ליז קנטר מטיקטוק, בדיון בכנסת היום
אחרי שלא הופיעה במופגן לדיונים שנערכו לאחרונה בכנסת, בנושא האנטישמיות ברשתות החברתיות - הגיעה היום (ד') טיקטוק לדיון שנערך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת: זהו הדיון הרביעי בנושא בארבעת החודשים האחרונים, שכלל גם שימוע לרשתות החברתיות, והחלטות אופרטיביות למאבק באנטישמיות מצד פייסבוק בעיקר, אך גם גוגל וטוויטר.
היום כאמור הגיעה נציגות טיקטוק לדיון ראשון בנושא, לאחר האשמות קשות כי האפליקציה איננה מתערבת בתכני הגולשים והאנטישמיות משגשגת בה. אליזבט קנטר, מנהלת קשרי ממשלה של טיקטוק בישראל, הציעה כי יישומון טיקטוק ישמש להגברת זיכרון השואה ולימודי השואה.
עוד אמרה כי "אנטישמיות היא דבר מתועב, ולתוכן אנטישמי המביע שנאה אין מקום בפלטפורמה שלנו. יש לנו אפס סובלנות כלפי קבוצות שנאה מאורגנות ואלה הקשורים אליהן. כללי הקהילה שלנו משקפים את ערכינו - וכשהם מופרים אנחנו פועלים, כולל הסרה של התוכן וסגירת חשבונות".
נציגת טיקטוק: "אנחנו סוגרים חשבונות"
ח"כ מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) הציגה בפני נציגי טיקטוק את אתגר השואה (HolocaustChallenge#), "שבמסגרתו מיליוני צעירים מעמידים פני קורבנות שואה, מתאפרים ומתלבשים בהתאם, ובחלק מהמקרים אף מביעים מחוות מיניות בעודם מחופשים לקורבנות השואה", אמרה. "מוטיב חוזר בחלק מהסרטונים הוא צילום, כביכול מגן-עדן, לאחר רצח יהודים בשואה".
עוד הוסיפה: "לאחר היעדרותם הבולטת בעבר, טיקטוק בחרו לשאת באחריות על האנטישמיות הארסית שקיימת בפלטפורמה שלהם, על ידי ההשתתפות בדיון היום. כפי שהעליתי במפגשים הקודמים עם נציגי פייסבוק, גוגל וטוויטר, על טיקטוק והאחרים לאמץ וליישם את הגדרת IHRA לאנטישמיות – הכוללת שימוש בהשוואות ובהכחשת שואה, כמו גם דה-לגיטימציה, דמוניזציה ומוסר כפול כלפי ישראל – ולהשתמש בהגדרה מקובלת זו כדי לסמן תכנים אנטישמיים".
קנטר ועמיתה, אריק שאדוונס, מנהל מדיניות בטיקטוק ומומחה בנושא תוכן שנאה, הוזמנו לסקור בוועדה את המדיניות והפעולות שביצעה הרשת החברתית כדי להיאבק בתכנים אנטישמיים. "בעולם שהופך מקוטב יותר מיום ליום, זה כנראה אתגר קשה מאוד", אמרה קנטר, "אך לעולם לא נפסיק לעבוד כדי להפוך את טיקטוק לפלטפורמה בטוחה עבור הקהילה שלנו, כך שיוכלו להרגיש חופשיים לבטא את היצירתיות שלהם".
3 צפייה בגלריה
"שמחה שלאחר היעדרותכם הבולטת בעבר, בחרתם לקחת את הצעד הראשון בקבלת אחריות על האנטישמיות הגואה בפלטפורמה שלכם". ח"כ מיכל קוטלר וונש
(צילום: מאור ציון)
קנטר ושאדוונס הדגישו כי המדיניות וכללי הקהילה אינם סובלניים כלפי תוכן שתוקף או מסית לאלימות כלפי אדם או קבוצה, או מתיר תוכן הכולל דברי שטנה. "אנו אוכפים כללים אלה בשילוב טכנולוגיות ומעל עשרת-אלפים מומחי תוכן, וכאשר הכללים מופרים, אנחנו פועלים להסרת התוכן ועד לסגירת חשבונות.
"הכלים הטכנולוגיים מסמנים באופן יזום תוכן או חשבונות המעודדים שנאה על ידי זיהוי תמונות, מסנני מלים וכלים אוטומטיים מבוססי למידת מכונה. צוותי הביקורת הם מנהלי-תוכן ייעודיים שתפקידם לבדוק, להגיב לדיווחים על תוכן לא-ראוי, ולפעול כאשר התוכן מפר את כללי הקהילה. הם מקבלים הדרכות בנושא תוכן ואידאולוגיות שנאה, ובישראל הצוות מורכב מדוברי עברית וערבית".
