סיור במצדה: מקום טעון אך מרתק
(צילום ועריכה: רון פלד)
אחרי הכותל המערבי, מצדה היא אולי הסמל ההיסטורי הידוע ביותר במדינת ישראל: צוק בודד שהפך למתחם ארמונות מפואר בימי הורדוס, ושימש מפלט למאות יהודים כנגד הרומאים עשרות שנים מאוחר יותר. לאחר שהוכנעו בידי הצבא הרומי, לפי המקור ההיסטורי היחיד על האתר, העדיפו להתאבד מאשר ליפול בשבי.
עוד לפני קום המדינה קבוצות נוער היו מטפסות אל מצדה, וצועקות אל מול הצוקים סביב "שנית מצדה לא תיפול". עד לאחרונה גם צה"ל נהג לערוך טקסים במקום, ומשפחות רבות, ישראלים ויהודים מחו"ל בוחרים לקיים טקס בר-מצווה על פסגת ההר. עד היום ניתן להבחין על קיר בור המים הגדול שעל פסגת המצדה בגרפיטי מקורי, המתאר מסע רגלי של קבוצה ובה 70 מטיילים מהנוער העובד בדרכם ממצדה לכיוון חברון.
מצדה צברה את המוניטין שלה בעיקר בזכות תיאוריו של יוסף בן-מתתיהו על מאות המורדים היהודים שנאחזו בהר, בתקווה להימלט מהרומאים. רגע לפני שהצליחו הרומאים לחדור אל המבצר יצא מנהיג המורדים, אלעזר בן-יאיר, בנאום חוצב להבות, ושכנע כמעט אלף איש ואישה כי טוב למות חופשי מאשר לחיות כעבדים.
מיתוג בן אלפיים שנה
אך האם מדובר בלוחמי חופש גרידא? הנהגת המורדים במצדה היו הסיקריים. מקור כינוים מהמילה הלטינית (Sica), מעין פגיון שאותו נהגו להסתיר בגלימתם ולדקור בו את מתנגדיהם הפוליטיים. ואולם, כאן במצדה הסיקריים לא נלחמו כנגד הרומאים אלא צפו בהם במהלך הכנת המצור על ההר, ולכל היותר צעקו לעברם. יתרה מזאת, על פי יוספוס פלאביוס, בשלב מסוים הסיקריים פשטו ממצדה על יהודי עין גדי, בערב פסח, וטבחו דווקא בהם. 700 איש, אישה וילד נטבחו באותה פשיטה. האומנם מדובר בלוחמי חופש עזים, או אולי בכלל בקבוצת פנאטים רצחנית?
ואולי בכלל אירועים אלה, המתוארים בפירוט רב, כלל לא התרחשו - מלבד במוחו של יוספוס, שהוא המקור היחיד לכל האירועים הללו. מהי רמת האמינות של יוספוס באופן כללי, ומהי העדות הארכיאולוגית לדבריו, אם היא קיימת בכלל?
המחקר הארכיאולוגי ארוך השנים מצביע כי באופן כללי יוספוס הוא מקור אמין. תיאוריו על ערים ואתרים רבים, כדוגמת קיסריה, ירושלים, מצודות מדבר יהודה ועוד, התגלו כמדויקים לרוב.
לתיאוריו את אירועי מצדה אין לנו מקור היסטורי נוסף, אך מהי העדות הארכיאולוגית? התיאור שלו את בניית מצדה על ידי הורדוס, את מאות היהודים שברחו למצדה כ-70 שנה מאוחר יותר ואת המצור הרומאי הוכחו חד-משמעית בחפירות הארכיאולוגיות.
מנגד, בכמה פרטים שאותם מוסר יוספוס ישנן אי-התאמות בין תיאוריו לעדות הארכיאולוגית, וחשוב להכיר בהן. יוספוס למשל מצהיר שסוללת המצור הייתה מרוצפת בצורה מאוד ספציפית: "מַסָּד מֵאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, תּוֹאֲמוֹת בְּדִיּוּק מֻשְׁלָם, שֶׁרָחְבּוֹ חֲמִשִּׁים אִמָּהּ וְכֵן גַּם גָּבְהוֹ". לפרט הזה, לדוגמה, טרם התגלתה עדות.
יוספוס גם מתאר שבנקודת הפריצה היהודים עיבו את החומה בקירות עץ, אך הרומאים שרפו את החומה - אלא שגם לשרידי שריפה בנקודת הפריצה שמול הסוללה לא נמצאה עדות ארכיאולוגית.
