שנת 2020 הייתה עוד שנה שבה משבר האקלים נתן את אותותיו. אך הפעם, בנוסף לאירועי קיצון כמו הצפות חסרות תקדים והוריקנים עוצמתיים קיבלנו גם מגפה גלובלית, תזכורת לתוצאות ההרסניות והקטלניות של הפגיעה המתמשכת של האדם בטבע. אצלנו בישראל זו הייתה שנה רבת תהפוכות בתחום הסביבה, מצד אחד שיטפונות ומצד שני טמפרטורות גבוהות מהממוצע בחורף. אבל יש גם נקודות אור. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר שישראל תפסיק להשתמש כמעט לחלוטין בדלקים מזהמים עד 2050 וגם עברו כמה חוקים למען הסביבה, כמו חוק הפיקדון.

אבל מה יהיה ב-2030? מה מדינת ישראל צריכה לעשות למען הסביבה, כדי שהחיים קטן בארץ יהיו טובים יותר מבחינה סביבתית? "כדי שנוכל להמשיך ליהנות מהחיים שלנו על פני כדור הארץ צריך להטיל מס פחמן, לאסור שימוש בפלסטיק חד פעמי, לבנות ערים מקיימות ועוד", אומרים בגרינפיס. "צדק אקלימי וצדק חברתי שלובים זה בזה. בשנים האחרונות אנו עדים לקריסת התפיסה המעוותת, שלפיה שמירה על הטבע ועל הסביבה מגיעה על חשבון ֿהכלכלה או גרוע מזה החברה", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל. "צניחת מחירי האנרגיות המתחדשות והמחירים האסטרונומיים שגובה מאיתנו זיהום האוויר, העמידה בפקקים, השיטפונות, השריפות, המגיפות, והמחלות שנגרמות מגידול תעשייתי של חיות משק והסחר בחיות בר לצד יתר תופעות משבר האקלים - גבוהים בעשרות מונים מהמחיר של העדר פעולה.
ד"ר אייקנבאום הוסיף: "אבל מעבר למימד הכלכלי, מדובר בסוגייה ערכית שאותה למדנו היטב השנה: החברה האנושית היא שברירית והשמירה על הטבע ועל הסביבה היא תנאי בסיסי והכרחי לשגשוג האדם. גם תרבות הצריכה המערבית תשנה את פניה בשנים הקרובות, מכזו שתופסת את העולם כמשאב בלתי מתכלה - לכלכלה מעגלית הפועלת למניעת בזבוז, מעודדת שימוש חוזר וחותרת לצמצום השימוש באנרגיה בתהליכי הייצור והשינוע של מוצרים. כלומר, נפסיק עם החד פעמי ונאכל הרבה יותר מזון מהצומח מתוצרת מקומית. יש לכולנו בית אחד ואם לא נתפכח ונשמור עליו, לצאצאים שלנו יהיה הרבה פחות נעים פה. זה התפקיד של כל אחת ואחד מאתנו, ובטח התפקיד של משרתי הציבור".
2 צפייה בגלריה
איך לאחסן את האנרגיה?
איך לאחסן את האנרגיה?
איך לאחסן את האנרגיה?
(צילום: shutterstock)
בשנת 2020 קיבלנו הוכחה נוספת שישראל די מתעלמת ממשבר האקלים או לכל הפחות לא עושה די בנושא. מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, אמר מה יש לעשות: "המשבר הפוליטי, ארבע מערכות בחירות ושרים שמתחלפים חדשות לבקרים מחייבים את ישראל לחוק אקלים, שיכלול תוכנית הערכות תקציבית ועמידה ביעדי הפחתת גזי חממה שלהם התחייבנו". עו"ד ברכה הוסיף כי הפתרון צריך לבוא בחקיקה: "בשנה האחרונה, ניסחנו את הצעת חוק אקלים לישראל, ש תקודם בקדנציה הבאה על ידי המשרד להגנת הסביבה. זו תוביל להפחתת פליטת גזי חממה ולהיערכות של מדינת ישראל להתמודדות עם נזקי המשבר". הוא הוסיף כי רק חוק אקלים יאותת למשק על כוונת הממשלה, יהיה עמיד מפני תהפוכות פוליטיות, וגם ייתן מסגרת חוקית קבועה ויציבה שתאפשר למדינה לפעול באופן מיטבי לצמצום הפליטה של גזי החממה".
