בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה לפני כשנתיים וחצי, חברת הדואר תספק שירותי דואר שליחים ל-92 יישובים ערביים במקום 15 לפני הגשת התובענה - כך עולה מהסכמות שהושגו ואושרו היום (ראשון) על ידי בית משפט מחוזי מרכז.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הסיפור החל באוקטובר 2018, אז הוגשה בקשה לייצוגית נגד דואר ישראל. מגיש הבקשה, מוחמד מסאלחה, תושב דבורייה שבגליל התחתון, טען בתובענה הייצוגית באמצעות עורכי הדין צחי פיסטל ועדי ערמן ממשרד עוה"ד בן ארי, פיש, סבן ושות', וכן עו"ד יאמן מסאלחה ממשרד אחמד מסאלחה כי הוא אח מוסמך העובד בחברת תרופות, שמדי פעם נדרש להשתמש בדואר שליחים. במסגרת הבקשה טען כי ביקש לשלוח שני מכתבים באמצעות דואר שליחים, אחד לכפר תבור ואחד לכפר דבורייה.
1 צפייה בגלריה
סניף דואר
סניף דואר
סניף דואר
(צילום: יוגב אטיאס)
על פי הנטען, לכפר תבור הדבר התבצע ללא שום בעיה, בעוד שבקשתו לשלוח לדבורייה נדחתה. התשובה שקיבל מהדואר הייתה: "דבוריה זה כפר, לא יודע אם יש לי שם מישהו... לא מגיע בן אדם במיוחד עד לשם לתת. אין שליחים, אין מישהו שנוסע לשם".
מסאלחה טען כי קיים אבסורד בשירותי דואר ישראל, כאשר שירות השליחים מתבצע ליישובים יהודיים קטנטנים (דוגמת לפידות, בו 42 משקי בית בלבד), אך ליישובים ערביים גדולים יותר, הנמצאים בסמוך (דוגמת דיר אל אסד, שם מתגוררים למעלה מ-12 אלף תושבים), לא ניתן השירות. בבקשה שהוגשה בשנת 2018 נכתב, כי חברת דואר ישראל, שהיא חברה ממשלתית, מתחייבת למסור דואר שליחים לרשימה הכוללת 1,002 יישובים - מתוכם רק 15 יישובים ערביים. המבקש טען כי בכך מפירה דואר ישראל את חוק איסור הפליה במוצרים.
דואר ישראל כפרה בטענות נגדה. לאחר הגשת כתבי הטענות, התקיים בין הצדדיים הליך גישור בפני השופט בדימוס יצחק ענבר, ובמסגרתו נערכה על ידי חברת דואר ישראל עבודת מטה לבחינת האפשרות להוספה או הפחתה של יישובים נוספים בהם יינתן שירות דואר מהיר אקספרס. בסופו של יום הוסכם כי חברת הדואר תספק שירותי דואר מהיר אקספרס ל-77 יישובים ערביים נוספים. כלומר, השירות ניתן כיום ל-92 יישובים ערביים המהווים 72% מכלל היישובים הערביים לעומת 15 יישובים ערביים מתוך 128 ערב הגשת התובענה הייצוגית. עוד הוסכם כי לחברת הדואר שמור שיקול הדעת בעניין הוספת או גריעת יישובים מהשירות על יסוד כדאיות כלכלית.
השופט שמואל בורנשטין קבע בהחלטתו כי יש לאשר את בקשת המבקש להסתלק מהתביעה לאחר ששוכנע כי הושגו מטרותיהן העיקריות של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. השופט אישר באופן חריג לשלם למבקש גמול בסך 20 אלף שקל ולבאי כוחו שכר טרחה כולל בסך 260 אלף שקל והורה על מחיקת התביעה.