(צילום: משי בן עמי)
לאחר שהקבינט דחה שוב את ההכרעה על הרחבת פתיחת מערכת החינוך, ילדי ישראל ממשיכים לשבת בבית. "אני חושב שהילדים שלנו פשוט נעלמים בזום", אומר מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, באולפן ynet. "צריכים להבין שבריאות הציבור, בריאות הילדים שלנו, זה לא רק קורונה. הבריאות של הילדים שלנו זה מכלול דברים.
"הלימודים בזום הם לא הפתרון ולא הדרך הנכונה. הם יכולים להיות דבר משלים, לא המרכזי. אתמול ראינו את ממשלת ישראל דנה שבע שעות ולא מקבלת החלטות. הפכה את הילדים שלנו לבני ערובה עבור אנשים אחרים שמפרים את הכללים, והילדים של האזרחים ששומרים על הכללים ומקפידים עליהם לא חוזרים למערכת החינוך".
"הילדים הולכים ונשמטים לתוך הריק והעולם הווירטואלי שכל השנים ניסינו לחלץ אותם ממנו"
עוד הוא מוסיף, "צריך להבין, יש פי שלושה דיכאון וחרדה מאשתקד. יותר בדידות, שימוש בסמים ואלימות בבית, הכול מתוך נתוני עמותת עלם, לא משהו שאנו ממציאים. ואף אחד לא מתייחס לילדים שלנו. אני חושב שזו תעודת עניות לממשלת ישראל.
"אם נסתכל על נתוני התחלואה בגנים, בחינוך המיוחד, אין שם שום דרמה, גם כיתות א' עד ד', מהנתונים המערכת לא השתגעה. ולא מדברים על זה, על כיתות ז'-י', מדברים אולי יא'-יב'. תלמידי כיתות ז'-י' בכלל לא קיימים. אין תכנון. זה דברים שבכלל לא יעלו על הדעת. אי אפשר לקבל את התופעה הזאת, רק בגלל שאנו אזרחים טובים שומרי חוק".
צור ברוש, פסיכולוג קליני לילדים ומבוגרים, קופ"ח מאוחדת, מוסיף: "בקופות החולים מפעילים את השירות של שלוש שיחות חינם עם האוכלוסייה של המבוטחים על ידי איש טיפול. בשיחות האלה אנו פוגשים הרבה תלונות של ילדים שלפני זה הייתה להם איזו שהיא רגישות כלשהיא אבל בהחלט לא פנו לטיפול במצבים כמו חרדה. ככל שהגילאים עולים רואים יותר התנהגויות של פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות ושימוש בחומרים".
לדבריו, "כל הפעילויות היומיומיות היו רשת מחזיקה עבור הילדים ונקטעו. הילדים הולכים ונשמטים לתוך הכלום, הריק והעולם הווירטואלי שכל השנים ניסינו לחלץ אותם ממנו. פתאום אנו מעבירים מסר אחר - תהיו בחדרים, בזום, ותשקעו לתוך עצמכם".
זה שיקול שצריך לעשות כשמחליטים על מתווה כלשהו?
ברוש: "בוודאי, בריאות היא גם בריאות נפשית. חשוב מאוד לזכור את זה. רואים גם גורמי טיפול במחלקות האשפוז, לא בריאות הנפש, מדווחים על יותר עלייה בפציעות, הפרעות אכילה, בכל מיני פגיעות עצמיות שמופיעות היום אצל ילדים בשיעורים הרבה יותר גבוהים ממה שהיו בעבר. כל המסגרות בעצם נקטעו והמצב מאוד מדאיג".
קראו עוד:
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, אומרת כי "הנזק שנגרם לילדים הוא סוג של עוול שקורה. בהחלט אני חושבת שבפתיחה זהירה אפשר להחזיר את כל שכבות הגיל. זו חובה לאומית-ערכית-חברתית, וגם בריאותית עבור הילדים האלה".
מה אפשר לעשות?
"גם מדינות אירופיות חוות גל שני עכשיו, מדינות שהשאירו את מערכת החינוך פתוחה. הולנד ושוויץ בגל תחלואה גם עם מערכת חינוך פתוחה. זה אמור לעודד אותנו. אנו צריכים לשאול עצמנו מה הם עושים בבתי הספר. יש הסכמה היום גם במשרד החינוך שהכיתות יהיו חצאי כיתות ולא יהיה ערבוב קפסולות, ותוך כדי ניטור של מורים. וגם העובדה שהיום למשרד החינוך יש בקרה ושליטה הרבה יותר טובה מראשית ספטמבר, כל זה יכול לדאוג למתווה".
"בפתיחה זהירה אפשר להחזיר את כל שכבות הגיל. זו חובה לאומית-ערכית-חברתית, וגם בריאותית עבור הילדים האלה"
האם היית ממליצה לממשלת ישראל להשאיר את מערכת החינוך פועלת?
"בהחלט. זו הייתה גם ההמלצה. ההמלצה שלנו להחזיר את מערכת החינוך, לא במתווה של כיתות מלאות כמו במאי, וזה גם הכוונה של משרד החינוך – חזרה של חצאי כיתות".
ברוש: "אני מצטרף לדברים הללו, וגם מעבר למה שנאמר, יש בעיה במסר שאנו מעבירים לילדים. כי אם בעצם אנו מעבירים שהקורונה פחות מסוכנת לילדים ואנו נמנעים מפתיחת מערכות חינוכיות כדי לשמור על אוכלוסייה מבוגרת, אנו מעבירים לילדים בעצם מסר, במודע או לא, שהוא הפוך לכל מה שהעברנו, לעולם שהם גדלו ולחוזה שלנו איתם.
"עד היום אמרנו להם, נעשה הכול כדי לשמור עליכם. נילחם בשבילכם, נעבוד בשבילכם, נפתח בתי ספר. ועכשיו אומרים דבר אחר – אתם צריכים לשלם מחירים נפשיים ובריאותיים כדי לשמור עלינו ועל המבוגרים. למסר הזה יש משמעות מסוימת שלא נותנים עליה את הדעת, ואנו לא יודעים איזה מחירים נפשיים יהיה למסר הזה לאורך שנים, וגם אותו צריך לקחת בחשבון".
ושיף מוסיף: "כשאנחנו יוצאים לעבודה בבוקר, וילד בכיתה ז'-ח' נשאר בבית בעיניים עצובות, מה אתם רוצים שיעשה כל היום? נכנס לזום פעמיים-שלוש, עושה שיעורי בית אם יש לו והולך לפגוש את החברים שלו.
"מי יודע מה הוא עושה באינטרנט בשעות האלה, כשאין שום פיקוח על הילדים? אז זה בטח לא פותר את בעיית התחלואה, ובוודאי מעצים את כל הבעיות שחווים ילדים.
"אני כבר לא מדבר על המסר שאנו רוצים לומר לילדים שלמידה היא לא כזה דבר קריטי. אף אחד לא ביקש להחזיר את המערכת בלי אחריות, בואו נחזיר באחריות ונמצא את שביל הזהב בין המלחמה בקורונה לבין המלחמה בבריאות הנפשית".
