייעץ עם מומחים בתחום. זה מאוד תופס, ואני חש שהעניין בכך הולך וגדל. חשוב לי שכולם יבינו שתזונה נכונה ופעילות גופנית חשובים לבריאות, אבל המרכיב החסר הוא הנשימה הנכונה. זה חינם, כולם יכולים לעשות את זה. אז למה לא לנסות ולשפר כך את איכות החיים?"