לפני שנתיים וקצת, במהלך החופש הגדול, דניאלה פרל (42), עורכת דין ואמא לשלושה (18, 16, 12) ממושב אניעם שברמת הגולן, נפרדה מבעלה. כשהחלו הלימודים, חזרה הביתה בתה האמצעית ליבי (אז בכיתה ח') וסיפרה לה שעוד זוג הורים של ילדה מהכיתה נפרד בקיץ. "לא הכרתי את הילדה ואת הוריה כי היא והבת שלי לא היו אז חברות טובות", מספרת דניאלה. "אבל אני זוכרת שאמרתי בשעשוע: 'נו, יופי. יש עוד גרוש בשוק'". זה לקח רק כמה חודשים עד שאותו גרוש, גיא ליפצר (43), איש מחשבים, כבר לא היה בשוק. הסיבה: דניאלה פצחה איתו בזוגיות.
כתבות נוספות למנויים:
"
"לגיא יש גם בן, בגיל של הבן הקטן שלי", מספרת דניאלה, "ובהמשך התברר לנו שגם הבנים שלנו למדו יחד בכיתה א' עד שהבן שלי עבר לבית ספר אחר, אבל לא נפגשנו".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
איך בכל זאת הפכתם לזוג?
"יום אחד קיבלתי ממנו הצעת חברות בפייסבוק. כשנכנסתי לפרופיל שלו הבנתי שזה האבא של אותה ילדה שהבת שלי אמרה לי שגם ההורים שלה התגרשו. אז הוא לא ניסה להתחיל איתי וסתם הציע חברות לאנשים מהסביבה. כמה חודשים לאחר מכן הוא ראה אותי באפליקציית ההיכרויות 'אוקיי קיופיד' ואז כתב לי הודעה. התלבטתי אם להשיב. מאחר שהבנות שלנו לומדות יחד, הרגשתי שזה יכול להיות בעייתי, אבל גם הרגשתי לא נוח להתעלם. בסוף השבתי לו: 'היי, אני חושבת שהבנות שלנו לומדות יחד באותה כיתה'. הוא היה מופתע'".
ואז?
"התכתבנו והיה בינינו חיבור מיידי. עברנו לדבר בטלפון וקבענו להיפגש. היתרון בעובדה שהוא היה אבא של ילדה מהכיתה, זה שלא היה כל פחד. למרות שלא הכרנו, הייתה לי תחושה שאני הולכת להיפגש עם מישהו מהמעגל הקרוב. שמתי על הולד את כל המורכבות ואמרתי, 'ננסה. זה רק דייט. אף אחד לא צריך לדעת מזה. אם זה לא יצליח, זה לא ישנה הרבה כי הבנות לא חברות. בדיוק כפי שלא היינו בקשר עד עכשיו, לא נצטרך להיות בקשר אחרי'".
אלא שהדייט הפך לרומן של ממש.
"כן. הקשר התקדם באופן אינטנסיבי, וזה היה מרגש ומוזר גם יחד. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהייתי אצלו בבית וראיתי על המקרר שלו תמונה של הבת שלי! זה היה מגנט מבת מצווה של אחת הבנות בכיתה, בו הבת שלי הייתה מצולמת עם הבת שלו ועוד כמה בנות. באופן מקרי לגמרי, חודשיים אחרי שהתחלנו לצאת, בלי שסיפרנו למישהו, הבנות שלנו פתאום התחילו להיות חברות טובות. יום אחד הוא התקשר אליי ואמר, 'ליבי אצלי בבית'. לפני כן ליבי אף פעם לא הלכה לבת שלו. עניתי בשעשוע, 'טוב, תהיה נחמד אליה'".
בשלושת החודשים הראשונים דניאלה לא סיפרה לילדים שהיא יוצאת עם מישהו. "נפגשתי איתו בזמן שהילדים שלי היו אצל הגרוש שלי וששלו היו אצל גרושתו. הוא סיפר לילדיו שהוא בזוגיות. יום אחד ליבי ביקשה שאאסוף אותה ושאתן טרמפ גם לבת שלו. בלעתי את הרוק. זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותה מקרוב. אחרי שהורדנו אותה ליבי אמרה לי: 'את יודעת אמא, לאבא שלה יש בת זוג אבל היא עוד לא פגשה אותה'".
והבת שלך לא ידעה שאת בת הזוג!