מנגד, בחפירות נמצאו עדויות לסוללה נוספת, על ההר, שנשפכה מול החומה של הארמון הצפוני, ובה נמצאו ראשי חיצים רבים. שמא היה מאבק בתוך מצדה על כיבוש הארמון הצפוני?
ממצאים אלו הובילו חוקרים מסוימים להציע שיוספוס המציא את סיום הכיבוש של מצדה. כולם מסכימים שהנאום של אלעזר בן-יאיר הומצא על ידי יוספוס. הרי הוא לא נכח למעלה על ההר במהלך המצור ובאותו מעמד. נראה שגם סיפור הכיבוש וההתאבדות הקולקטיבית מבוססים על אמת מסוימת, אך יוספוס לא הציג את התמונה המלאה. בפועל, ככל הנראה, היה במצדה גיבוב של פליטים ממקומות שונים. הסיקריים אולי בחרו בהתנגדות פסיבית ובהתאבדות. ייתכן שאחרים כן התבצרו בארמון הצפוני וניסו להשיב מלחמה. יוספוס, מטעמים השמורים עימו, בחר להתעלם מהם ולהציג סיפור של התאבדות קולקטיבית. בימינו קוראים לזה רייטינג.
אך דווקא ההתאבדות אומצה על ידי הציונות כמעשה הרואי, והסיקריים מותגו מחדש. שיווק זה חשוב. פרופ' יגאל ידין ז"ל, שחפר את מצדה, העניק לסיקריים את הכינוי "קנאים", כינוי שרובנו מכירים אותו כיום יותר מאשר סיקריים, ובכך נתן להם חזות של לוחמי חופש בלבד. הפנאטיות הרצחנית שלהם הושכחה. מיתוג רבותיי, מיתוג.
אז אולי יותר ראוי שמסעות כומתה יסתיימו בכלל בגמלא? הרי שם יוספוס מתאר את היהודים נלחמים בעוז ברומאים עד לשנייה האחרונה - סיפור שחוזר על עצמו גם ביודפת שבגליל, ואפילו במכוור.
מצדה שבירדן
מצודת המדבר מִּכְוָור צופה על ים המלח מכיוון מזרח, ונמצאת כיום בתחומי הממלכה ההאשמית, היא ירדן. גם שם היו ארמון חשמונאי, ארמון הרודיאני ומעוז של מורדים יהודים. מכוור הותקפה בשנת 72 לספירה, כלומר שנתיים לאחר חורבן המקדש בירושלים על ידי הרומאים שהיו נחושים להכניע את המורדים היהודים. כמו במצדה, הם הקימו מחנות ושפכו סוללה מכיוון מערב, אך פה, בניגוד למצדה, היהודים ערכו התקפות נגד. לרוע מזלם, באחת ההתקפות הרומאים תפסו איש בשם אלעזר, והם איימו שיצלבו אותו אם היהודים לא ייכנעו. היהודים הסכימו להיכנע לאחר שהרומאים ערבו לחייהם, אך המבצר נהרס. לרוע מזלה של מכוור היא אינה בתחומי מדינת ישראל כיום, ולכן בקושי מוכרת לקהל הישראלי.
סיפורו של בית כנסת
במצדה נחשף בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה בית כנסת. עד היום נמצאו בארץ שמונה בתי כנסיות מימי הבית השני, כמו גם בהרודיון, מגדלה ועוד. כאן במצדה מדובר במבנה אשר במקורו שימש אורווה בארמונו של המלך הורדוס, כ-80 שנה לפני המרד ברומאים. היו אלה המורדים אשר הסבו אותו למקום לשם התכנסות ולימוד ביחד. כאן במצדה נמצאו במתחם שרידי מגילות מקראיות, ובהן ממש קטע מחזון העצמות היבשות שבספר יחזקאל.
מאז שנת 2010 יושב כאן, בחדר קטן וממוזג, סופר סת"ם מטעם חב"ד - הרב שמשון ישראלי, ששמח לספר למבקרים על המקום ועל עשייתו עם חיוך תמידי וסבלנות.
מצדה הוא אתר מרתק, והמחקר בו נמשך גם בימים אלו, אבל הוא אתר טעון ומורכב, וחשוב להכיר את האתר לעומק כדי להעריך אותו נכון.
