כשפרצה המגפה קיבלנו מחשבים מבתי הספר עבור הילדים, לאחרונה אחד מהם התקלקל. באתי לבית הספר כדי להחליף את המחשב ובמזכירות הפנו אותי למיס אשלין הספרנית שמונתה להיות אחראית על הנושא. בכניסה לספרייה הייתה ערימה של מחשבים. תיארתי למיס אשלין את הבעיה והיא הודיעה שהיא צריכה לבדוק את המחשב.
במהלך הבדיקה התאפקתי שלא להעיר למיס פאלון על כך שהיא קצת מרעישה. אז נכון שהספרייה בימים אלו ריקה וזה גם נכון שביקשו ממנה לטפל במחשבים. ובכל זאת, זאת עדיין ספרייה והיא עדיין הספרנית. הייתי מצפה לקצת דוגמה אישית.
בסופו של דבר, יצאתי מהספרייה עם מחשב חלופי, רק שהעכבר של המחשב החלופי לא עובד. אין לי מושג מי הממונה על העכברים בבית ספר, אם זו הספרנית או אולי המורה שאחראי על פינת החי. אנו חיים בתקופה בה אנשים נאלצים להמציא את עצמם מחדש.

שבעה חודשים הילדים בבית

יום חמישי ה-12 במארס 2020 היה היום האחרון בו ילדיי הגיעו לבית הספר. יותר משבעה חודשים חלפו והילדים עדיין בבית. בשבוע שעבר הודיעו שבתי הספר בעיר שלנו לא ייפתחו בחמישה שבועות הקרובים. אף אחד לא יופתע אם תחלוף ככה שנה. בניו-יורק בתי הספר נפתחו כבר לפני שבועיים, והם כבר נסגרו שוב במוקדים בהם עלתה התחלואה.
2 צפייה בגלריה
משפחת כהאן
משפחת כהאן
מנסים להתאים את עצמנו לעולם החדש
(צילום: אלבום פרטי)
שבעה חודשים זו תקופה ארוכה. במהלך הזמן הזה, אנשים בעיקר מנסים להתאים את עצמם לעולם החדש, אולי מתוך מחשבה שהעולם הישן כבר לא יחזור. הבעיה שבערפל הקרב אף אחד לא בדיוק יודע איך יראה העולם החדש, אז יורים לכל הכיוונים ומקווים שמשהו יתפוס.
לפני תחילת שנת הלימודים כל המורים בעיר עברו הכשרה להתמודדות עם מצבי טראומה של ילדים
לפני תחילת שנת הלימודים הודיעו לנו שכל המורים בעיר עברו הכשרה להתמודדות עם מצבי טראומה של ילדים. מאז מנהל התיכון כבר הספיק להפיץ קליפ בו הוא נראה רוקד לצלילי השיר "Ain’t no mountain high enough", את מנהל החטיבה ראינו מבשר על מועדי הבחינות חבוש בפאה ענקית והמורה של איתמר לאנגלית מארגן בזום מסיבות ריקודים ספונטניות.
התחושה שלי היא שהמופע של המנהלים נועד להעביר מסר בראש ובראשונה למורים. אנחנו כמובן לא יודעים אם זו שיטת החינוך החדשה, או שהכול ייעלם מיד אחרי הקורונה. יש להניח שמשהו מכל זה יישאר.
לטורים הקודמים:
הרבה נאמר ונכתב על ההשפעה של התקופה על מערכת החינוך. בנושא מחשוב וטכנולוגיה כבר אין צורך לדבר. אבל ההשפעה היא גם על יחסי המורים עם התלמידים, יחסי המורים עם ההורים (שלפחות אצלנו הפכו להיות יותר אינטנסיביים), וכמובן – יחסי ההורים והילדים. בסופו של יום, למידה מרחוק זה קצת כמו להגיד – הורות מקרוב.
2 צפייה בגלריה
משפחת כהאן
משפחת כהאן
הקורונה השפיעה על יחסי מורים ותלמידים
(צילום: אלבום פרטי)
בבית הספר של נטע (י') נערכת בימים אלו תחרות - לאיזה מורה יש את הכלב הכי חמוד. אני מניח שזו סוגיה שהטרידה גם אתכם כשהייתם תלמידים. ומכיוון שאנחנו מדברים על אמריקה, אתם כמובן יכולים לסמוך על המארגנים שהאירוע הזה יימתח כמו מסטיק, עם קמפיין שלם, דרמות, תפניות בעלילה וסיפורי כלבים מרגשים. הכלב המנצח, יתמודד ראש בראש עם הכלב שינצח בתחרות הכלבים של התלמידים. באמריקה אפשר להעביר ככה שנה שלמה.

החומר הלימודי פחות חשוב עכשיו

כולנו מקווים שהמצב בישראל ישתפר ושהלימודים בבתי הספר יחודשו במהרה (אם כי לא מהר מדי). אני לא איש חינוך, ובכל זאת, בחלוף שבעה חודשים בהם הילדים בבית, הייתי רוצה להשיא עצה למורי ישראל. בטח כבר קלטתם שזו לא ממש בעיה להבריז משיעורים בזום. לתחכום בעניין הזה אין גבולות ואין טעם להילחם ברוח.
המשימה העיקרית של המורים בימים הללו היא פשוט לנסות לסייע לתלמידים לשמור על הבריאות הנפשית שלהם
אם תלמידי אמריקה כבר גילו את כל הטריקים, אז אפשר בהחלט לסמוך בעניין זה גם על תלמידי ישראל. זה טוב שתנסו לעשות קצת סדר בכיתה שלכם. אסור שהמשמעת לגמרי תתפוגג. אבל מעבר לכך, זו לא תקופה טובה לשבת לתלמידים שלכם על הראש.
גם אם אתם ידועים כמורים קפדנים, גם אם אתם פריקים של סדר ודממה בכיתה, זה בדיוק הזמן קצת להרפות. אתם לא צריכים לחשוב כרגע על החומר שהם עלולים להפסיד, באמת שזה פחות חשוב.
המשימה העיקרית שלכם בימים הללו היא פשוט לנסות לסייע לתלמידים שלכם לשמור על הבריאות הנפשית שלהם. לעודד אותם, לחייך אליהם ולשים עליהם עין – לא על שיעורי הבית שלהם, אלא על שמחת החיים שלהם.
אם אתם מורים בכיתות הנמוכות, תעודדו אותם לקרוא, לא משנה מה. תהיו יצירתיים. תנסו להיות מצחיקים. תשכחו לפעמים ממה שלמדתם על איך מלמדים. תנסו להקדיש זמן לשיחות כלליות על המצב וגם לשיחות אישיות, גם אם זה בא על חשבון לימודים. אם תצליחו בכך, דיינו.
ולסיום, אם יום אחד תקומו בשלוש בלילה כדי לצפות בשידור ישיר משיקגו או LA של גמר מזרח-מערב, בתחרות הכלב החמוד, תזכרו איך הכול התחיל.
הכותב נשוי ואב לחמישה ילדים. המשפחה מתגוררת בקליפורניה באופן זמני