הנערה הבודדה והמנודה נעשתה אושיית רשת, עם רבבות עוקבים

רויה אילמז לא העלתה על דעתה שתהיה פעם ביוטרית מצליחה, אושיית רשת שעוסקת באיפור ובטיפוח. היא גם לא חלמה שיהיה לה ערוץ יוטיוב עם 33 אלף מנויים וסרטונים שבהם תדגמן איפור טרנדי, שיק וגלאם. הרי החיים שלה היו הכי רחוקים מהזוהר שהיא מייצגת כיום. מי שעוקב אחריה ברשת, מודע לתהליך שעברה, שכן בסרטונים היא מספרת מדי פעם על ילדותה ביפו עם אם חד-הורית, שאיתה היא גרה עד היום בבת ים, ושפירנסה בדוחק אותה ואת סבתה; על הבדידות שחוותה כילדה דחויה, חסרת ביטחון, מנודה; ועל הרגע שבו בחור שהתאהבה בו אמר לה שהוא מתבייש להיראות בחברתה.

"זאת הייתה אהבה ראשונה, בגיל 17", היא אומרת. "הוא אהב להיות איתי, אבל רק בסתר. היינו מתחבקים ומתנשקים, וראיתי עליו שהוא נמשך אליי, אבל יום אחד הוא אמר לי שהוא לא יכול להיות איתי כי הוא פוחד שהחברים שלו יצחקו על זה שהוא הולך עם גמדה שמנה. זה מאוד פגע בי, והרבה שנים לא חשבתי שאני יפה, ולא האמנתי שמישהו אי פעם יימשך אליי".

היום היא כבר נמצאת במקום אחר.

אילמז בנעוריה. "אבא שלי היה מתקשר ואומר שאני לא יהודייה"

התחרות שינתה לי את החיים

אילמז (28) מדגישה שהיא לא נותנת להצלחת הערוץ שלה לסחרר אותה, אף שבהחלט יש לה במה להתגאות: גם אמה וגם סבתה סבלו מקשיים משפחתיים וכלכליים ששחקו אותן, ואילו היא לא מאפשרת לבעיות להכתיב לה את החיים. "לסבתא שלי היו תשעה ילדים, שחלקם השתמשו בסמים, ואחד התאבד", היא מספרת. "אחרי שהיא התגרשה, סבלה ממחלות נפשיות וניסתה בעצמה להתאבד. אמא טיפלה בה ודאגה לה עד שהיא מתה לפני כשנה. אמא שלי פגשה את אבא שלי כשהייתה בת 35 ועדיין רווקה. הוא היה טורקי שהגיע לעבוד בארץ בבניין והבטיח לה חיים טובים באמריקה. היא עזבה את העבודה שלה, והוא לקח אותה, עם כספי הפיצויים שקיבלה, לניו יורק".

בניו יורק נולדה בתם הראשונה, והם קראו לה רויה – חלום, בטורקית. אבל החלום לא נמשך הרבה זמן. בעזרת יהודי מקומי, שקנה לה כרטיסים, ברחה לישראל והגיעה ליפו עם תינוקת, ללא מקצוע או השכלה. כשהגיעה בתה לגיל 16, גילתה לה שאביה מוסלמי. "אני מרגישה מאה אחוז יהודייה", אומרת אילמז, "אבל לאמא שלי זה מפריע. אחת הסיבות לכך שהיא ברחה איתי לארץ הייתה שאבא שלי כל הזמן אמר לה שהוא יחליט עם מי אני אתחתן. היא אפילו פחדה שהוא יבוא לארץ ויחטוף אותי. הוא היה מתקשר מדי פעם, וכשהייתי בת שש, הגיע לארץ לשבוע כדי להיות איתי. במשך השנים הוא היה מתקשר אלינו, אבל כל הזמן היה עוקץ אותי ואומר שאני לא יהודייה. לא אהבתי את זה, וכשגדלתי והבנתי את הסיפור, החלטתי שאני לא רוצה איתו קשר. היום הוא גר באיסטנבול, נשוי עם שמונה ילדים, ואני מעולם לא נסעתי אליו. זה לא מעניין אותי". 

בלי אבא, עם סבתא לא בריאה ואמא שהייתה עסוקה בפרנסה, היא מצאה את עצמה לבד למשך שעות רבות. "אפילו כלב לא היה לנו, אז הייתי משחקת עם עצמי", היא נזכרת. מגיל צעיר גם שרה, כתבה שירים והלחינה אותם, ובגיל 16 השתתפה בתחרות שירה בתיכון וזכתה במקום הראשון. זו הייתה נקודת המפנה. "התחרות שינתה לי את החיים", היא אומרת. "אחרי שזכיתי, כולם רצו להיות חברים שלי, ואני שיניתי את סגנון הלבוש שלי ונהייתי יותר פתוחה. עד היום אני מאוד חברותית, ובכל מקום מייצרת חברויות".

