שנת הלימודים התחילה, חגי תשרי הסתיימו, והנה מגיעות השאלות המוכרות והידועות מראש: איזה חוג לבחור לילדים? מה כדאי ולמי? מי אמור לבחור את החוגים - אנחנו או הילדים? לכמה חוגים להירשם? ואיך יודעים בכלל שהחוג תורם לילדים שלנו?
תהליך בחירת החוג הוא חשוב באותה מידה כמו תוצאת הבחירה. יש הורים שיקבלו את ההחלטה אודות החוג המתאים לבד, ויש מי שישתף את הילדים בבחירה. גישות שונות, ודעתי בהתאם, מציעות לעשות זאת בשיתוף פעולה - להציע שלושה או ארבעה חוגים שאתם מוצאים כמתאימים (ולא אינספור אפשרויות מבלבלות), ולהחליט על החוגים הרצויים יחד.
איך בוחרים את החוגים המתאימים לילדים?
כדאי להתבונן לעומק בילד הספציפי שלנו ולשאול את עצמנו מה הוא אוהב, מה יטיב איתו, מה מסקרן אותו. כדאי לחשוב פתוח, ויצירתי, ואפילו לנסות להתנתק מהשאיפות (הטבעיות) שלנו לרצות שהילדים ילמדן תחומים מסוימים שלאו דווקא מדברים אליהם.
חשוב שהילדים יבחרו בסופו של דבר לאילו מן החוגים שהצענו לו הם מעוניינים להירשם. עצם בחירתם האוטונומית תתרום רבות לתחושת הביטחון העצמי, ותעצים את הרגשת העצמאות והשליטה שלהם על חייהם.
קראו עוד:
לכמה חוגים לרשום את הילדים?
יש הורים שמרגישים שמחובתם להעסיק את ילדיהם בלי סוף ובלי הפסקה. שחלילה וחס הילד לא יחוש שעמום ותסכול. עם זאת, חשוב להבין שהורים מפספסים כאן נקודה חשובה מאוד ללמידה - והיא היכולת להיות בהוויה פשוטה, בבית או בגינה, בלי מטרה מוגדרת וללא יעדים ספציפיים. זה הרי לגמרי בסדר "להיות" פשוט, ופשוט להיות. בנוסף, היכולת להשתעמם ולהיות באותה פשטות היא בעלת חשיבות עליונה לילדים בהפיכתם למבוגרים בוגרים בעלי שקט תודעתי מבורך.
- רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם? כתבו לנו
בשלב ראשון יש להגדיר את החוגים שבהם תרצו שהילדים ישתתפו, וכמה ימים יוקדשו לכך. גם כאן, כדאי לשתף את הילדים בהחלטה ולהחליט איתם על הכמות הרצויה. אם נשים את השיקול הכלכלי בצד, כדאי לקחת בחשבון שמלבד החוגים גם נרצה שהילדים יספיק לשהות בבית, להכין שיעורי בית, לבקר חברים ועוד. יש לציין כי כמות החוגים תלויה באופיו של הילד, אך לתפיסתי - שני חוגים המתפרסים על יומיים או שלושה הם המקסימום. מעבר לכך, עלולים להיווצר עומסים, וגם תחושות מיצוי ושחיקה בקרב הילדים שיובילו לפרישה מהירה.
"הרבה יותר חשוב ומשמעותי מכישרון מולד הם המוטיבציה, הרצון להצליח, האמון בעצמנו, כושר ההתמדה, והעמידה ביעדים. כמו בתהליך בחירת החוג, גם כאן התוצאה הסופית פחות חשובה מתהליך הלמידה וההנאה שילדינו מפיקים ממנו"
מה אמורות להיות המטרות בבחירת חוגים?
במשפט אחד - פיתוח יכולות חשובות לחיים: יכולת למידה, מוטיבציה, התמדה, אומץ, מאמץ ורצון להצליח. אם הילד חולם להיות שחקן כדורסל , אבל הוא נטול כל קואורדינציה, האם תרשמו אותו לחוג כדורסל? ואם הילדה חולמת להיות שחיינית - אבל לא ממש מסתדרת מתחת למים?
