עלות הסגר השלישי למשק הסתכמה בכ־35.5 מיליארד שקל. זו הפגיעה בתוצר המקומי הגולמי ב־42 ימי הסגר, שהחל ב־27 בדצמבר 2020 ונמשך עד 7 בפברואר 2021, רוב התקופה בסגר הדוק. התחומים שנפגעו יותר מכל הם ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, תיקון כלי רכב ושירותי אוכל ואירוח, שספגו פגיעה מצטברת בתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) של 10.7 מיליארד שקל. ענפי האמנות, הבידור ופנאי עם משקי בית כמעסיקים ספגו פגיעה של כ־10.3 מיליארד שקל בסגר.

במכון הכלכלי־חברתי מאקרו חישבו את ממדי הפגיעה הקשה במשק בסגר השלישי בישראל — המדינה הראשונה בעולם שבה הוכרזו שלושה סגרים הדוקים ששיתקו את רוב המשק. ד"ר רובי נתנזון, מנהל המכון והיועץ הכלכלי של ארגוני העצמאים להב, ביצע את החישובים לבקשת "ממון", ומהם עולה כי שיעור הפגיעה בתמ"ג בסגר השלישי הגיע ל־17.71%, מתוך התמ"ג הממוצע בישראל לשבוע המסתכם בכ־25 מיליארד שקל.

אחרי התרבות והמסחר נפגעו השירותים הציבוריים ב־10% מהתמ"ג שהם 3.07 מיליארד שקל, 10% בשירותים הפיננסיים ופעילויות בנדל"ן, 3.7 מיליארד שקל, 10% בתעשיית כרייה וחציבה, 2.8 מיליארד שקל, 12% בבינוי, שהם 1.5 מיליארד שקל, ו־5% בשירותי הדיור שהם 1.25 מיליארד שקל.