צילום: שי יחזקאל

נטייה להזעה ותיעוב כוסברה: עשר תכונות מפתיעות באשמת הגנטיקה

אולי לא הכל גנטי, אבל הסיכוי שלכם להיגמל מעישון או של הילד שלכם להפוך לכדורגלן מושפע בעיקר מהגנים שלכם וכך גם מסתבר, שכוסברה היא ממש לא טעם נרכש

נמצא שהשנאה לכוסברה ותפיסת הטעם ה"סבוני" יכולות לנבוע מגרסאות גנטיות שונות בגנים המעורבים בקולטני הריח (צילום: Shutterstock)
נמצא שהשנאה לכוסברה ותפיסת הטעם ה"סבוני" יכולות לנבוע מגרסאות גנטיות שונות בגנים המעורבים בקולטני הריח (צילום: Shutterstock)

הוויכוח על השאלה מה משפיע יותר, גנטיקה או סביבה, הוא עתיק יומין, וכיום כבר ברור שלשני הגורמים יש תפקיד משמעותי. ובכל זאת, הנה עשר תכונות מפתיעות שמוכתבות על ידי הגנים שלכם

 

1. אם תזיעו יותר או פחות

האם שעוות האוזן שלכם יבשה ושקופה, או לחה, צהבהבה ודביקה? השאלה הזאת, כך מתברר, תלויה באלל שיש לכם לגן ABCC11. נמצא כי האלל rs17822931-A מוביל לשעוות אוזן יבשה בדרך רצסיבית – כלומר מספיק עותק אחד שלו (מהאם או מהאב) כדי שהוא יבוא לידי ביטוי. במחקר שפורסם ב־2011 בכתב העת Molecular Biology and Evolution, בחנו החוקרים את שכיחות המוטציה שאחראית לאלל לשעווה יבשה בקרב אוכלוסיות אסייתיות, אירופאיות ואצל ילידים אמריקאים, ומצאו שהיא קשורה באופן מובהק לקו הרוחב – ככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון אקלים קר יותר, יש עלייה הדרגתית בשכיחות המוטציה.

 

למי שנעדר את המוטציה ה"יבשה" יש גם שעווה לחה באוזן וגם נטייה להזיע יותר (צילום: Shutterstock)
    למי שנעדר את המוטציה ה"יבשה" יש גם שעווה לחה באוזן וגם נטייה להזיע יותר(צילום: Shutterstock)

     

    עוד התברר שהגן ABCC11 קשור גם לפעילות בלוטות הזיעה בבתי השחי, כשלמעשה הבלוטות המפרישות את שעוות האוזן הן גלגול של בלוטות זיעה. נמצא כי למי שנעדר את המוטציה ה"יבשה" יש גם שעווה לחה באוזן וגם נטייה להזיע יותר. החוקרים הציעו את "השערת ההסתגלות לקור", שלפיה המוטציה נבררה אבולוציונית משום שהיא גורמת לפעילות נמוכה יותר של הגן, וכך ליצירת פחות זיעה, תכונה שמהווה יתרון בסביבות קרות.

     

    2. אם תצליחו להפסיק לעשן

    לחלק מהמעשנים קשה יותר להפסיק לעשן לעומת מעשנים אחרים. מחקר שפורסם ב־2015 בכתב העת Translational Psychiatry זיהה חשוד פוטנציאלי להבדל הזה: גנטיקה. המחקר ניתח הבדלים גנטיים שצוטטו ב־22 מחקרים שנערכו בין השנים 1994 ל־2014, וכללו קרוב ל־9,500 מעשנים. לאור העובדה שמומחים רבים סבורים כיום שהניקוטין שנמצא בסיגריות מעודד ייצור דופמין במוח, החוקרים ניסו לזהות גנים שאחראיים לוויסות שלו במוח כדי לבדוק אם גרסאות שונות של גנים אלה עשויות להיות קשורות ליכולת להפסיק לעשן.