הרי כולנו גדלנו על מיתוס ילדי הפלא, אבל זו תופעה נדירה מאוד והיא לא אמורה להיות שיקול בתהליך בחירת חוגים לילדינו. ואגב, גם את מייקל ג'ורדן לא קיבלו לנבחרת הכדורסל של בית הספר בכיתה י'. בבסיסם, ילדינו סקרנים ובעלי מוטיבציה להצליח, וכדי שהם יעשו את כל זה - חשוב שהם ירגישו שהם אכן יכולים.
תחושת מסוגלות עצמית היא אחת המתנות החשובות ביותר שניתן לתת לילדים שלנו. לכן בדיוק רצוי לשבח את הילדים על המאמץ ועל ההתמדה - ולא על ההצלחה. הרבה יותר חשוב ומשמעותי מכישרון מולד הם המוטיבציה, הרצון להצליח, האמון בעצמנו, כושר ההתמדה, והעמידה ביעדים. כמו בתהליך בחירת החוג, גם כאן התוצאה הסופית פחות חשובה מתהליך הלמידה וההנאה שילדינו מפיקים ממנו. להעניק לילד תחושה שהוא מסוגל לעשות מה שהוא רוצה אם הוא באמת רוצה - זו מתנה עצומה שלנו, ההורים.
מה החוגים נותנים לילדים שלנו?
בימים אלה שבהם אנחנו עדיין מתמודדים עם מגפת הקורונה, ובהתאם - עם חוויית הבידוד שעלולה להיות מתסכלת, נראה שיציאת הילדים לחוגים ולפעילויות בחוץ חשובה מתמיד.
האפשרות של הילדים לצאת מהבית - למגרש, לאולם, לבית הספר או לדשא, ולעסוק בעשייה מהנה ומתגמלת שבה הם מרגישים מועצמים ומוצלחים, היא בעלת ערך רב מאוד לחיזוקם ולתדמיתם האישית.
"כולנו גדלנו על מיתוס ילדי הפלא, אבל זו תופעה נדירה מאוד והיא לא אמורה להיות שיקול בתהליך בחירת חוגים לילדינו. אגב, גם את מייקל ג'ורדן לא קיבלו לנבחרת הכדורסל של בית הספר בכיתה י'. בבסיסם, ילדינו סקרנים ובעלי מוטיבציה להצליח, וכדי שהם יעשו את כל זה - חשוב שהם ירגישו שהם אכן יכולים"
העצמה - ה'בוסט' המושלם
העצמת הילדים ויכולותיהם האישיות המיוחדות הן 'בוסט' מושלם לדימוי העצמי עבור ילדים שמתקשים בבית הספר. הדבר נכון לרוב הילדים, ובעיקר לאלה שמתמודדים עם לקויות למידה שונות או הפרעות קשב וריכוז. באמצעות בחירת חוג מתאים לרצונם האישי ויכולותיהם המיוחדות של הילדים שלנו, אנחנו נעצים אותם בצורה המופלאה ביותר, כי הרי זו תהיה ההוכחה לכך - בעיניי עצמם וכן בעיניי סביבתם - שהם מסוגלים, שיש להם יכולות בעלות ערך ומשקל.
אני ממליץ לשים דגש על ההצלחות של הילדים במסגרת החוגים שלהם, להקפיד לבוא להופעות סיום (רצוי שני ההורים, וגם נוכחותם של עוד קרובי משפחה כמו סבים וסבתות מבורכת מאוד), לצלם סרטונים של הילדים תוך כדי שהם מראים את הישגיהם (נגינה, משחק, ספורט, ריקוד, ציור, לא משנה מה), ולשתף בהם בגאווה קרובי משפחה וחברים, על מנת שהילדים יחושו כמה שהם מוצלחים ויכולים. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בילדים שמתקשים להצליח בלימודים - או אז הם יחושו מוערכים ורצויים, ובעלי יכולת ליצור בתחומם וגם לתרום את חלקם לקהילה.
