חוקרים רבים העריכו כי אומואמואה - עצם החלל המוזר בצורת סיגר, שזוהה ב-2017, הוא אסטרואיד ממערכת שמש אחרת או כוכב שביט. אבל האסטרו-פיזקאי פרופ' אבי לייב, העלה סברה אחרת. הוא טען כי עצם החלל נשלח על ידי תרבות חיזרית. כדי לנסות למצוא עדויות לחיים חיזריים, הכריז היום (ב') פרופ' לייב, שמכהן כראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, על פרויקט גלילאו, שמטרתו לחפש חיים חייזריים בקרבת כדור הארץ ובכדור הארץ עצמו. מדובר בצעד נוסף לחיפוש חיים של תרבויות אחרות.
2 צפייה בגלריה
תמונתו של פרופ' אבי לייב
תמונתו של פרופ' אבי לייב
פרופ' אבי לייב
(צילום: GettyImages)
בהודעה שפורסמה מטעמו נכתב כי החוקרים ישתמשו בטלסקופים קיימים וגם בחדשים כדי לחפש באופן שיטתי עצמים מסתוריים, שיכולים להיות "לוויינים" המסתתרים במסלול של כדור הארץ ואפילו באטמוספרה של כוכב הלכת שלנו. "זה לא משנה אם זה חפץ טבעי או שריד. אם נסתכל, נמצא משהו חדש", אמר פרופ' לייב.
החוקר יליד ישראל אמר כי לאחר שפרסם את ספרו, Extraterrestrial: The First Sign of Intelligent Life Beyond Earth (חוצן), הוא הצליח לגייס כ-1.75 מיליון דולר כדי להתקדם במחקר שלנו. לדבריו, הוא הרכיב צוות של שכולל כמה אסטרונומים ידועים וחוקרים מתחומים אחרים. "קהילת המדע צריכה להיות עם ראש פתוח. כך אנחנו מתקדמים", הוא אמר.
על פי ההודעה, פרויקט גלילאו מתכוון לחפש חיים זרים גם קרוב יותר לבית. בהודעה התייחסו לדו"ח על העב"מים של הפנטגון, שפורסם לפני כמה שבועות. בדו"ח שהועבר לקונגרס האמריקני, החוקרים שבדקו 144 "תצפיות אוויריות בלתי מוסברות", אמרו כי לא נמצא קשר לפעילות שאינה מכדור הארץ. הם הדגישו את הצורך באיסוף נתונים טובים יותר על אודות מה שנראה בעיני הדמוקרטים וגם הרפובליקנים כדאגה לביטחון הלאומי. בכל התצפיות שנחקרו, מלבד אחת, היה מעט מדי מידע על מנת שהחוקרים יוכלו לאפיין באופן רחב את האירוע. "הממשלה היא הארגון השמרני ביותר שאפשר לחשוב עליו", אמר פרופ' לייב בהתייחסו לדו"ח.
בריאיון ל-ynet+ בתחילת השנה נשאל פרופ' לייב על קיומם של תרבויות חוצניות. לפרופ' לייב יש תשובה כמעט חד משמעית לכך. "קשה להאמין שאנחנו לבד, יש מיליארדי כוכבים כמו השמש, אנחנו יודעים שבערך לחצי מהם יש פלנטה כמו כדור הארץ. מים נוזליים יכולים להיות על פני הפלנטה וחיים כמו שאנחנו מכירים יכולים להתקיים. אם זורקים את הקובייה מיליארדי פעמים, מה הסיכויים שאנחנו היחידים שנוצרנו בתנאים דומים? מתוך צניעות הייתי אומר, לא מתוך יוהרה, סביר שאנחנו לא מיוחדים, שאנחנו די ממוצעים, לא החכמים ביותר. יש תרבויות שהן הרבה יותר מפותחות והרבה יותר חכמות מאיתנו".
בשלב זה בריאיון עובר פרופ' לייב לדימוי מהמטבח, "כשפותחים ספר בישול, אפשר לראות שמאותם מרכיבים ניתן לייצר עוגות שונות מאוד, תלוי איך שמים את המרכיבים, כמה מהם שמים ביחד ובאיזה חום מבשלים אותם", הוא אומר ומיד חוזר לחלל, "אם לוקחים את המרכיבים הכימיים שהיו על פני כדור הארץ ובאופן אקראי יצרו את החיים שאנחנו מכירים ואותנו, מה הסיכוי שזו העוגה הטעימה ביותר שאפשר לדמיין? סיכוי מאוד נמוך. אם מיליארדי פעמים מנסים לערבב את החומרים האלה, סביר שמקבלים דברים הרבה יותר מתוחכמים. לכן אני הייתי מציע שמתוך צניעות לא נניח שאנחנו החכמים ביותר. אנחנו עושים הרבה טעויות. מבזבזים הרבה אנרגיה להילחם אחד בשני במקום לשתף פעולה. אז מבחינתי סביר מאוד שאנחנו לא החכמים ביותר בשכונה הקוסמית הזאת".
2 צפייה בגלריה
אומואמואה
אומואמואה
אומואמואה
(צילום: AFP)
פרופ' לייב מותח ביקורת על אלה הסבורים שכדור הארץ הוא המקום היחיד ביקום שעליו יש חיים. "רוב הקולגות שלי בקהילה המדעית מעדיפים שלא לדבר על האפשרות הזאת בכלל. מבחינתי זה לא בריא מבחינה מדעית. לפסול אפשרות מלכתחילה בלי להסתכל על העובדות", הוא אומר. "כשגלילאו גליליי טען שיש לו עדות לכך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, פילוסופים אמרו, לא, אנחנו לא רוצים להסתכל דרך הטלסקופ שלך כי אנחנו יודעים את האמת. אנחנו רואים שהשמש נעה בשמיים וברור שהשמש נעה סביב כדור הארץ. אז מה זה עשה? פשוט שמו אותו במאסר בבית, והם נשארו בורים לגבי מה שקורה מסביבנו. אז כמובן, אנחנו יכולים להגיד 'אין חיים, אין ציוויליזציות אחרות, אין טעם להסתכל, כל מה שאנחנו רואים זה אבנים'. וזה יהיה דומה לאדם הקדמון שכל הזמן שיחק עם אבנים, ואם היית מראה לו טלפון אלחוטי, הוא היה חושב שזו אבן קצת שונה. הגישה הנכונה היא לאסוף כמה שיותר עדויות, כמה שיותר נתונים, וללמוד על העולם. לא להניח מראש שאנחנו יודעים את התשובה".