     

    החוקרים זיהו רצף DNA שנקרא Taq1A, ומצאו שלמעשנים הנושאים גרסה מסוימת לרצף זה (שנקראת A2/A2) היה קל יותר להפסיק לעשן לעומת אלה שנשאו וריאציות אחרות (צילום: Shutterstock)
      החוקרים זיהו רצף DNA שנקרא Taq1A, ומצאו שלמעשנים הנושאים גרסה מסוימת לרצף זה (שנקראת A2/A2) היה קל יותר להפסיק לעשן לעומת אלה שנשאו וריאציות אחרות(צילום: Shutterstock)

       

      הם זיהו רצף DNA שנקרא Taq1A, ומצאו שלמעשנים הנושאים גרסה מסוימת לרצף זה (שנקראת A2/A2) היה קל יותר להפסיק לעשן לעומת אלה שנשאו וריאציות אחרות לרצף ה־DNA הזה. השונות בהצלחה להפסיק לעשן הייתה משמעותית – קרוב ל־67% בקרב אלה שנשאו את הגרסה A2/A2, לעומת פחות מ־10% בקרב אלה שלא נשאו אותה.

       

      3. אם השיער שלכם יאפיר בגיל צעיר

      שיער מאפיר מסמל את אחד מסימני ההזדקנות. אבל כמו שרבים מאיתנו יודעים, אצל חלק גדול מהאנשים השערות האפורות הראשונות מופיעות בגיל צעיר יותר לעומת אחרים. מתברר שהגנים שלנו קובעים אפילו את העיתוי. במחקר שפורסם ב־2016 בכתב העת Journal Nature Communications, וכלל דגימות DNA של 6,630 משתתפים מאמריקה הלטינית, זיהו מדענים את הגן שאחראי להאפרה המוקדמת של השיער - IRF4. העובדה שהגן הזה ממלא תפקיד ביצירת הפיגמנט בשיער, וגם בעיניים ובעור, הייתה ידועה לפני כן, ואולם במחקר הזה נמצא לראשונה שהוא נקשר גם להאפרת השיער.

       

      זוהה הגן שאחראי להאפרה המוקדמת של השיער  (צילום: Shutterstock)
        זוהה הגן שאחראי להאפרה המוקדמת של השיער (צילום: Shutterstock)

         

        4. אם תהיו תרנגולים או ינשופים

        השעה שבה אתם ערניים ופרודוקטיביים ביותר קשורה לשעון הביולוגי הפנימי – המקצב הצירקדיאני. אצל רוב האנשים השעון הביולוגי עובד במחזוריות של 24 שעות, אך הוא יכול להיות מהיר או איטי יותר, וכך להפוך אתכם לתרנגולים, משכימי קום, או לחלופין לינשופי לילה. במחקרים נמצא כי גנים ספציפיים ממלאים תפקיד במקצב הצירקדיאני ועד כמה הוא מתאים למחזוריות ה־24 שעות ביממה.

         

         במחקרים נמצא כי גנים ספציפיים ממלאים תפקיד במקצב הצירקדיאני ועד כמה הוא מתאים למחזוריות ה־24 שעות ביממה (צילום: Shutterstock)
          במחקרים נמצא כי גנים ספציפיים ממלאים תפקיד במקצב הצירקדיאני ועד כמה הוא מתאים למחזוריות ה־24 שעות ביממה(צילום: Shutterstock)

           

          לפי מאמר שפורסם ב־2015 בכתב העת Sleep Medicine Clinics, שינויים בגנים האלה יכולים להוביל להפרעות שיגרמו לכם להירדם ו/או להתעורר בשעות מוזרות. נמצא כי מוטציות בגן PER מדגימות שהשעון הביולוגי מווסת ישירות את זמן התחלת השינה, וכי מוטציות במגוון גנים לשעון הביולוגי, שגם הן תורשתיות, מובילות גם לאיכות שינה ולדפוסי שינה בלתי תקינים. כך למשל, נמצא כי תסמונת FASPD, שהסובלים ממנה נרדמים ומתעוררים ארבע שעות מוקדם יותר, קשורה ישירות למוטציות בגן PER.

           

          5. אם השמש תגרום לכם להתעטש

          האם זה קורה גם לכם? הצורך הבלתי נשלט להתעטש כשאתם נחשפים פתאום לאור השמש, או לפעמים גם לאור בהיר אחר? התופעה הזאת נקראת "רפלקס התעטשות אורי", ועל פי הספרות המחקרית היא מתרחשת בקרב 18%־35% מהאוכלוסייה. ההבדל הבולט ביותר בין עיטוש רגיל להתעטשות בחשיפה לאור בהיר הוא הגירוי: התעטשות רגילה מתרחשת בשל גירוי במערות האף, בעוד שהתעטשות אורית יכולה להתרחש ממגוון רחב של גירויים. לא ברור בדיוק כיצד מובילה החשיפה לאור להתעטשות, אך מדענים גילו גן המעורב בכך - rs10427255 SNP, כאשר נמצא שהאלל C של הגן מעורב בכך במיוחד.