היכולת להפסיד היא ניצחון
באמצעות החוגים שבהם בוחרים הילדים, בתחומים שהם אוהבים ושבהם הם מעוניינים להתקדם, הם לומדים שלפעמים גם מפסידים - ושזה בסדר. חשוב להתייחס להפסד כאל משהו טבעי שתמיד קורה לכולם בחיים, ושכאן החוכמה היא איך אנחנו קמים מההפסד, לומדים ממנו ומתקדמים הלאה. האנשים שיודעים להצליח באמת הם אלו שקודם כל יודעים להפסיד.
חשוב להבין שאם לא נחשוף את הילדים שלנו לחוויית ההפסד, הם עלולים לפחד ממנה מאוד בהווה ובעתיד, ואף להימנע כלל מיוזמות. בילדותם הם אולי יימנעו מלהיבחר להיות מדריכים בצופים, או להציע חברות לילדה שהם מחבבים, ובעתיד הם גם עלולים להתקשות ליזום מפגשים חברתיים, להקים פרויקטים גדולים וכדומה.
מה שיכריע לגבי תחושת המסוגלות העצמית של ילדינו להתמודד עם כישלונות והפסדים הוא בעיקר ההתייחסות שלנו, ההורים, לחוויית ההפסד והכישלון - הן של עצמנו והן של ילדינו. אם נתייחס לחוסר ההצלחה כאל דבר טבעי והכרחי בדרך להצלחה, אזי גם ילדינו יתייחסו לכך באותה הצורה, ויפיקו ערכים ויתרונות בעלי חשיבות עליונה להמשך חייהם הבוגרים.
חוויית ההצלחה - וההצלחה עצמה
כדאי להתאים את החוג המסוים, ואת רמת הדרישות שלו, ליכולות של הילדים שלנו - כולל יכולותיהם הרגשיות. וכל רמה שהם הגיעו אליה - היא ממש בסדר. הרי לא כל ילד בנוי להתנהל באווירה תחרותית, ולכן גם לא כדאי ללחוץ על הילדים. למעשה, עבור הרבה ילדים הפעלת לחץ או תחרות שלא מתאימה להם עלולה דווקא לגרום להם להתאמץ פחות כדי להשיג את מה שהם רוצים, שכן הם יתרגלו לכך שמאמציהם לא נושאים פרי והם לא מצליחים מספיק - מה שעשוי להביא אף להימנעות, פשוט כדי לא לחוות שוב את חווית התסכול שבהפסד.
חווית ההצלחה חשובה גם היא מאוד להתפתחות הילדים, ולכן התאמת החוג לרמה וליכולות שלהם חשובה מאוד. כדאי להבין שהמטרה שלנו היא לא להוכיח שהילד שלנו הוא "הכי טוב", או הילדה שלנו היא "הכי מוכשרת", אלא שהם ילמדו שרצוי להפיק קודם כל הנאה מהעשייה שלהם, והבנה שניתן ורצוי להתקדם, כל אחד ואחת בקצב האישי שלו ושלה, ולפי יכולותיו האישיות.
חשיבות הדוגמה האישית שלנו, ההורים
מעבר לכל, ילדינו ילמדו בראש ובראשונה מן ההתבוננות בנו, ההורים, בדרך שבה אנחנו מתייחסים לעבודה שלנו ולתחומי העניין שלנו. אם הם יראו שאנחנו פועלים מתוך מניע של תשוקה ללמוד ולהתקדם, אז סביר להניח שהם "יעתיקו" זאת מאיתנו, ויפעלו בעולם ובחייהם באותה הצורה. וזה פחות חשוב באיזה תחום מדובר.
מה כן חשוב? להתייחס לתחומי העניין של הילדים שלנו בכבוד, ולהעניק להם את התחושה שמה שחשוב להם - חשוב גם לנו. הרי, אנחנו רוצים שהם יהפכו להיות ילדים עצמאים בעלי יכולות להתקדם בחיים במאמץ שלצידו גם הנאה ורצון פנימי.
הכותב מטפל באמצעות ספורט, מנהל את קופצים קדימה - ספורט טיפולי, ורכז לימודי ספורט טיפולי בקריה האקדמית אונו
