בשיתוף תאגיד מִחְזוּר האריזות תמיר
(צילום: שמוליק דודפור)
בהדרגה הם הפכו לחלק מהנוף הביתי שלנו – הפח הכתום, הפח הכחול והפח הסגול. מה שמים באיזה פח? במקום להסביר הבאנו את הישראלים שהפכו את המִחְזוּר לדרך חיים, שמיטיבה עם הסביבה וכל כך פשוטה לביצוע.
מדיג השקיות בים ועד לחינוך למִחְזוּר משפחתי
נטליה ויעקב קורז', הוא מנהל רשתות מחשבים והיא מנהלת חנות אינטרנט וקונדיטורית, מתגוררים ברמלה עם שלושת ילדיהם.
"לפני כשמונה שנים התחלנו למחזר נייר והחלטנו לאסוף אותו בצד. זה לא תופס הרבה מקום, זה לא דורש מאיתנו שטח אחסון משמעותי וחשבנו שככה אנחנו נתקדם עם העניין", אומרת נטליה.
"התחביב שלי הוא דייג ואני רואה עד כמה הים שלנו מלא שקיות, פלסטיק ולכלוך, באופן כללי. יום אחד החלטתי שאני צריך לראות בזה אפשרות להראות לילדים עד כמה אנחנו יכולים להשפיע על הסביבה והתחלנו לעשות מה שיכולנו. אספנו חמש או שש שקיות פלסטיק עם שאריות, כוסות, בקבוקים וכל מה שמצאנו. הילדים ממש התלהבו ונהנו", מספר יעקב איך העניין המשפחתי המשיך.
"אני רואה בזה שליחות וכן, אני נותנת את הדוגמה האישית שלי", מסבירה נטליה איך הופכים את המִחְזוּר לתכנית חינוכית, "אני מראה לילדים עד כמה זה חשוב לאסוף את הזבל, להפריד את הזבל ועד כמה נעים לחיות בסביבה נקיה. ברגע שעושים את זה ומתרגלים, יורדים למטה לפח וזורקים בפח הכתום, זה הופך לחלק מהשגרה. רק הפעמים הראשונות מאתגרות את פעולת ההפרדה אבל אחר כך, זה הופך לאוטומטי", היא מסכמת.
שלושת ה-RRR
"למדנו בפקולטה לחקלאות ולקחנו קורס של מִחְזוּר, וככה נחשפנו לכל העולם הזה. היינו בסיור בחירייה וראינו איך כל הדברים מתגלגלים וזה תפס אותנו", מספרים אורי אליהו ודנה ניר, זוג שמתגורר ברחובות.
"כל הנושא הזה של Reduce Reuse Recycle - להפחית את הצריכה, להפחית את הקניה", אומרת דנה ניר תזונאית קלינית M.sc RD, "מעשית במטבח" ומסבירה שניר והיא משלבים גם הרבה שימוש חוזר בחפצים. "בין אם זה לקחת רהיטים מהרחוב, כשאנחנו מוצאים דברים טובים שאפשר לראות אותם כאן בבית וגם אם זה ליצור דברים מקרטונים".
דנה ואורי לוקחים אותנו להסבר והדגמה איך ממחזרים מה. "בגדול, נתחיל מהכי קל – הפח הסגול זה לזכוכית, אז לשם הולכת כל הזכוכית. הפח הכחול זה לנייר וקרטונים דקים והפח הכתום זה עבור כל האריזות של האוכל וגם שקיות. פעמים רבות אנשים מופתעים שאפשר למחזר שקיות, כן, השקיות האלה שאנחנו נתקעים איתן? אז אפשר פשוט לשים את זה בפח הכתום, וגם אריזות של כל מיני מוצרי היגיינה כמו מרכך כביסה, שמפו וכדומה. נשאר הפח הירוק שזה פשוט לשאר הזבל שלכם. זהו".
"אצלנו חושבים על חינוך סביבתי כל הזמן"
במשפחת גוטליב החינוך הסביבתי והחשיבה על כדור הארץ ובעלי חיים הם עקרונות חינוכיים ובסיסיים, שמשולבים באופן טבעי בחיי היומיום.
שרון ומולי ושלושת ילדיהם (בני 10.5, 8.5 ו-4.5) ממחזרים באופן קבוע. "לשנינו יש מודעות לאיכות הסביבה", מספרת שרון, והכל משתלב באופן אינטואינטיבי, כחלק מחיי היומיום של כולנו. במרפסת השרות יש באופן קבוע שקיות, שנועדות למִחְזוּר יומיומי. בזמן הכנת האוכל, אני משליכה פסולת אורגנית לפח ואת האריזות - שימורים, קופסאות פסטה, אריזות של חומרי בישול וניקיון יומיומיים - נזרקים באופן טבעי ישירות לשקיות ייעודיות הכתומות שיש לנו במרפסת השירות. הילדים לומדים בהדרגה ויודעים, שאם הם לא בטוחים מה הולך לאן, הם מניחים את האריזה על השיש ומולי ואני מכניסים לשקית המתאימה".
כשמשפחת גוטליב יוצאת בבוקר לעבודה ולמוסדות החינוך, הם משליכים את השקיות לפחים המתאימים. "בחדר האשפה בבניין שלנו יש, בנוסף לפח הירוק, גם פח כתום ופח כחול וכל האשפה שנאספה נזרקת לפח הייעודי באותה פעולה", מסבירה שרון את השגרה המשפחתית.