           

          6. אם תשנאו או תאהבו כוסברה

          אין ספק – העולם מתחלק לשניים: אלה שאוהבים כוסברה ואלה שממש מתעבים אותה ולא יכולים לסבול את טעמה. רבים מהאחרונים טוענים שלעשב התבלין הזה יש פשוט טעם של סבון כלים. האם מדובר בטעם נרכש? במחקר שפורסם ב־2011 בכתב העת Flavour, נמצא שבמדינות שבהן הכוסברה שכיחה במטבח המקומי (דרום אסיה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון) שכיחות הסלידה מהירק הזה נמוכה משמעותית לעומת מקומות שבהם היא אינה שכיחה (מזרח אסיה, אירופה ואפריקה).

           

          עם זאת, מתברר שהחלוקה הדרמטית הזאת לאוהבי כוסברה מול שונאי כוסברה מושפעת לא רק מתרבות המזון וממידת החשיפה במטבח המקומי אלא גם מהגנטיקה. מחקרים שנערכו במאות זוגות תאומים מתחילת שנות ה-2000 הצביעו על כך ומצאו שכ־80% מהתאומים הזהים חולקים את אותה העדפה לכוסברה, ואילו בקרב תאומים לא זהים (שחולקים כמחצית מהגנום שלהם), רק 50% חולקים אותה.

           

          קיים מרכיב גנטי לתפיסת הטעם של כוסברה (צילום: שי רוזנצוויג)
            קיים מרכיב גנטי לתפיסת הטעם של כוסברה(צילום: שי רוזנצוויג)

             

            בניסיון לזהות את הבסיס הגנטי לתכונה זו ערכה קבוצת חוקרים בראשות ניקולס אריקסון מחברת 23andMe מחקר גנומי וסקר בנושא. ממצאי המחקר, שפורסמו ב־2012 בכתב העת BMC, אישרו שאכן קיים מרכיב גנטי לתפיסת הטעם של כוסברה, והצביעו על כך שהשנאה לכוסברה ותפיסת הטעם ה"סבוני" יכולות לנבוע מגרסאות גנטיות שונות בגנים המעורבים בקולטני הריח. המרכזי שבהם שעליו הצביעו החוקרים, הוא OR6A2, גן המקודד קולטן שקשור לחוש הריח שהוא בעל רגישות גבוהה במיוחד למולקולות אדלהיד, התורמות לטעמה המובחן של הכוסברה. לדברי החוקרים, הגן הזה עשוי להיות האחראי לזיהוי הטעם הסבוני של הכוסברה, לפחות בקרב אנשים ממוצא אירופי. במאמר נוסף שהתפרסם אף הוא ב־2012 בכתב העת Chemical Senses, מצאה קבוצת חוקרים אחרת קשר בין התפיסה של טעם הכוסברה לגן אחר, TAS2R60, האחראי לקולטן לטעם מר.

             

            7. אם הילד שלכם יהפוך לכדורגלן

            בסיום מוקדמות מונדיאל 2017, כשנבחרת סקוטלנד נכשלה ונותרה מחוץ למונדיאל, האשים מנהל הנבחרת גורדון סטראצ'ן את כישלון קבוצתו ב"גנטיקה גרועה". זו לא הטכניקה אלא הגובה הלא מספיק של השחקנים, כך הוא טען, שמנע מהקבוצה מלנצח. אבל בעוד שהטענה שלו, שצוטטה באותה שנה בכל העיתונים, נשמעת כתירוץ צולע, מתברר שלגנטיקה יש תפקיד לא מבוטל בביצועים ספורטיביים. מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים הובילו לזיהוי כמה גנים המבדלים בין ספורטאי עלית לספורטאים חובבים, ואפילו מצביעים על ענף הספורט שבו אנחנו עשויים להצליח במיוחד.

             

            כך למשל, מחקר שפורסם ב־2012 בכתב העת British Journal of Sports Medicine בחן את ההרכב הגנטי של ספורטאי עלית מכמה ענפי ספורט במטרה לזהות את הגרסאות הגנטיות שמאפשרות להם להתמודד ברמות הגבוהות ביותר.