"בדיוק. לכן, אחרי זה אמרתי לגיא שנראה לי שהגיע הרגע שנספר לילדים. פחדתי שמישהו יראה אותנו והילדים ישמעו על הקשר שלנו ממישהו אחר. מה גם ששנינו הרגשנו שהקשר רציני. כדי שלא ייווצר מצב שאחד מאיתנו יספר קודם, החלטנו לספר לילדים במשותף. קבענו ללכת יחד לסדנת שוקולד בשבת. אמרתי לילדיי שבחודשים האחרונים אני יוצאת עם מישהו ושבסדנה נפגוש אותו ואת ילדיו, והוא אמר לילדיו אותו דבר. כל הדרך הייתי במתח. חששתי נורא מהתגובה של הבנות. כשהגענו הן ראו אחת את השנייה ואמרו בתדהמה, 'די'. הן לא התלהבו בלשון המעטה. בעוד שלבת הבכורה שלי זה לא ממש הזיז ולבנים שלנו זה דווקא היה נחמד להיפגש ולהחליף חוויות מהתקופה שבה היו יחד בכיתה א', אצל הבנות זה התקבל בחוסר רצון מובהק. הייתה תחושה גדולה של אי־נעימות. בהמשך גם נאמרו משפטים כמו, 'למה דווקא היא?, 'למה דווקא הוא?'".
בטח גם לא היה נעים להן שיֵדעו בכיתה.
"דווקא זה היה פחות אישיו, כי יש עוד שני זוגות הורים בכיתה עם סיטואציה בדיוק כמו שלנו. אנחנו גרים בגולן, אין הרבה אופציות. את פותחת טינדר ומגלה שהגברים הכי קרובים אלייך גרים בסוריה או בלבנון".
איך הקשר בין הבנות שלכם עכשיו?
"כאמור, בלי קשר לזוגיות שלנו הן התחילו להיות חברות, ובאופן טבעי קורה לפעמים שהן רבות. כשזה קורה, שנינו לא יכולים לקחת צד כי לשנינו אכפת מאוד משתיהן. אנחנו יוצאים לפעמים לטיולים ולנופשים משותפים, אבל אנחנו לא גרים יחד, ככה שהן מקבלות ספייס ולא צריכות להיות יחד הרבה יותר ממה שהן רוצות. היום הן כבר מקבלות את הזוגיות שלנו, ויש לזה גם הרבה יתרונות. למשל, שהילדים שלנו עוברים את אותן חוויות, את אותן מורות, את אותם הורים, את אותן חברות. זה מקל עלינו להבין אחד את השנייה ולעזור זה לזו".
אם חלילה תיפרדו תיאלצו להיתקל זה בזו.
"קטן עליי. הייתי נשואה 20 שנה, ואני בקשר עם האקס בגלל הילדים. אבל אני מאוד מקווה שלא נגיע לזה כי יש בינינו אהבה גדולה".
גם רמית ואסף, מתורגמנית (35) ומהנדס (48) מקריית־אונו (השמות בדויים), מנהלים זוגיות זה שנתיים וחצי אחרי שהכירו לראשונה כשהבת הבכורה של רמית והבת הקטנה של אסף (היום לומדות יחד בכיתה ו') חלקו גן משותף.
"אסף התגרש לפני עשר שנים", מספרת רמית (שמנישואיה הקודמים היא גם אמא לבן 9 ובת 7). "הכרתי אותו כשכבר היה גרוש והיה במערכת יחסים. הייתי רואה אותו באירועים של הגן ובהמשך באירועים של הכיתה, ועם גרושתו הייתי מנהלת שיחות חולין כשהיינו נתקלות זו בזו. לא יותר.
"לפני שלוש שנים התגרשתי ופרסמתי בקבוצה של העיר שלנו בפייסבוק שאני מחפשת כמה פריטים אם מישהו מוסר. כמה חודשים לפני כן אסף נפרד מהחברה שלו וחזר לגור בקריית־אונו. כשהגרושה של אסף נתקלה בפוסט שלי היא הבינה שנפרדתי מבעלי. הם חברים טובים והיא חשבה שאני מושלמת עבור אסף. היא אמרה לו שהתגרשתי ועודדה אותו ליצור איתי קשר באמתלה שיש לו ציוד למסור לי. הוא אמר לה, 'אבל אין לי שום דבר למסור'. היא אמרה, 'יש לי טלוויזיה ספייר. אני אביא לך ותמסור לה אותה'".
וואו.