כאמור, שמירה על ערכי הסביבה היא חלק מהתנהלות המשפחה. "החלפנו את כל הכלים והסכום החד פעמי בקבועים. אין כוסות פלסטיק ליד מתקן המים, הקשים הוחלפו לרב פעמיים ואפילו בארוחות שבהן אנחנו מארחים תמיד נשתמש בכלים מחרסינה או מזכוכית. זה לא רק סביבתי. בעיניי, זה נכון יותר וגם מכובד יותר", אומרת שרון.
שרון מספרת שגם לארוחות בית הספר הילדים הולכים עם קופסאות רב פעמיות. "זה פרקטי יותר, נעים יותר ובהחלט שומר יותר על הסביבה", היא אומרת, "גם בבית, כדי לא לגרום ליותר מדי עבודה אני מלמדת אותם לשמור כוס קבועה שלהם על השיש, שהיא שלהם לכל היום, וכך נמנע שימוש רב בכוסות ובצורך לשטוף. לכל אחד כוס ייחודית – כוס נסיכות, כוס גיבורי על וכן הלאה", היא אומרת בחיוך.
"אצלנו בבית משתדלים בכלל להעדיף מוצרים שלא הזיקו לסביבה, לא נוסו על בעלי חיים וזו מגמה כללית שלנו, שעברה גם לילדים. הנזק העתידי לעולם שבו יחיו הילדים שלי והדורות שאחריהם הוא זה שמניע אותנו לפעול כבר עכשיו. הנזק העצום לבעלי החיים ולסביבה מכאיב בלב ולכן המאמץ המועט של כל אחד מאיתנו הכרחי כדי למנוע את הקטסטרופה העתידית", היא מסכמת דרך חיים משפחתית.
מורה להיסטוריה, מחנך לעולם ירוק
אופיר כהן הוא מורה להיסטוריה ומחנך כיתה באורט שרת בנוף הגליל אבל הוא מחנך ירוק; הוא מנהל קבוצת פייסבוק בשם "קהילה ירוקה – חושבים ירוק ומשנים את העתיד" וגם עמוד אינסטגרם בשם green_planet_il.
"תמיד הייתי חובב סביבה וטבע אבל לפני כשנתיים, בתחילת החופש הגדול, התחלתי לעשות לעצמי סדר בחיים", מספר כהן. "התחלתי למחזר את כל מה שיכולתי בבית - אריזות פלסטיק, זכוכית ונייר".
כשחזר לבית הספר, התחיל פרק חדש בחייו כמחנך. "ב-1 לספטמבר עברתי מכתה לכיתה , מ-ז' ועד י"ב, ונתתי הרצאה של שעה על חשבון שעותיי החופשיות. הצגתי את הרעיון, סיפרתי מה זה מִחְזוּר, מה קורה לאריזות אם לא ממחזרים ולמה נועד כל פח צבעוני. בכל כיתה כזו עשיתי תמונה משותפת. בהמשך, פתחתי קישור משותף לקריאה לכולם וקראתי לתלמידים להצטרף למגמה ירוקה בבית הספר. 150 תלמידים מכל בית הספר נרשמו והגיעו לפעילויות שארגנתי להם בהפסקה הגדולה".
4 צפייה בגלריה
אופיר כהן והאחיינים מנקים את הים משקיות ניילון, אריזות שונות ובקבוקים
(צילום: אלבום פרטי)
אחר כך הגיעו הקבוצה, שמונה כבר כ-3000 איש "אבל עבור הקשר עם התלמידים וכדי לתקשר איתם היכן שהם נמצאים, פתחתי יוזר באינסטגרם שעוקבים אחריו כבר מעל 600 ילדים מכל הארץ. ביקשתי שישלחו טיקטוקים של סרטוני מִחְזוּר מהבתים הפרטיים שלהם ומבית הספר".
הוא מספר שיצא כמה פעמים, עם התלמידים, לנקות את הסביבה שלהם, בעיר. "כל זה תועד וצבר הרבה הד. פתחתי גם קבוצות וואטסאפ וקבוצת טלגרם ומכל הארץ הצטרפו אלינו. גם את אחייני לקחתי לימי ניקיון בכל הארץ בחופש הגדול. אני מאמין בדוגמה אישית ועובדה, הם מתעדים את פעולות המִחְזוּר והניקיון שלהם. אני מאמין שזה בזכות דוגמה אישית של נאה דורש – נאה מקיים. העובדה שהם עושים את כל הפעילויות האלה גם כשאני לא לידם מוכיח שהם מפנימים את המסר. אני מאמין שאמשיך להטמיע את זה ולחנך עוד ועוד שנתונים וכיתות שיהפכו את המִחְזוּר לדרך חיים שלהם. אני הופך את המִחְזוּר לעניין קולי ומגניב", הוא מסכם באופטימיות.
בואו לקבוע איתנו את שיא ממחזרי האריזות בישראל - ממחזרים? מתחילים למחזר? לכבוד יום המחזור 2020, תאגיד מחזור האריזות תמיר קורא לכם להצטרף בלחיצת כפתור וליצור יחד שינוי גדול. גם אני ממחזר/ת>>
בשיתוף תאגיד מִחְזוּר האריזות תמיר
