הדירה הראשונה שלי בעיר: חדר קטן ללא חלון הפך לנקודה של שקט וצבע

השבוע החלה שנת הלימודים האקדמית, וגם עדיה, כמו רבים אחרים, עברה לחדר בדירת שותפים. כך הפכה אותו למקום מפלט ביתי ונעים, בפחות מ-2,000 שקלים

עדיה רובינזון

|

21.10.20 | 09:13

לחצו play והגבירו את הווליום. צילום ועריכה: דניאל אדרי
לקיר נבחר ורוד אפרסק, המיטה נצבעה בירוק מנטה. איך החדר נראה לפני? מיד תראו (צילום: עדיה רובינזון)
לקיר נבחר ורוד אפרסק, המיטה נצבעה בירוק מנטה. איך החדר נראה לפני? מיד תראו (צילום: עדיה רובינזון)

לגדול במושב בשבילי זה לצאת לחצר יחפה, לקטוף את התבלינים שנגמרו מהגינה, להכין זר פרחים שונה לכל ארוחה משפחתית. אמי מעולם לא קנתה לי ערכת יצירה מוכנה מהחנות, תמיד הייתי מסתובבת ומחפשת בחוץ את ההשראה. הופכת את הקרש למדף, את הענף למובייל, את המקלות למסגרת. שם נבט הסגנון שלי, שמתבסס על מיחזור, שימוש בקיים, והאמונה שכולנו יכולים להפוך את החדר שלנו לחלום מפינטרסט, בתקציב נגיש.

 

הקיץ השתחררתי מהצבא ועברתי, בפעם הראשונה בחיי, לדירת שותפים בתל אביב - עיר הצבע והאנשים. המרחבים והפרדסים התחלפו בבניין ישן המיועד לתמ''א, עם מעלית קטנה וצפופה וגג שהפך לזולה אורבנית בעזרת מוזיקה, ספות, בריזה והמון אורות קטנים שמקיפים ומגיעים מהעיר סביב.

 

נכנסתי כשותפה אחרונה לדירה, והחדר היחיד שהיה פנוי נמצא במרכזה: יש לו שתי דלתות כניסה, ואף לא חלון אחד. בתור אחת שמכורה לאור השמש, זה אתגר לא פשוט בכלל, אך צריך לנצח עם מה שיש.

  

לפני. חדר קטן במרכז הדירה, עם דלת בצד אחד (צילום: עדיה רובינזון)
    לפני. חדר קטן במרכז הדירה, עם דלת בצד אחד(צילום: עדיה רובינזון)

     

    ודלת בצד השני  (צילום: עדיה רובינזון)
      ודלת בצד השני (צילום: עדיה רובינזון)

       

      החלטתי להכניס בו צבע. בכל זאת, מדובר בתל אביב, עיר הצבע. לקיר בחרתי בוורוד, ומתלה בגדים זול בצבע לבן עטפתי בחוט של בד טריקו צהוב. לצבעוניות הוסיפו הבגדים התלויים הגלויים, ועציצים ירוקים.

       

      בגלל שהחדר קטן ולא מכיל יותר ממיטת יחיד, חיפשתי כזו שתשמש גם כספה. מצאתי ביד 2 מיטת ברזל שחורה, עם משענת גב, במחיר מציאה. אבל רציתי חדר יותר צבעוני והחלטתי לצבוע אותה בירוק מנטה ולקשור אליה שרשרת פונפונים צבעוניים שקניתי בנחלת בנימין.

       

      מראה המיטה הושלם בזכות הכריות. בחרתי בסגנון מרוקאי צבעוני – ורוד, צהוב, בורדו, ירוק – בהשראת המבנה שלה, שהזכיר לי מיטות מרוקאיות. גם בקולאז' שתליתי על הקיר שמעל שילבתי אזכורים למרוקו, כמו צילום של מבנה ורוד ואריח בודד בדוגמה טיפוסית. במרכז יש עין פקוחה מבמבוק, והצבעוניות הטבעית חוזרת בכל אחד מהאלמנטים ומחברת ביניהם.

       

      אחרי. צבע, חמימות וקצת מרוקו (צילום: עדיה רובינזון)
        אחרי. צבע, חמימות וקצת מרוקו(צילום: עדיה רובינזון)

         

        אלו שגרים בדירת שותפים יודעים שהחדר של כל אחד הוא מעין בית בתוך בית, עם תפקידים שונים, במיוחד עכשיו, בתקופת הקורונה: לא רק מקום לינה והתארגנות, אלא גם מקום אירוח, למידה, ספורט ולפעמים גם אכילה. סידור החדר הקל עלי להסתגל לעיר: לקצב המהיר, לכמות האנשים, לדרכים הלא מוכרות (לקח לי כמעט חצי יום להשיג פחית צבע מדיזנגוף), לרעש ולצפיפות. כל אלה עלולים לגרום לתחושת ניכור, אבל זה כנראה טבעי - כל התחלה היא לא פשוטה. בשביל זה שווה להשקיע בפרטים הקטנים, להפוך את החדר למקום השקט שלנו, מקום שמשמש לנו כבית.

         

        כמה, מאיפה:

         

        • מיטה – 500 שקלים, יד 2
        • פח צבע – כ-60 שקלים
        • עטיפת מתלה בגדים ישן – חוט טריקו ב-60 שקלים, נחלת בנימין
        • שרפרף – מבית ההורים במושב
        • הדפסים גרפיים – עבדתי עם גרפיקאית צעירה ומוכשרת בשם Adi.B (אבל אפשר גם להדפיס תמונות מפינטרסט, למסגר ולתלות)
        • עציצי מקרמה – 80 שקלים, רז מקרמה (גם במקרה הזה, אני אוהבת לפרגן ליוצרות בנות גילי, אבל אפשר להכין לבד על בסיס הדרכות שיש ברשת)
        • צמחים – 130 שקלים, cactus ys
        • מדף – 150 שקלים, כפרי (אפשר גם לקנות קרש בחנות עצים ולתלות כמדף)
        • שרשרת פונפונים – 30 שקלים, נחלת בנימין
        • כריות – בממוצע 130 שקלים לכרית, עד עיצובים
        • פוף – 600 שקלים, עד עיצובים

         

         

        עדיה רובינזון. עכשיו אפשר להרגיש בבית! (צילום: עדיה רובינזון)
          עדיה רובינזון. עכשיו אפשר להרגיש בבית!(צילום: עדיה רובינזון)

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד