יש לא מעט התנהגויות של הילדים שלנו שמעוררות אותנו לתהות על מקורן והשפעותיהן על הילד שלנו לטווח הארוך. אחת ההתנהגויות האלה מתייחסת לשקרים. אנחנו מזהים שהילד משקר לנו, ומיד חושבים לטווח רחוק. הרי אם כך הוא משקר בילדות, מה יהיה איתו כשיהיה בוגר?
אמירת אמת היא ערך משמעותי לאורו אנו מעוניינים לחנך את ילדינו, ולכן התנהגות זו גורמת לנו לחששות לגבי המוסריות והיושר של ילדינו בהווה ובעתיד. אז ראשית, יש לקחת את הנושא בצורה מתונה. זה טבעי שילדים משקרים מדי פעם, ואין שום הלימה בין התנהגות זאת להתנהגות הילד שלנו כבוגר.
2 צפייה בגלריה
אל תתייגו את הילד כשקרן
אל תתייגו את הילד כשקרן
אל תתייגו את הילד כשקרן
(צילום: שאטרסטוק)
לרוב, שקרים הם תופעה התפתחותית תקינה אצל ילדים, ואפילו היכולת לשקר מעידה ב"הפוך על הפוך" על יכולת שכלית, תחכום והבנה של מצבים חברתיים: הילד מבין שמחשבתו שונה מזו של האחר, והוא יכול לגרום לאחר להאמין במשהו, כשהדבר עצמו אינו נכון. חשוב מאוד שנבין מדוע הילד שלנו בוחר לשקר. הבנה זו תוכל לדייק את תגובתנו ולסייע לילד להפסיק התנהגות זו.

לא רוצים להסתבך

שקרים של ילדים אינם עניין של מוסר כפי שאנו מפרשים בחשיבתנו הבוגרת, אלא חוסר מיומנות בפתרון בעיות והימנעות מאחריות. ילדים יודעים בדרך כלל מה נכון ומה לא נכון, למעשה בגלל זה הם משקרים. הם לא רוצים להסתבך בגלל מה שעשו והם משתמשים בשקרים על מנת לפתור את הבעיה.
קראו עוד:
נראה שיש כמה סיבות בולטות לסוגי השקרים השונים, ולכל התנהגות מומלצת תגובה הורית מתאימה. בכל מקרה, אל לנו להטיח בילד "אתה שקרן" או לשאול "למה אתה משקר?" אין תועלת בעימות מול הילד, ויתרה מכך, לא מומלץ לתייג אותו כשקרן, לא בעינינו ולא בעיניו.
אני פוחד שתכעסו - לא פעם ילד יבחר לשקר בנוגע למעורבותו בסיטואציה שאינה מקובלת על הוריו. הוא יעדיף להכחיש את מעורבותו או להמציא מי אשם במקומו, על מנת לא להסתבך ולא להתעמת עם ההורים או עם תגובתם הזועמת.
כהורים, חשוב שנבדוק מדוע הילד חושש מתגובתנו. הילד שלנו צריך להיות בטוח שהוא אהוב ללא תנאי, גם אם כרגע עשה מעשה שאינו מקובל עלינו. חשוב שנבהיר שההתנהגות אינה מקובלת עלינו, ולא חלילה הילד.
2 צפייה בגלריה
לפעמים הילדים חוששים מתגובת ההורים
לפעמים הילדים חוששים מתגובת ההורים
לפעמים הילדים חוששים מתגובת ההורים
(צילום: shutterstock)
אני לא עומד בציפיות שלכם - במידה שהילד נתון לציפיות גבוהות בנוגע להתנהגותו והישגיו, הרי שאם לא עמד בסטנדרטים שהגדרנו, יש סיכוי שישקר לגביהם, במקום לומר את האמת. כך למשל נראה ילד שאומר שאין לו שיעורים או מזייף את הציון במבחן. השקר נובע כאן מתוך רצון שלא לפגוע בנו, ההורים, ומתוך רצון שלא לאכזב אותנו ולספוג ביקורות מצדנו.
חשוב שנבדוק אם הילד שלנו נתון לציפיות הוריות גבוהות מדי שאינן מותאמות לגיל, ליכולת או לרצון שלו. במידה וכך הדבר, מומלץ לשוחח עם הילד ולעשות תיאום ציפיות בתחומים השונים. איננו רוצים לגדל ילד באווירה מתמידה של לחץ ודריכות עם צורך קבוע לרצות אותנו. הילד שלנו צריך להרגיש רצוי ואהוב גם אם לא עמד בסטנדרטים שהצבנו.
הלוואי שהיה לי - לא פעם ילד יבדה מצבים להם הוא משתוקק. הוא יכול לספר שהוא טס לחו"ל, שיש לו אח בוגר או שהוריו הפרודים חזרו זה לזו. כאן המקור לשקר הוא הניסיון לייצר מציאות רצויה ואידילית בעיניו של הילד שלנו.
אם נזהה שזאת הסיטואציה, חשוב לא לבטל רעיונות אלה, אלא דווקא לשוחח עם הילד על המציאות העכשווית. נסייע לילד להתמודד עם מציאות בלתי רצויה ונמחיש לו כמה דברים טובים הוא יכול למצוא בחייו הנוכחיים, ללא הצורך להוסיף עליהם דבר. בצורה זו נלמד את הילד להתמודד עם מצבי תסכול ולפתח תפיסת עולם אופטימית.
גם אנחנו משקרים לעיתים – חשוב שנבין, שגם אנחנו מדי פעם משקרים ב"שקרים לבנים" או "מעגלים פינות". הרי מדי פעם הילד שלנו יכול לשמוע אותנו מחמיאים על מאכל לא טעים של המארחים או על לבוש.
בהחלט יש כאן מקום לתווך את התנהגותנו לילדים ולהסביר את המוטיבציה לתת הרגשה נעימה לצד השני, גם אם אין מאחוריה אמת חד-משמעית. כך נעביר לילד מסרים של התחשבות באחר ואמפתיה, שהן מיומנויות חברתיות נדרשות.
הכותבת היא מרצה ומנחת הורים, מכון אדלר