"כן. אז יום אחד קיבלתי ממנו הודעה בפייסבוק. הוא כתב שהוא אבא של מיכל שלומדת עם הדס בכיתה ושהוא יכול לתת לי טלוויזיה. המשכנו להתכתב. הוא סיפר לי שגם הוא בדיוק עבר לדירה חדשה אחרי שסיים מערכת יחסים ארוכה. נוצרה בינינו תחושה של שותפות גורל. שנינו היינו פרודים טריים. אחרי כמה שבועות של התכתבות הוא הציע שניפגש וקבענו בבר. וזהו, זו הייתה אהבה ממבט ראשון".
לא הלחיץ אותך להיכנס איתו למערכת יחסים כשהבנות באותה כיתה?
"ברור שהיו חששות. בעיקר לגבי מה יקרה אם נהיה בקשר ואז ניפרד. איזה משקל זה ישים על הכתפיים של הילדות שלנו? אבל הרגשתי שיש לנו שפה משותפת, וחשבתי שחבל לא לתת לזה צ'אנס. סיפרנו לילדים שלנו רק אחרי שלושה חודשים. הילדים מאוד פרגנו, והבנות שלנו בכלל התלהבו. הבת שלי ממש קפצה עליי וחיבקה אותי מרוב אושר. הבת שלו הגיבה בצורה דומה. שתיהן גם התלהבו לספר את החדשות בכיתה ואמרו שמעכשיו הן אחיות".
תוך זמן קצר רמית ואסף עברו לגור יחד ואף החליטו להביא ילד משותף (היום בן שנה).
רק בעוד שהגרושה של אסף ממשיכה לפרגן ("היא מתנדבת כל הזמן לעשות בייביסיטר על הבן המשותף שלנו ומטורפת עליו"), יש פרט אחד שמונע מהאידיליה להפוך למושלמת: הגרוש של רמית פחות מקבל את הזוגיות בברכה. "זה לא יוצר קושי מהותי", היא מבהירה. "נכון, אז כשאנחנו חוגגים למשל בכיתה של הבנות את יום המשפחה, אני ואסף נאלצים להתפצל כשהוא והגרושה שלו יושבים בפינה אחת, ואני הגרוש שלי יושבים בפינה אחרת. אבל אני לא מצפה שהכול יהיה מושלם. התברכתי באהבה ענקית ואני מרגישה בת מזל".
עדי (41) שם בדוי, גננת ואמא לשלושה (בת 15, בן 12 ובת 10) ממושב בשרון, נמצאת זה שנה וחצי בזוגיות עם עופר (44), איש הייטק ואב לשניים (בן 12 ובן 9). הבן האמצעי שלה והבן הבכור שלו הם החברים הכי טובים כבר מכיתה א'. "הכרנו דרך הבנים כששנינו עוד היינו נשואים", היא מספרת. "ביני ובין עופר מיד היה חיבור והפכנו לחברים טובים. עם אשתו היו לי יחסים של 'שלום־שלום'. עופר תמיד נחשב אצלי 'אבא של', ובעלי דאז היה בקשר טוב איתו. הקשר בינינו היה אפלטוני לגמרי".
מה השתנה?
"לפני שלוש שנים עופר סיפר לי שהוא ואשתו מתגרשים. מאוד הופתעתי כי הם נראו משפחה מושלמת. הוא לא חשף בפניי את הבעיות בנישואים שלהם. הוא גם לא ידע שבמשך שנים אני ובעלי חשבנו להתגרש. אני מודה שהגירושים שלו עודדו אותי להתגרש בעצמי אבל לא בגלל שחשבתי להיות איתו. זה בכלל לא עבר לי בראש. זה היה יותר כמו לראות שחברה טובה שלך מתגרשת. זה מחזק אותך. גורם לך לראות שאנשים מתגרשים והשמיים לא נופלים. כשבעלי ואני החלטנו להתגרש, זה היה הדדי, ובעלי אפילו נעזר בעופר והתייעץ איתו איפה כדאי לעשות גישור. עד אותו הרגע בוודאות לא חשבתי על עופר באופן רומנטי".
איך הקשר עבר לפסים רומנטיים?
"בזמן שעופר סיפר לי על בחורות שהוא יצא איתן, אני חשבתי שאני צריכה למצוא מישהו כמוהו: אבא טוב, מצחיק, שכיף לי לדבר איתו. עד שיום אחד קלטתי שאני לא רוצה מישהו כמוהו אלא רוצה אותו. יום אחד הוא ישב אצלי לקפה ואמר שהוא בדרך למישהי שיצא איתה אז, והלב שלי נצבט מקנאה.
