נוע, יעל סאלם, שנקר. מנחה: ברק אשר
רובנו, התוודעה יעל סאלם לאחת מעובדות החיים במהלך המחקר לקראת פרויקט הגמר שלה, מרגישים הרבה יותר צעירים מכפי גילנו. ככל שאנחנו מתבגרים, גילתה, הפער בין תחושת הגיל הפנימית שלנו לבין גילנו האמיתי הולך וגדל.
אחד החסמים הגדולים להיעזרות בתמיכה פיזית גם כשצריך אותה, הבינה סאלם, הוא הדימוי, התיוג, חותמת ה"זקן". לכן מבוגרים רבים אינם נעזרים במקל הליכה, על אף שמקל כזה היה מקנה להם ביטחון בתנועה ומקטין את ההסתברות לנפילות האופייניות לגיל השלישי, ומהוות סכנה של ממש. יותר מזה: מבוגרים רבים נמנעים מתנועה ומפעילויות הקשורות בתנועה, כמו ריקוד, והמחיר הרגשי של הוויתור הזה כבד.
בהשפעתה של תיאוריית ההזדקנות החיובית, המדגישה בין היתר את החשיבות של הפעילות הגופנית להעצמת תחושת המסוגלות וה-well being של הגוף והנפש, עיצבה סאלם את "נוע" – מקל תמיכה מתכוונן, הניתן להתאמה אישית בהתאם לצרכי הרגע.
נוע ממצב את מקל ההליכה כאביזר אופנתי, כמעט תכשיט, חפץ נחשק שהוא מקור כוח. הוא עשוי מאלומיניום מושחר, ידיתו עשויה עץ טבעי ובסיסו מוזהב. הוא נשלף: גובהו ההתחלתי כגובה מקל הליכה סטנדרטי, וזה המקסימלי מגיע עד בית החזה – מה שמאפשר להיתמך בו במגוון תנועות ובטווחי תנועה רחבים.
כך מעבר להיותו מקל הליכה, הוא מספק תמיכה גם בריקוד, הידוע כאחת הפעילויות הטובות ביותר לתחושת שחרור, חופש ושמחת חיים בכל גיל, ועל אחת כמה וכמה בגילים המתקדמים.
Staff, אמיר לובל, HIT. מנחה: פרופ' גד צ'רני
הפתרון של אמיר לובל לבעיית היציבות וההימנעות מפעילות פיזית הנגרמת בעטיה, הוא מקל הליכה חדשני, נטען בדרך אלחוטית, חכם וספורטיבי למראה. בזכות בוכנה המשולבת בין חלקיו, "מטה" (בהשראת המקום המכבד שהיה למטה לאורך ההיסטוריה בתרבויות השונות) מסייע ומרכך את ההתיישבות והקימה.
הוא יכול להיפתח לשני גבהים – גובה ישיבה וגובה עמידה, והוא מצויד בלחצן מצוקה, בתאורה קדמית ובהבהוב אחורי (כדי להעצים את הנראות ועמה את הביטחון בעיר ובאזורים צפופים או חשוכים).
"מטה" נבחר לפרויקט המצטיין של מחזור 2020 במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון.
Verlo, תהילה בן-חורין כמוס, שנקר. מנחה: דניאל ליבוביץ
בפרויקט הגמר שלה שכללה תהילה בן-חורין את מקל הנחייה. גם כשהם נעזרים במקל ו/או בכלב, התניידותם של לקויי הראייה והעיוורים מסורבלת. כמוס התלוותה לאשה עיוורת, והבינה שראשית, עליהם להכיר את מסלול ההליכה מבעוד מועד. את זה הם יכולים לעשות רק עם מלווה. אם הם נעזרים בכלב, בשלב הבא עליהם להכיר את המסלול לכלב, עד שילמד אותו על בוריו. הכלב לא יודע לזהות רמזור אדום או ירוק, כך שעליהם להקשיב לרעשי התנועה כדי לדעת מתי בטוח לחצות את הכביש, ועם מקל הם אינם יכולים לדעת אם הם הולכים ישר או באלכסון.
Verlo, מקל הנחייה שעיצבה בן-חורין, מציע חלופה חדשנית וחכמה. הוא מתבסס על בינה מלאכותית ומצויד בחיישנים, יודע לזהות מכשולים בדרך ולהתריע עליהם מבעוד מועד. בעזרת אוזנייה, רטט ומשיכה עדינה הוא יודע לתת חיוויים שונים (למשל מידע על התחבורה הציבורית) ולכוון את ההליכה לכיוון הרצוי.
היתרון הגדול של Verlo לעומת מקלות הנחייה הקיימים היום בשוק הוא ביכולתו לכוון את העיוור ליעד חדש, שמעולם לא הלך בו, ובכך הוא מאפשר השתלבות טובה, פשוטה ונוחה יותר במרחב. בשנה הבאה תשתלב בן-חורין בתוכנית ההאצה של "אקט שנקר", מרכז החדשנות של האקדמיה הרמת-גנית, במטרה להמשיך לפתח את אב-הטיפוס שעיצבה למוצר מוגמר.