עם אמה רבקה. "היא לימדה אותי מה טוב ומה לא"

בצבא שירתה כבודקת ציוד קשר בפיקוד העורף. אחרי השחרור עבדה שנתיים בתחנת דלק, ואחר כך החלה לעבוד בסופר-פארם כקופאית. במקביל, התחילה להתעניין בתחום הטיפוח והאיפור. "כשהתחלתי לצאת עם חברות לברים, גיליתי את נפלאות הפן, צביעת השיער ובניית הציפורניים, ואז נחשפתי לסרטוני איפור ביוטיוב, במיוחד של אשלי וקסמן בקשי. בסופר-פארם ראו את העניין שלי בנושא והעבירו אותי להיות דיילת יופי. לפני חמש שנים עברתי ניתוח באוזן שדרש תקופת החלמה ארוכה בבית, ובזמן הזה הייתי רואה סרטוני איפור ומדגימה על עצמי, כמו שילדות עושות. לאט-לאט השתפרתי, וכשהייתי יוצאת עם איפור, חברות היו מתייעצות איתי. חשבתי לפתוח ערוץ רק בשבילן. מי האמין שאהיה יוטיוברית? אבל הסרטונים שהייתי מצלמת ושולחת לחברות, צברו יותר ויותר צפיות ומנויים".

צפו בסרטון פופולרי במיוחד שלה:

זה בסדר שיש פצעים

בנוסף לתוכן המקצועי החלה אילמז לשתף את הצופים בתכנים אישיים. לפני ארבע שנים, למשל, תיעדה את תהליך הירידה שלה במשקל, ולפני שנתיים סיפרה על מאבקה באקנה. לא כל ביוטרית הייתה מעיזה לחשוף עור מלא פצעים מול המצלמה, אבל אילמז החליטה שהיא לא מסתירה. "לא היה לי קל עם זה", היא אומרת, "אבל קיבלתי המון הודעות תמיכה, אז התחלתי לתעד את ההתמודדות. הראיתי איך מסתירים ואיך חושפים, ושזה בסדר גמור שיש פצעים. זאת סיטואציה זמנית שעוברת בסוף, ולא צריך להתייאש. המנויים שלי יודעים שאני תמיד אגיד להם מה שאני חושבת, ושאלך עם האמת שלי".

אילמז יודעת שהסיפור שלה יכול היה להיגמר אחרת, ושהיא הייתה יכולה להגיע למקומות אחרים. לדבריה, החינוך שקיבלה מאמה רבקה החזיק אותה תמיד בתלם. "גם אם היא לא תמיד נתנה לי תשומת לב, היא לא החסירה ממני אהבה. היא גם לימדה אותי מה טוב ומה לא, מה עושים ומה לא. הבנתי שלא צריך לברוח למקומות אסורים כמו זנות או סמים. הייתי בוגרת מאוד, שמרתי על עצמי והלכתי בדרך טובה".

בשנה וחצי האחרונות היא מתרכזת בערוץ שלה, אבל ממשיכה בעבודות מזדמנות. "אפשר להתפרסם מלהיות ביוטרית, אבל אני לא יכולה להסתמך רק על זה. קמפיינים לפעמים יש ולפעמים אין. עולם הרשת הוא זמני, ולפעמים כוכבי רשת נופלים. ביום שאהיה לא רלוונטית, אקבל את זה באהבה ואמצא משהו אחר שאני אוהבת".

מה לגבי זוגיות?

"הרבה שנים לא היה לי צד רומנטי, כי לא האמנתי שאני יכולה להיות נשית וסקסית. הייתי כל כך סגורה נפשית לגברים, שכל הבנים בצבא ראו אותי רק כחברה טובה, כזאת שצוחקת על עצמה ועל השומן שלה. היום אני נהנית מהלבד. כשזה יגיע, זה יגיע. בינתיים אני גרה עם אמא שלי, שאין לה אף אחד חוץ ממני. כל עוד אין לי זוגיות, לא אעזוב את הבית".

לאחרונה היא השתתפה בתוכנית הריאליטי "הביוטריות" ששודרה ב-HOT, ובה שפטה מי שהייתה מושא הערצתה בתחילת הדרך, אשלי וקסמן בקשי. צנועה ומופנמת, אילמז הייתה עוף מוזר, נתפסה כשונה משאר המשתתפות. "יש אווירה של תחרות בתחום הזה", היא אומרת, "אבל אני מאמינה שאם אני יכולה להצליח, כל אחת יכולה להצליח בדרכה, ולא על חשבון אחרות. לכל אחת יש תוכן אחר. בתוכנית הודחתי יחסית מוקדם, אבל זה לא כל כך הפריע לי, כי זכיתי להיות ביוטרית מזמן, אז עדיף היה שמישהי חדשה תקבל במה. נשארתי ביחסים טובים עם כל המתחרות, ואני מפרגנת לכולן".

שי טובים היה ילד עני ללא בגרות. מה קורה איתו היום? הקליקו על התמונה:

"הגננת אמרה שיש לי בעיות". הקליקו על התמונה (צילום רפרודוקציה: צביקה טישלר)