"אחרי כמה שבועות הקשר בינו ובינה נגמר, ויום אחד כשנפגשנו השיחה גלשה אלינו. עופר אמר שהוא צריך בחורה כמוני, שאני מכירה אותו הכי טוב, ושאל למה בעצם לא קרה בינינו שום דבר. הודיתי שגם אצלי עברה המחשבה הזאת, אבל אמרתי שזה לא רעיון טוב כי יש לנו רק מה להפסיד: שאם זה לא ילך נאבד את החברות הטובה שלנו, וזה יכול להיות מתכון לצרות כי הבנים שלנו חברים מאוד טובים. לא רציתי לסבך להם את החיים".
מפה לשם אתם כבר גרים יחד חצי שנה.
"באותה תקופה הלכתי למטפלת שגרמה לי להבין שחיים פעם אחת ושלפעמים צריך לפעול בלי לחשוב יותר מדי. אז החלטתי להפתיע את עופר ולקפוץ אליו בערב. פחדתי שאגלה שיש אצלו מישהי, אבל לשמחתי הוא היה לבד והיה לנו לילה מהסרטים. מאז התחיל בינינו סיפור אהבה מטורף. אחרי חודשיים החלטנו לספר לאקסים שלנו. לגרוש שלי זה היה קצת מוזר בהתחלה. הוא הסביר שהוא מפרגן לי לגמרי להיות עם מישהו שעושה אותי מאושרת, אבל הקושי שלו שזה עם עופר – שהוא מכיר. לשמחתי, אחרי זמן מה הוא התרגל, ועכשיו הוא ועופר בקשר מעולה. עם הגרושה של עופר זה סיפור אחר. מלכתחילה הרגשתי שהיא אף פעם לא אהבה אותי, והיא מאוד כעסה לשמוע שאנחנו בקשר ולמעשה כועסת עד היום ולא מקבלת את הקשר בינינו. זו הסיבה שאני מתראיינת בעילום שם. היא גם מאשימה אותי בפירוק הנישואים שלהם. היא יודעת שלא ניהלנו רומן אבל חושבת שבגלל שלעופר כבר אז היו רגשות כלפיי, הוא לא נלחם עליה. כשהיא נתקלת בי היא מתעלמת ממני וגם לא מוכנה בשום אופן שהבנים שלנו ייפגשו בימים שהם אצלה".
איך הבנים שלכם קיבלו את הקשר?
"סיפרנו להם בהרבה חששות, כל אחד בנפרד. בהתחלה הם אמרו 'סבבה', אבל עם הזמן זה יצר מתחים וקשיים. עוד לפני שאני ועופר עברנו לגור יחד בבית חדש, היינו ישנים עם הילדים או בבית שלי או בבית שלו, כך שהקשר בין הבנים הפך לאילוץ. אם עד אז הם היו בוחרים מתי להיפגש, הם פתאום מצאו את עצמם כל הזמן יחד. התחילו חיכוכים ביניהם, תחרויות והשוואות. היה ביניהם גם ויכוח אם לספר על הקשר לילדים בכיתה. הבן שלי רצה, והבן של עופר לא רצה. הקורונה בסוף עשתה את העבודה. בתקופת הסגר עופר וילדיו גרו אצלי, וכשהיה שיעור בזום, הם ישבו אחד ליד השני מול המחשב. אחד הילדים אמר, 'למה אתם יחד? אסור לכם להיפגש'. ואז המורה אמרה, 'זה בסדר. הם גרים יחד'. הבן שלי היה מאושר, והבן של עופר שחרר. גם אחרי שעברנו רשמית לגור יחד הייתה תקופה לא פשוטה והיו הרבה פיצוצים. אבל הם הסתגלו למצב, והיום אפילו קוראים לעצמם אחים".
אז הכול טוב?
"אני לא יכולה להגיד שהכל אידילי. למשל, יש רכילות סביב הקשר ביני ובין עופר. יש הורים שאומרים שניהלנו רומן עוד כשהיינו נשואים. זה בהחלט מפריע לי, דווקא בגלל שאני יודעת שזה לא נכון. מצד שני, למרות כל הקשיים אני לא מצטערת לרגע. נדיר למצוא אהבה כמו שיש לנו, וזה שווה הכול".