             

            במוקד ההתעניינות שלהם היה הכדורגל, כששני גנים ספציפיים עניינו אותם במיוחד: ACE ו־ACTN3. הגן ACE מקודד אנזים שנקרא "אנזים מהפך אנגיוטנסין" השולט בייצור ACE2 (אנגיוטנסין 2), הורמון המכווץ את כלי הדם. הגן הזה מגיע בשתי גרסאות או תצורות (אללים) – האלל D מתקשר לביצועי חוזק טובים יותר, ולנשאים שלו יש רמות גבוהות יותר של ACE2 במחזור הדם שלהם. לעומת זאת, נשאי האלל I של הגן מייצרים פחות ACE2, ולכן עשויים לחוות פחות התכווצויות בכלי הדם – תכונה שעשויה להועיל בפעילויות סבולת, שכן היא מאפשרת ליותר דם מחומצן להגיע לשרירים במהלך האימון. אך מה לגבי כדורגלנים? נראה כי הטרוזיגיות – נשיאת אחד מכל האללים (ID) - יכולה להיות השילוב האידיאלי לכדורגל, משום שהיא משלבת איזון בין כוח לסבולת, שניהם מרכיבים חיוניים לביצועים מוצלחים במגרש הכדורגל.

             

            מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים הובילו לזיהוי כמה גנים המבדלים בין ספורטאי עלית לספורטאים חובבים, ואפילו מצביעים על ענף הספורט שבו אנחנו עשויים להצליח במיוחד (צילום: Shutterstock)
              מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים הובילו לזיהוי כמה גנים המבדלים בין ספורטאי עלית לספורטאים חובבים, ואפילו מצביעים על ענף הספורט שבו אנחנו עשויים להצליח במיוחד(צילום: Shutterstock)

               

              אבל מתברר שהגנטיקה משמעותית לא רק לסבולת בכדורגל אלא גם להצלחה בריצה, וזאת בעזרת הגן ACTN3 (המכונה "גן המהירות"). הגן הזה, שהתגלה כבר ב־2003, משפיע על ייצור חלבון סיבי השריר אלפא־אקטינין־3, שבתורו משפיע על הכיווץ והשחרור של שרירים בגוף. יש שתי גרסאות לגן – האלל R577 שמאפשר ליצור חלבון תקין, והאלל 577X שמונע ייצור חלבון תקין. לאחר שנמצא ש־50% מהאצנים למרחקים קצרים הם הומוזיגוטים RR (כלומר, נושאים 2 אללים של R577), לעומת 30% בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית ו־31% מהרצים למרחקים ארוכים, הועלתה ב־2003 ההשערה שאנשים שהם הומוזיגוטים RR הם בעלי כוח מתפרץ גבוה מהרגיל.

               

              עם זאת, עדיין אין ראיות מספיקות כדי לקבוע בוודאות שגנוטיפ זה מנבא ביצועים ספורטיביים בקרב ספורטאים או באוכלוסייה הכללית, ויש לציין שמומחים אינם מאמינים שהבדיקות יכולות לקבוע בוודאות אם ילד מסוים יצליח בספורט או יהיה כדורגלן.

               

              8. אם תגדלו כלב

              הכלב הוא ידידו הטוב של האדם כבר יותר מ־15,000 שנה, אבל מתברר שבבחירה לאמץ כלב ולגדל אותו בבית יש מרכיב גנטי. כך לפחות מצא מחקר שפורסם ב־2019 בכתב העת Scientific Reports. צוות החוקרים, משוודיה ומבריטניה, בחן את הגנטיקה של בעלי כלבים תוך שימוש במידע מ־35,035 זוגות תאומים ממרשם התאומים השוודי (הגדול מסוגו בעולם).

               

              גורמים גנטיים תרמו במידה רבה לבחירה לאמץ כלב ולגדלו, כשחלקה של התורשה ממלא תפקיד ב־57% בקרב נשים וב־51% בקרב גברים (צילום: Shutterstock)
                גורמים גנטיים תרמו במידה רבה לבחירה לאמץ כלב ולגדלו, כשחלקה של התורשה ממלא תפקיד ב־57% בקרב נשים וב־51% בקרב גברים(צילום: Shutterstock)

                 

                החוקרים בחנו את ההרכב הגנטי של המשתתפים אל מול הבעלות שלהם על כלבים, ומצאו שגורמים גנטיים תרמו במידה רבה לבחירה לאמץ כלב ולגדלו, כשחלקה של התורשה ממלא תפקיד ב־57% בקרב נשים וב־51% בקרב גברים. לדברי החוקרים, ההשפעה של גורמי סביבה נמצאה רק בגילאי הבגרות המוקדמת. החוקרים גם הסיקו שייתכן שגרסה לגן או לגנים מסוימים תרמה מלכתחילה ליכולתו של האדם לביית כלבים ובעלי חיים אחרים.

