הארכיאולוגים בחפירת רשות העתיקות ביבנה לא האמינו למראה עיניהם: במהלך חפירה בבור ספיגה, בור ביוב ביתי המתוארך לתקופה האסלאמית – לפני כ-1,000 שנה, חולצה מהאדמה ביצת תרנגולת קדומה שנותרה שלמה. החפירה הארכיאולוגית הגדולה, בניהולם של ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר ג'ון זליגמן, חשפה בין השאר אזור תעשייה רחב ומגוון מהתקופה הביזנטית, והיא מתקיימת כחלק מפרויקט של רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.
8 צפייה בגלריה
הארכאולוגית אלה נגורסקי עם הביצה
הארכאולוגית אלה נגורסקי עם הביצה
הארכיאולוגית אלה נגורסקי עם הביצה
(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
"שברי קליפות ביצים מוכרים גם מתקופות קדומות יותר, למשל – בעיר דוד, בקיסריה ובאפולוניה, ואולם בשל קליפתה השברירית של הביצה, כמעט שלא השתמרו ביצי תרנגולת שלמות. גם ברמה עולמית, מדובר בממצא נדיר ביותר", אמרה ד"ר לי פרי גל, ארכיאוזואולוגית ברשות העתיקות ומומחית לעופות בעולם הקדום. "בארכיאולוגיה אנחנו מוצאים, לעיתים נדירות, ביצי יען קדומות שלמות, אשר משתמרות בשל קליפתן העבה יותר".
אלה נגורסקי, ארכיאולוגית רשות העתיקות, הוסיפה: "גם כיום, הביצים בקושי שורדות בקרטוני הסופר. מדהים לחשוב שמדובר בממצא בן 1,000 שנה! נראה שהשתמרותה הייחודית של הביצה נובעת מהתנאים שבהם שכנה משך מאות שנים - מצע רך בבור ביוב, אשר ככל הנראה הכיל הפרשות אדם רכות, שהגנו עליה".
8 צפייה בגלריה
הביצה השתמרה בביוב
הביצה השתמרה בביוב
הביצה השתמרה בביוב
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
הביצה העתיקה
הביצה העתיקה
הביצה העתיקה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

8 צפייה בגלריה
הביצה העתיקה
הביצה העתיקה
הביצה העתיקה
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי משק העופות נכנס לשימוש בארץ ישראל כבר לפני 2,300 שנה - בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה. בתקופה האסלאמית, החל מהמאה ה-7 לספירה, הייתה ירידה ניכרת באחוז עצמות החזירים באתרים באזורינו - ביטוי לאיסור לאכילת חזיר. "משפחות חיפשו תחליף לחלבון זמין בבעל חיים קטן, שלא דורש שימור וקירור, והן מצאו אותו בבשר העופות ובביצים", הסבירה ד"ר פרי גל. "לצערנו, הביצה נמצאה כשבתחתיתה סדק, ולכן מרבית החומר חלחל ממנה. נותרו בה רק שרידים מעטים של חלמון, שנשמרו לבדיקה עתידית של DNA".
8 צפייה בגלריה
האתר שבו נמצאה הביצה
האתר שבו נמצאה הביצה
האתר שבו נמצאה הביצה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
על אף הזהירות שננקטה במהלך הוצאת הביצה מהשטח, בליווי משמר מומחה, קליפת הביצה, שהתנאים הייחודיים מתחת לפני הקרקע שמרו על שלמותה, נסדקה. במעבדה האורגנית של רשות העתיקות ביצע המשמר אילן נאור רפאות בביצה, וזו הוחזרה למצב שלם.
8 צפייה בגלריה
הארכאולוגית אלה נגורסקי עם הבובות באתר שבו נמצאה
הארכאולוגית אלה נגורסקי עם הבובות באתר שבו נמצאה
הארכיאולוגית אלה נגורסקי עם הבובות באתר שבו נמצאה הביצה
(צילום: גלעד שטרן, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
בובות שהתגלו במקום
בובות שהתגלו במקום
בובות שהתגלו במקום
(צילום: גלעד שטרן, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
אחת הבובות שהתגלו
אחת הבובות שהתגלו
אחת הבובות שהתגלו
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
איך הגיעה הביצה דווקא לתוך בור הספיגה? אין לדעת. ברשות העתיקות אמרו כי לצד הביצה הוצאו מהבור ממצאים מרהיבים נוספים, ובהם שלוש בובות עצם, שאופייניות לתקופה האסלאמית, ששימשו למשחק לפני כ-1,000 שנה.