"פער בין ההצהרות למעשים"
קנטר הדגישה כי המדיניות בנושא שנאה מתעדכנת באופן קבוע כדי לזהות מבעוד מועד מגמות או פעילות הנוגדת את הכללים: "טיקטוק משתפת פעולה באופן קבוע עם ארגונים לא-ממשלתיים וגופים מובילים בישראל ובאיחוד האירופי כגון 'יד ושם', הקונגרס היהודי העולמי והקרן החינוכית לשואה, כדי לקדם באופן יזום תכנים חינוכיים אודות השואה והסכנות שבאנטישמיות".
לדבריה, בשנה שעברה החלה טיקטוק לפרסם דו"ח שקיפות, והייתה הפלטפורמה הראשונה בעולם שהכריזה על פתיחת מרכז שקיפות שהזמין קובעי מדיניות, רגולטורים ובעלי-עניין לבחון מקרוב את תהליך בקרת התוכן ברשת. בדו"ח האחרון, המתייחס לינואר-יולי 2020, הוצג כי 96% מהסרטונים שהפרו את כללי הקהילה הוסרו לפני שמשתמשים דיווחו עליהם, ו-90% הוסרו לפני שמשתמשים צפו בהם.
לדברי דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות, יש פער גדול בין ההצהרות והמדיניות הרשמית – לבין הביצוע בפועל. "זו מחויבות גדולה של הרשתות להשקיע משאבי ניטור והסרה, וחובתנו להמשיך לוודא שאכן מדיניות זו תתממש". הוא אף קרא לטיקטוק לקיים שקיפות בנתונים בעניין.
קנטר סיפרה, מצידה, על ארבעה מיליון סרטונים שהורדו לאחרונה, צוות שעובד בנושא - ו-41 בקשות למידע על ידי רשויות החוק בישראל בעניין, שנענו ב-85% מהמקרים.
"כוח הרסני"
יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד), הבהיר כי "אנטישמיות הקורונה" ברשתות החברתיות גברה מאוד, ולכן הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי בשיתוף הרשתות החברתיות, במטרה "למזער את התופעה ולהיאבק בה יחד, כדי להסיר את המסרים האנטישמיים מהרשתות", כדבריו.
ביטן ברך את הודעת פייסבוק מהשבוע, על מחיקת תכנים הכוללים הכחשת שואה. "זה צעד חשוב במאבק באנטישמיות ברשת", אמר, "ואני מצפה ומקווה שהחברות הנוספות בתחום יאמצו מדיניות זו בנושא האנטישמיות". ביטן אף קרא לצרף לצוות הבינמשרדי את נציגי ההסתדרות הציונית והאקדמיה.
יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית הוסיף כי "גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן, אך ברור שכוחן של הרשתות החברתיות חזק מרשתות העיתונות והטלוויזיה, וזה כוח שעלול להיות הרסני. כוח זה משפיע יום-יום על האירועים האנטישמיים ברחובות".
טוויטר מכשירה מתנדבים
ג'ורדנה קפלר, מנהלת מדיניות ישראל והתפוצות בפייסבוק, הודתה ליו"ר הוועדה על הירתמותו לנושא, הבטיחה כי מדיניות החברה בעניין תחול גם על אינסטגרם, וכי מדובר בצעד ראשון ולא אחרון בנושא.
רונן קסטלו, מנהל המדיניות של טוויטר, סיפר מצידו על שורת שיחות עם גורמי ממשל בישראל וארגונים בינלאומיים לגבי ניטור אנטישמיות והכשרת מתנדבים בעניין, שתחל בחודש דצמבר הקרוב.
רונן מנליס, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוסיף כי מאז הדיונים הקודמים בוועדה ניכרים שיתוף פעולה ונכונות מצד חברת טיקטוק, כולל הורדת תכנים: "בשבועות האחרונים אנחנו מנהלים שיח מקצועי שוטף מול חברת טיקטוק, הפופולרית במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. במסגרת זו אנו מנטרים פעילות הכוללת שיח שנאה, דה-לגיטימציה והסתה נגד מדינת ישראל. במקביל, אנחנו פועלים להמשיך ולגבש את התוכנית הממשלתית למאבק בשיח השנאה ברשתות החברתיות, הכוללת דרישה ברורה לשינוי המדיניות ולהגדרת כללים ברורים בתחומי הניטור, האכיפה והשקיפות בדיווח".