וכמו בקורונה, גם במשבר האקלים יש שאומרים שצריך ליישר את העקומה. "2030 נקבעה כשנת האל-חזור ביכולת של האנושות לעצור משבר האקלים, בדו"ח שפרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) בשנת 2018", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית "צלול". "כלומר, נותרו תשע שנים בלבד "ליישר את העקומה".
היא פירטה את היתרונות של חיים ירוקים יותר: "התאמה לדרישות האקלים גם מורידה זיהום סביבה ומייצרת רווח כפול, שיבטיח בריאות בעתיד ובהווה, הדבר יוריד את יוקר המחייה ויבטיח חוסן לאומי למדינה. בחלון הזמן הקצר נדרש שינוי רדיקלי הן במדיניות הממשלה והן באורח החיים שלנו. על הממשלה להקים מנהלת אקלים בעלת סמכויות רוחביות נרחבות לשינוי רגולציה ותכנון, ובעלת יכולות אכיפה שיחולו על כל משרדי הממשלה, כי בכל המשרדים נדרשים שינויים והתאמות". 
2 צפייה בגלריה
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
(צילום: shutterstock)
ומה עם הטבע שלנו? ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, מפרט את הצעדים שיש לעשות בשנים הקרובות: "איך היינו רוצים לראות את שנת 2030, מבחינת טבע וסביבה? שלפחות 20% משטח הים הריבוני של ישראל (הטריטוריאלי) יהיה מוכרז כשמורות טבע. שהחקיקה הסביבתית הישראלית תחול גם על המים הכלכליים והדיג ינוהל בצורה ברת קיימא וכתוצאה מכל אלו - הדגה בים התיכון תתאושש. מבחינת אנרגיות מתחדשות - שלפחות 30% מהאנרגיה של מדינת ישראל, תיוצר ממקורות מתחדשים, בהתבסס על גגות ושטחים מופרים ומבלי לפגוע בשטחים הטבעיים. שהתחום האגרו-וולטאי, יייפתח ויאפשר להגדיל את יעדי האנרגיה המתחדשת, תוך שמירת המערכות האקולוגיות מחד והחקלאות מאידך. בהיבט של נחלים ומים - שהביוב יפסיק לזרום לנחלים ומאידך, שישוחררו המעיינות והמים, בחזרה לנחלים. שנחלי החוף יהפכו מחצר אחורית, לחצר הקדמית ויהיה בהם מערכת טבעית עשירה, שתשרת את הטבע והציבור".
פפאי הוסיף: "מבחינת מגוון ביולוגי – שההגנה על חיות הבר תתחזק ומגמת היעלמות המינים, תיבלם. שהצייד הספורטיבי ייאסר בישראל ותהיה החמרה בענישה על הצייד הלא חוקי, שתיעלם גם תופעת ההרעלות. בהיבט של שטחים פתוחים – שהמדינה תיקח אחריות על השטחים הפתוחים ובתי הגידול המאוימים, תכיר בחשיבותם ותחזק את ההגנה עליהם, באמצעות שמורות טבע, תוך הכוונת הפיתוח לחיזוק ועיבוי הקיים, על פני הקמת החדש. בטבע העירוני – שהרשויות המקומיות ייקחו אחריות על תחום הטבע העירוני בשטחן ויבטיחו לכל אדם, את קיומם של השטחים הטבעיים בקרבת הבית, במרחק הליכה".