                 

                9. אם המתבגר שלכם ייטה לשתיית בינג'

                בינואר השנה פרסם ה־CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות) דו"ח שמצא ש־18% מהמתבגרים האמריקאים מעידים על עצמם שהם עוסקים בשתיית בינג', כלומר צורכים כמויות גדולות של אלכוהול בבת אחת. הממצאים האלה מושפעים מן הסתם במידה רבה מגורמים סביבתיים ומדאיגים מאוד את רשויות הבריאות. ואולם מתברר שגם כאן לגנטיקה יש בכל זאת תפקיד מסוים, בעיקר כשמדובר בבני נוער.

                 

                המחקר חשף שהגרסאות בגן KALRN היו קשורות עם אימפולסיביות ועם נטייה לשתיית בינג' בקרב המתבגרים (צילום: Shutterstock)
                  המחקר חשף שהגרסאות בגן KALRN היו קשורות עם אימפולסיביות ועם נטייה לשתיית בינג' בקרב המתבגרים(צילום: Shutterstock)

                   

                  במחקר שפורסם ב־2016 בכתב העת Frontiers in Genetics זיהו חוקרים את הגן KALRN, שנמצא כממלא תפקיד בשתיית יתר של אלכוהול בקרב בני נוער ומעורב בהתנהגויות אימפולסיביות בכלל. בהתבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על קשר בין התנהגות אימפולסיבית לנטייה להשתמש בסמים ובאלכוהול, ביקשו החוקרים לבחון גורמים גנטיים שיכולים לתרום להתנסות בשתיית אלכוהול ולצריכת יתר של אלכוהול בגיל צעיר.

                   

                  המחקר חשף שהגרסאות בגן KALRN היו קשורות עם אימפולסיביות ועם נטייה לשתיית בינג' בקרב המתבגרים. הגן מקודד חלבון שנקרא קָלירין (Kalirin) וחיוני להתפתחות מערכת העצבים (ובמיוחד להיווצרות תאים בעמוד השדרה החשובים ליכולתם של תאי העצב לתקשר זה עם זה), אך כאמור נקשר גם להתנהגויות אימפולסיביות.

                   

                  10. אם קצב הריפוי של הפצעים שלכם יהיה מהיר או איטי

                  שונות גנטית בין אנשים שונים עשויה לשחק תפקיד חשוב גם בעיצוב הרכב המיקרוביום בפצעים, וכתוצאה מכך להשפיע על תהליך הריפוי, כך על פי מחקר שפורסם ביוני האחרון בכתב העת PLOS Pathogens . החוקרים, מהאוניברסיטה הטכנולוגית טקסס, ביצעו מחקר גנום רחב וראשון מסוגו כדי לנסות לזהות גורמים גנטיים הקשורים לשונות החיידקים הקיימים בפצעים כרוניים (פצעים שאינם נרפאים בתוך שלושה שבועות). הם מצאו ששונות בגנים TLN2 ו־ZNF521 הייתה קשורה הן עם מספר החיידקים בפצעים באופן כללי, והן עם השכיחות של פתוגנים (חיידקים מחוללי מחלה) ספציפיים שכיחים.

                   

                  זוהו גורמים גנטיים הקשורים לשונות החיידקים הקיימים בפצעים כרוניים  (צילום: Shutterstock)
                    זוהו גורמים גנטיים הקשורים לשונות החיידקים הקיימים בפצעים כרוניים (צילום: Shutterstock)

                     

                    לדברי החוקרים, המחקר מדגים את החשיבות של שונות גנטית, שיכולה להסביר את ההבדלים בחיידקים ובמיקרואורגניזמים פתוגניים אחרים שמונעים החלמת פצעים, והתובנה הזאת יכולה לסייע בביסוס סמנים מנבאים שישפרו את הטיפול באנשים הסובלים מפצעים כרוניים קשי ריפוי.

                     

                    הכותבת היא בעלת דוקטורט  (Phd) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה

                     

                    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
                    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
                     
                    הצג:
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד