ימים לבנים
מה המקור של ט"ו בשבט, אילו שקדים מסוכן לאכול, מה זה שקד אום אל־פאחם, ואיפה אפשר לראות פריחה: כל מה שצריך לדעת לקראת חג האילנות והשקדיות, שיחול ביום חמישי
פריחת השקד היא אייקון ישראלי מובהק. היא מסמלת את סיום החורף ותמיד מרגשת. ענפי העץ העירומים מתכסים בפרחים לבנבנים־ורדרדים, ובשיא הפריחה העץ נראה כמו כלה בחופתה. הפרחים ריחניים וצופניים (מכילים צוף), כך שתמיד יש סביבם גם זמזום של דבורים. לקראת ט"ו בשבט, כולנו נזכרים בשקדיות, שכבר מלבלבות כעת, כששיא הפריחה צפוי בשבוע־שבועיים שאחרי ט"ו בשבט. שרה גולד, מנהלת אתר צמח השדה להיכרות עם צמחי הבר של ישראל, משתפת עשרה דברים על השקדיות (שקד מצוי) ואיפה כדאי לראות אותן פורחות.
היום הקובע
לט"ו בשבט ישנה משמעות הלכתית, ולא רק פולקלורית. המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא במשנה, כשנבחר "היום הקובע" למעבר בין שנה אחת לשנייה לעניין הפרשת תרומות ומעשרות, עורלה וכו'. הנימוק לבחירת היום, לפי רש"י: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה".
חג האילנות
המקורות הראשונים לציון ט"ו בשבט באופן חגיגי מופיעים בתקופת הגאונים (מאות 11־7). אז תוקנו פיוטים ותפילות להצלחת יבול האילנות. בגניזה הקהירית נמצאו פיוטים מסודרים לפי הא"ב ובהם שזורים שמות עצים ושיחים, בהם אדר, אגוז, ברוש, גפן, קיקיון, רימון, שקמים. בין היתר נאמר באחד הפיוטים: "בראש שנה לאילן פדוייך מהללים יומם ולילה, כי נעים נאווה תהילה, צמחי אילנות בברכה נחזה".
עם השנים המתמשכות של הגלות, הפך ט"ו בשבט לחג הגעגועים לארץ ישראל: החלו לאכול ולשבח ביום הזה את הפירות הגדלים בארץ ישראל, בעיקר שבעת המינים. המקובלים כתבו סדר ט"ו שבט שבו יש "סוד עמוק" וסמל בכל אחד משבעת המינים. סדר זה, בווריאציות שונות, נהוג עד היום בקרב קהילות ומשפחות רבות.
יום הנטיעות
ט"ו בשבט עבר הסבה לחג הנטיעות עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ בשנות ה־80 של המאה ה־19. בט"ו בשבט בשנת תר"ן, 1890, יצא המורה והסופר זאב יעבץ בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון־יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש ליום הזה — חג נטיעת האילנות. בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים והגננות באורח רשמי על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את המועד הזה, וכך נטמע ט"ו בשבט באתוס הישראלי.
המשפחה
עצי השקד הם ממשפחת הוורדניים. זו משפחה גדולה שנכללים בה כ־120 סוגים ו־3,200 מינים, והיא נפוצה ברוב האזורים בעולם. המשפחה ידועה בזכות כמה "צמחי תועלת", שפריים משמש למאכל והם גדלים במטעים, ובהם שזיף, תפוח, אגס, אפרסק, נקטרינה ועוד.
הפריחה
לפרח השקד חמישה עלי כותרת והרבה אבקנים. הוא ריחני, וכל עץ מתכסה במאות ואלפי פרחים. השקדייה, כשאר בני משפחתה, פורחת כשהיא עירומה ללא עלים, מה שיוצר מחזה עוצר נשימה. הפריחה נמשכת 7־10 ימים בלבד. רק 10%־15% מהפרחים יניבו פרי.
זרעים מסוכנים
בישראל גדלים בר ארבעה מיני שקד, שגם לבוטנאים קשה להבדיל ביניהם: שקד הרמון, שקד קטן־עלים, שקד ערבי, שקד מצוי. השקד המצוי הלא מתורבת והשקד הערבי שימשו בעבר כבסיס לשקד התרבותי, שהורכב עליו. זרעי השקדים שאינם מורכבים הם מרים ומסוכנים לאכילה (ראו סעיף 8).
אום אל־פאחם
מטע שקדים נקרא כרם. כך גם "מטע" גפנים וזיתים. לעומת זריזות פריחתו, הבשלת פרי השקד היא איטית ונמשכת כשישה חודשים.
שם הזן המוביל הוא "אום אל־פאחם", על שם המקום שבו התגלה לראשונה. כיום מגדלים בחקלאות כ־65,000 דונם של שקדים, ברוב חלקי הארץ, כשרוב העבודה ממוכנת.
