מצודה כנענית מאמצע המאה ה-12 לפני הספירה, בימי השופטים בתנ"ך, נחשפה בחפירות רשות העתיקות סמוך לקיבוץ גלאון שליד קרית גת. בימים אלה נפתח האתר שביער גברין לביקור קהל ללא תשלום, בשיתוף פעולה של רשות העתיקות וקרן קימת לישראל.
הארכאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות סיפרו על התגלית: "המצודה שגילינו מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, שבה נאבקים הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה. בתקופה זו, ארץ כנען נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, במהלך המאה ה-12 לפני הספירה, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים, והפלשתים, ובכך החלה סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובי דם. בני ישראל התיישבו ביישובים לא מבוצרים בשדרת ההר המרכזית, והפלשתים, מצידם, צברו כוח רב באזור מישור החוף הדרומי והם הקימו ערים גדולות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת. בניסיון לכבוש שטחים נוספים, הפלשתים התעמתו עם המצרים והכנענים על קו הגבול, שעבר, ככל הנראה, בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית בנחל גוברין".
7 צפייה בגלריה
המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי
המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי
המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

7 צפייה בגלריה
המצודה מהאוויר
המצודה מהאוויר
המצודה מהאוויר
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

7 צפייה בגלריה
איור של המצודה
איור של המצודה
איור של המצודה
(איור: איתמר וייסביין)
החוקרים הוסיפו: "נראה, שמצודת גלאון הוקמה מתוך ניסיון כנעני או מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש. אלא שבאמצע המאה ה-12 לפנה"ס נטשו המצרים את כנען, ושבו למצרים. עזיבתם הביאה לחורבן אדיר של הערים הכנעניות שנותרו ללא הגנה - חורבן לו אחראים, ככל הנראה, הפלשתים".
גנור ווייסביין הוסיפו כי "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל. תוכנית המצודה מוכרת מאתרים נוספים שנחפרו בארץ, וזוהו כ'בתי מושל' מצריים. המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי, שממנו ניתן היה לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורך נחל גוברין - דרך שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה".

7 צפייה בגלריה
איור נוסף של המצודה
איור נוסף של המצודה
איור נוסף של המצודה
(איור: איתמר וייסביין)

7 צפייה בגלריה
פעולות החפירה במקום
פעולות החפירה במקום
פעולות החפירה במקום
(צילום: סער גנור, רשות העתיקות )

7 צפייה בגלריה
תלמידים ומתנדבים השתתפו בחפירות
תלמידים ומתנדבים השתתפו בחפירות
תלמידים ומתנדבים השתתפו בחפירות
(צילום: סער גנור, רשות העתיקות )
7 צפייה בגלריה
כלים שנמצאו במקום
כלים שנמצאו במקום
כלים שנמצאו במקום
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות )
גודלה של המצודה 18 מטרים על 18 מטרים ובארבע הפינות ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ-3 טונות. בפנים המצודה הייתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות. שרידי המצודה נחשפו בעזרת תלמידי לימודי ארץ ישראל מבית הספר הרב תחומי בבאר שבע, חניכי המכינה הקדם צבאית נחשון, ומתנדבים. טלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום בקרן קימת לישראל, הוסיפה: "מצודת גלאון מספקת הצצה מרתקת אל סיפורה של תקופה עלומה יחסית בהיסטוריה של הארץ, והיא מהווה אטרקציה תיירותית וחווייתית למבקרים במקום".