החודשים האחרונים היו מאתגרים במיוחד, לא רק בארה״ב, אלא ברחבי העולם.

מגפת הקורונה גרמה לכולנו לחשוב שוב על האופן בו אנו חיים, תוך שהקיום היומיומי של רבים מאיתנו חווה תהפוכות של ממש. על רקע המגפה, ובתוספת מתחים חברתיים לא פשוטים – הלא רק השבוע ראינו מעשי ביזה נוספים בעיר שיקגו – מתקדמת לה מערכת הבחירות לנשיאות לקראת ה-3 בנובמבר. רבים, מימין ומשמאל, רואים במערכת הבחירות מאבק קיומי אמיתי, בבחינת להיות או לחדול. לא עוד חילוקי דעות פוליטיים, כלכליים או חברתיים, אלא בחירה בין אסון ותקומה, כאשר כל צד רואה בניצחון האחר את חורבנו שלו.

בתוך כל הביצה הטובענית החברתית-פוליטית הזו, ובכדי להבין קצת יותר את תמונת המצב, חשוב לא רק לקרוא ולהקשיב לאמצעי התקשורת, אלא גם להאזין לקולות בשטח. את ג׳ אני מכיר מזה שנים. היא פעילה בולטת בקהילה היהודית המקומית, אוהבת ישראל ותורמת למטרות חברתיות שונות, יהודיות ולא יהודיות. ג׳ היא גם תומכת גדולה של הנשיא טראמפ. נפגשתי עימה השבוע בכדי לראות את העולם מנקודת מבטה, אותה אני מבקש לחלוק עם קוראינו הנאמנים. ״אני רואה את טראמפ לא כאדם״, היא פותחת ואומרת, ״אלא בהקשרו ההיסטורי, כתופעה. הוא יכול להיות גס רוח, ולמרות שאינני אוהבת את זה, ישנם דברים חשובים יותר בראייתי. מבחינתי הכל החל בממשל אובמה, אשר טראמפ היה עוין לו מן הרגע הראשון ולכן ״סומן״ על ידי התקשורת והשמאל הקיצוני״.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ(צילום: MCT)

״מה הטריד אותך כל כך בממשל אובמה?״, שאלתי. ״ובכן״, היא השיבה, ״ממשל אובמה לא היה ממשל שגרתי. במהלך תקופת שלטונו, הועמק הפילוג בחברה האמריקאית ונוצרו מתחים קשים, אשר את תוצאותיהם אנו רואים כיום, בשיקגו, בפורטלנד ובמקומות אחרים בכל רחבי ארה״ב. הוא היה זה שסימן את וול סטריט כאויב ואת ה-1% כמטרה, ובמקום לעודד אותם כמנועי צמיחה בחברה האמריקאית, בחר לעשות בהם שימוש כשעירים לעזאזל. טראמפ הפך את המגמה״. ״היכן את רואה את ישראל בשיקולי ההצבעה שלך בנובמבר הקרוב?״, שאלתי. ״ישראל חשובה, אבל למרות מה שחושבים כולם, היא איננה השיקול הראשון, ואפילו לא המרכזי בהצבעה עבור טראמפ. מבחינתי זה בונוס. הימין הנוצרי מסייע לטראמפ, עוד יותר מן היהודים, לעמוד לצד מדינת ישראל כפי שראינו במעבר השגרירות לירושלים וההכרה בריבונות על הגולן. למרות שהשמאל עסוק בלחתור תחת טראמפ, וחרף העובדה שהוא איננו מלומד או רטוריקן,