ציאניד
בבוסתנים ישנים ובמטעים שהוזנחו התפתח פרי של "שקד מר" שהוא מסוכן למאכל. זרעי השקד המר מכילים חומר הנקרא אמיגדלין, ממנו משתחרר ציאניד בזמן אכילת הזרע – כך מוגנים הזרעים מפני אכילה על ידי בעלי חיים. ציאניד, אגב, לא נמצא רק בזרעי שקד אלא גם בצמחים אחרים.
בריאות
בצעירותו, הפרי ירוק, עסיסי ורך, והוא מתקשה עם הבשלתו. מה שאנחנו אוכלים בשקד הבשל הוא הזרע, ולא ציפת הפרי העסיסית כמו בכל בני המשפחה שהוזכרו בסעיף 3. לשקדים (הזרעים) יש ערך תזונתי גבוה – הם עשירים בסיבים תזונתיים וגורמים לתחושת שובע, ומכילים חלבון, סידן, ויטמין E, מגנזיום ושומן לא רווי. כל התכונות הללו מסייעות לשמירה על כלי הדם ורמת הכולסטרול בגוף. לפי הרפואה ההודית, אכילת שקדים מסייעת לתפקוד המוח.
טיולי פריחה
אם אתם גרים ליד, חפשו את הפרית השקדיות:
• ראש פינה, ליד בית הקברות והעיר העתיקה: בתי אבן עתיקים, מעיין, בית קברות שבו קבורים ראשוני המתיישבים, וגנים מתקופת הברון. ובנוף הפסטורלי הזה פורחים עצי שקד.
• יער בית קשת בגליל: היער משתרע על פני כ־25 אלף דונם ומצויים בו עצי אלון התבור, אלת המסטיק, שקד הבר, ער אציל וקטלב, וגם עצי שקד הפורחים ומקשטים אותו. בין העצים פורחות גם כלניות, רקפות ופרחים נוספים בשלל צבעים.
• פארק איילון (פארק קנדה): בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון פורחים עצי שקד לצד חורש טבעי, עצי בוסתן, אגם ומעיינות קטנים.
• בוסתני גמזו: ביער בן שמן, תחת תל גמזו לכיוון צפון, בגיא קטנטן פורחות שקדיות בגוונים שונים.
• סביב העיר מודיעין: ממערב ומדרום לעיר ישנן חורבות מלפני קום המדינה. אחת מהן היא חירבת שר. שם וגם ליד המרכז המסחרי שבשילת ישנה בכל שנה פריחה יפה.
• חורבות הכפר ליפתא: כבר סיפרנו שהשקדיות נראות יפה מאוד ליד בתים עתיקים וחרבים, וכך הן עושות גם בין בתי הכפר ליפתא ליד ירושלים.
• סטף: בין הטרסות נטועים עצי שקד, לצד שאר פרחים ונוף הרי ירושלים.
דיווחי הפריחה באתר "צמח השדה":
www.wildflowers.co.il/hebrew/flash.asp
למידע נוסף על פרחי הבר של ישראל:
החיים הסודיים של העצים
אנחנו תלויים בהם לחלוטין, אך רובנו לא יודעים עליהם כמעט דבר: ט"ו בשבט הוא הזדמנות לחגוג וללמוד את העצים שסביבנו. האם ידעתם, למשל, שעצים מתקשרים אחד עם השני דרך השורשים שלהם? לכבוד החג הכי ירוק מזמין הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים את כל המשפחה, קטנים כגדולים, ללמוד על החיים המסתוריים של העצים. במרחב וירטואלי מיוחד לילדים שהושק בגן, ילמדו על חלקי העץ השונים: השורשים, הגזע, העלים, הפרחים, הפירות והזרעים. בעזרת סרטוני הדרכה, ניסויים ביתיים וסיפורים יגלו כולם איך העצים מתקיימים. מי שייכנס למרחב הווירטואלי של הגן יוכל להתנסות בדרכי הפצה של זרעים, למצות כלורופיל מעלים, ללמוד מהם ייחורים וגם להכיר את פרח היומולדת האישי שלו.
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם הוא פנינה של טבע בלב ירושלים. הגן מכיל אוסף מגוון של צמחים מכל העולם בתצוגה גיאוגרפית. זהו הגן הבוטני הגדול בישראל, שטחו משתרע על פני 120 דונם, ובו אוסף הצמחים החיים הגדול ביותר בישראל ובמזרח התיכון. בגן גדלים יותר מ־6,600 מינים וזנים של צמחים שונים מכל העולם, המוצגים בשש חלקות גיאוגרפיות. חלקות הגן מדמות את נופי הצומח של כל אזור ומציגות מראות ופריחה מרהיבים לאורך כל השנה.
כדי להצטרף למסע וירטואלי שמתחיל מתחת לאדמה ומגיע עד צמרות העצים, הקלידו בגוגל https://www.botanickids.com/



