באביב הוא לא ישוב בחזרה: הכוכב הארמני-צרפתי שתמך בעם היהודי

בדרך כלל אנחנו נמנעים מלכתוב על מוזיקאים שמתו לא מכבר: אנחנו מעדיפים לתת להם לנוח על משכבם בשלום עד שינקפו מספר שנים, ואז הגעגועים יגרמו לנו לחזור אליהם ולהעלות את זכרם על נס. אבל שארל אזנבור, שהלך לעולמו ממש לאחרונה – ב-1 באוקטובר 2018 – כשהוא בן 94, לא פחות, הוא מקרה מיוחד. בן הזקונים שלו, ניקולא, הזכיר לנו אותו לפני כחודש, כששלח מכתב לנשיא המדינה, רובי ריבלין, ובו תהה איך זה שמדינת ישראל, "שהוקמה בידי ניצולי השואה", לדבריו, אדישה לגורל העם הארמני, שגם הוא עבר שואה, ובמקום לתמוך בו, מצדדת באזרבייג'ן במלחמתה נגד ארמניה ומספקת לה נשק.

שארל אזנבור עצמו, שנולד ב-1924 בפריז בשם שאהנור ואגינאק אזנאבוריאן, היה פעיל ארמני בולט לאורך כל שנות פעילותו. הוא גם כרך לא אחת את הגורל של שני העמים, הארמני והיהודי. כבן למשפחה שהצילה יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, ואף זכתה על כך להוקרה מארגון יד ושם, הזכיר לעיתים קרובות את שואת הארמנים בהקשר לשואת היהודים, וכאב את העובדה שמדינת ישראל אינה מכירה בה. אזנבור גם ציין שרוב מדינות אירופה כבר הכירו רשמית בשואה הארמנית, למרות המחאה הקבועה של טורקיה, שמתעקשת להתנער מאחריות לזוועות שנעשו בראשית המאה ה-20.

שארל אזנבור, 1967. שאנסונר רומנטי ושרמנטי(צילום: AP)

הוריו של אזנבור הצליחו להימלט מטורקיה והגיעו לפריז, שם השתקעו, ועל אף שלא עסקו באמנות, חשפו את בנם לתיאטרון ולמוזיקה. כבר מגיל צעיר התבלט הבן במגוון כישרונות, שקיבלו ביטוי בקריירה הארוכה שלו: במהלכה הוא לא רק חיבר וביצע מאות שירים שנעשו נכסי צאן ברזל, אלא גם הבריק כשחקן קולנוע דרמטי והשתתף ביותר מ-60 סרטים, בהם יצירות המופת "תירו בפסנתרן" של פרנסואה טריפו (1960) ו"תוף הפח" של פולקר שלנדורף (1979). עם זאת, אין ספק שיותר מכל הוא ייזכר כשאנסונר רומנטי ושרמנטי, שידע לרגש דורות של מעריצים בכל רחבי העולם.

את ראשית דרכו המוזיקלית חב אזנבור לאדית פיאף הגדולה, שלצידה שר וכתב. למרות העובדה שהוא לא ניהל איתה רומן – ואולי דווקא בזכותה – הקשר שרד שמונה שנים, שבמהלכן הוא שכלל את המיומנויות שלו בהופעה, בשירה ובהלחנה. אזנבור לא היה פראי, סוער ודרמטי כמו ז'אק ברל, לא ניחן ביופי ובשארם כמו של איב מונטאן, ולא היה טרובדור פיוטי כמו ברסאנס או מוסטקי. דמותו הייתה צנועה למראה, הוא היה צנום וקטן, ועל אף שנהגו להשוות אותו לפרנק סינטרה, היה רחוק מתדמית האליל. ביצירתו נגע בנושאים רבים ומרתקים: החל מאהבה ועד לשואה, לחיי הבוהמה, אפילו לעולמן של מלכות דראג – נושאים שלא תמיד נשקו למצעדי הפזמונים הפופולריים, ובכל זאת זיכו אותו בהצלחה כבירה.

צפו בו שר את "לה בוהם":

מבצע את "הנעורים שלה" בתל אביב, 2013:

רבים משיריו תורגמו לעברית ובוצעו על ידי אמנים ישראלים: "באביב את תשובי חזרה" הצליח בתרגום אבי קורן ובביצוע צוות הווי של הנח"ל; השיר על מלכת הדראג תורגם ל"מהו גבר בשבילכם" ונכלל במופע של להקת פאות קדושות; את "כל הדרך חזרה" ביצעו הדודאים בתרגום של נעמי שמר; "בוא עכשיו" הוקלט על ידי להקת פיקוד צפון בנוסח עברי מאת עודד פלדמן; ושירים נוספים הוקלטו על ידי אבי טולדנו, חוה אלברשטיין ויוסי בנאי.

הקשיבו ל"באביב את תשובי חזרה":

ול"שתי גיטרות":

אחד השירים המזוהים ביותר עם אזנבור היה "She", שבארץ זכה לתרגום של אהוד מנור והושר בפי מתי כספי, ובעולם התפרסם בביצוע אלביס קוסטלו, שהמיר את קולו האקספרסיבי של אזנבור בגרסה מנוזלת במיוחד שהושרה דרך האף ושזכתה לסופרלטיבים רבים:

אזנבור גייס את פרסומו הרב ואת הפופולריות העצומה שלו כדי לעורר מודעות לגורלו של העם הארמני, ובשנותיו האחרונות זכה לחיזוק מכיוונה של קים קרדשיאן, גם היא ממוצא ארמני, שידעה לנצל יפה את הפלטפורמה הפרסומית האדירה שניתנה לה כדי לקדם את הנושא. בשנים האחרונות לחייו נטה אזנבור גם להתייחס לעיתים תכופות לקשר העמוק שלו עם העם היהודי: הוא סיפר על תקופת השואה, שבה שימש בית הוריו אכסניה קבועה ליהודים נמלטים ולקבוצות מחתרת, חגג לנכדו היהודי בר מצווה בכותל וקיבל עיטור מיוחד על שם ראול ולנברג מהנשיא ריבלין. אזנבור גם גילם גיבורים יהודים לאורך כל הקריירה הקולנועית שלו, ונראה שהוא אכן ייחס חשיבות רבה לגורל המשותף.  

עם מותו, לפני כשנתיים, הגיעו כ-2,000 איש לארמון האינווליד בפריז כדי לחלוק לו כבוד אחרון. נערך לו טקס אשכבה ממלכתי בהשתתפות הנשיא מקרון ורעייתו, הנשיא לשעבר סרקוזי, השחקן ז'אן פול בלמונדו, שהיה חבר קרוב שלו, הזמרת מיריי מתייה וגם נשיא ארמניה סארקיסיאן ומנהיגים דתיים. בן המהגרים הארמנים נקבר ברוב פאר והדר וזכה לכבוד של מלכים, כראוי למי שהיה גיבור תרבות צרפתי וגם גיבור יוצא דופן באנושיותו.

גם היא הייתה זמרת צרפתייה מפורסמת, אבל לא האריכה ימים. הקליקו על התמונה:

מאהבים, מחלות, פסגות ותהומות. הקליקו על התמונה (צילום: AP)