העובדה היא שמתעלמים לחלוטין מן ההישגים שלו בזירה הפנימית ובזירה הבינלאומית, כגון מול דאע״ש בסוריה. אמת, הוא לא חף מטעויות, כפי שעשה במקרה של הכורדים, אבל כולנו בני אנוש. טראמפ הוביל את הכלכלה האמריקאית להישגים גדולים וגם במישור הבינלאומי הצליח במקום בו הנשיא אובמה נכשל לחלוטין. יש לטראמפ חזון אשר הוא חלק ממי שהוא, ממהותו כאדם, זה משהו שבא לו עמוק מבפנים. החשש שלו מאיראן ומהנזק שהיא עשויה לגרום לארה״ב דרך נוכחותה בחצר האחורית של ארה״ב, בדרום אמריקה וקובה, הוא חשש ממשי. טראמפ באמת דואג לארה״ב ואכפת לו ממנה״. ״ומה לגבי האנטישמיות?״ תהיתי. ״זו בעיה קשה ואני מוטרדת ממנה, אבל אני מודאגת בעיקר מהאנטישמיות הממוסדת בשמאל הקיצוני ובמנהיגות הדמוקרטית, כגון עם חברת הקונגרס אילהאן עומאר וחברותיה. זוהי אנטישמיות ברמה הגבוהה ביותר, המחלחלת לא רק אל החברה אלא גם אל היחס לישראל, והנזק ארוך הטווח שלה קשה לאין שיעור. אני סבורה שחבר הקונגרס הדמוקרטי היהודי אדם שיף, אשר הוביל את קרקס ההדחה נגד טראמפ מדאיג הרבה יותר, היות והוא מציג את היהודים ככח שלילי בשירות השמאל הקיצוני וראינו מספיק תיאוריות קונספירציה שכאלו ביחס אלינו לאורך השנים. בנוסף, באירועים האלימים האחרונים בלוס אנג׳לס, לדוגמא, אלו היו חברי השמאל האנרכיסטי, antifa ודומיהם שתקפו עסקים יהודים ובתי כנסת, כך שאל לשמאל להתהדר בנוצות לא לו ולהפנות אצבע מאשימה רק אל עבר הימין״. ״השנאה לטראמפ״, היא ממשיכה, ״הפכה לדת של ממש. מי שעומד לצד טראמפ נתפס ככופר, ואלו הטוענים כנגדו הם כוהני הדת הגדולים, בתקשורת ובפוליטיקה, ולפיכך כך מה שטראמפ אומר הוא, בהגדרה, חילול הקודש. השנאה הזו, שמזינה את אמצעי התקשורת ערב ובוקר, כל יום בתקופת נשיאותו של טראמפ, גורמת לי לפקפק במידע שנמסר לי על ידם. בין אם בנושא ההתמודדות עם הקורונה ובכל סוגיה אחרת. הכל נראה מלוכלך וצבוע, עם אינטרסים ברורים ובוטים, ובראשם הרייטינג של אמצעי התקשורת אשר פורחים ומלבלבים תחת טראמפ. הם ניזונים ממנו״. ״ומה לגבי הבחירות הקרובות? כיצד תרגישי אם טראמפ יפסיד?״, שאלתי.

״ראשית אני מאמינה שטראמפ ינצח. ישנם הרבה רפובליקנים ״בארון״, גם שחורים, היספנים ומיעוטים אחרים - אשר מסרבים להיחשף מחשש התגובות שיקבלו, והם דואגים לביטחונם האישי בעידן הנוכחי של המלחמה במשטרה וערעור מצב הפנים. בנוסף, אני חוששת מאוד מביידן, משום שאני רואה בו בובה של השמאל הקיצוני. הוא, בגילו המתקדם, אדם לא כשיר לתפקיד, אשר נועד למלא את מאווי הקיצוניים ואת אלו של הנשיא לשעבר אובמה, המושך החוטים. בחירתו תדרדר עוד יותר את מצב הפנים במדינה. תבוסה אפשרית של טראמפ תגרום לי – ולרבים אחרים, אני מאמינה – לחשש ופחד, כאמריקאית וכיהודייה, ואני בהחלט רואה עצמי שוקלת לעזוב את ארה״ב בנסיבות שכאלה. דברים מדרדרים מהר, כפי שראינו בגרמניה, ולא לעולם חוסן. את האנרכיה ברחובות ניו יורק אתה יכול לראות כבר כעת״. ״ובכל זאת״, אני מתעקש, ״תרצי שיעזוב גם אם תהיה הונאה רבתי בבחירות?״. ״אין לי ספק שהשמאל, המונע מרגש וייאוש, יעשה הכל בכדי להביס את טראמפ, כולל לרמות באמצעות הדואר ובאמצעים אחרים״, היא אומרת. ״אבל ברור גם לחלוטין שאם הוא יוכרז כמפסיד בבחירות, יהא עליו לפנות את כסאו, או שבאמת נדרדר לאנרכיה מוחלטת. אין בליבי חשש שהוא לא יעזוב במקרה כזה, אבל זה לא יקרה״, היא מסכמת. ״אתה תראה, הוא ינצח, ובענק״.

כפי שראינו, ג׳ מציינת כי היא – כמו גם רבים אחרים לדידה – לא חולקת עם הכלל את דבר תמיכתה בטראמפ, מתוך חשש למעמדה החברתי. זוהי נקודה שחשוב לשים לב אליה היות וחוסר הסובלנות לדעות אחרות נדמה גם הוא כמגפה בנוף החברתי האמריקאי והוא נוגע לא רק במישור הפוליטי. ראו, למשל, את התפטרותה של העיתונאית ברי וייס מהנ״י טיימס לפני מספר שבועות, אשר לוותה בקולות צורמים במיוחד ובטענות על הטרדה של וייס בגין יהדותה ועמדותיה ״השמרניות״.

היכן חופש הביטוי? חופש הדעה הכל כך מפורסם בארה״ב?! ובזירה הפוליטית כדאי שנשאל עצמנו – כמה עוד אנשים כמו ג׳ ישנם שם בחוץ? כמה סבורים שמסיבות תועלתניות ״לא כדאי״ להם לחלוק את תמיכתם בטראמפ עם סביבתם, אבל ברגע האמת – שם, מאחורי הפרגוד - הם יודעים היטב עבור מי יצביעו?! זהו ה-x פקטור, שגודלו עשוי במידה רבה להכריע את הבחירות הקרובות.

שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל

 @shaharazani