חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. בתקופה זו נצבעים ומוארים אתרים ובניינים רבים בוורוד, במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד ולהדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם. המילה "ורוד" משויכת למגדר הנשי וגם מסמלת השקפת עולם חיובית ואופטימית. אכן, אין בחירה נכונה יותר של צבע כדי לאפיין את סרטן השד, הממאירות השכיחה ביותר בנשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, המהווה כ-30% מכלל מקרי הממאירות בנשים. יחד עם זאת, סרטן השד הוא הגידול שבו הרפואה והמדע הגיעו להישגים בהבנת מורכבות המחלה ועקב כך להצלחה יוצאת דופן בטיפול בה.
לפי נתוני משרד הבריאות, התחלואה במהלך 23 השנים שעד 2018 הייתה יחסית יציבה. בשנת 2018 אובחן סרטן השד ב-5,539 חולות חדשות עם גידול בשד: 4,832 מהן (87%) אובחנו עם גידול חודרני ו-707 (13%) עם גידול ממוקד. בשני סוגי הגידול, עיקר התחלואה בנשים מעל לגיל 50. כאשר בוחנים את נתוני ההחלמה, נכון לסוף שנת 2018 חיו בישראל 24,778 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2018-2014 והחלימו או שהן עדיין מתמודדות עם המחלה. ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2013-2008 גבוהה יחסית - 89%, בנוסף, חשוב לציין שהתמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה שבין 1996 ל-2018 ירדה באופן מובהק. זה אכן מצדיק את הצבע הוורוד שנבחר כסמל למחלה זו.
3 צפייה בגלריה
הגילוי המוקדם הוא אחד הגורמים להידגי הטיפול במחלה. בדיקת ממוגרפיה
הגילוי המוקדם הוא אחד הגורמים להידגי הטיפול במחלה. בדיקת ממוגרפיה
הגילוי המוקדם הוא אחד הגורמים להידגי הטיפול במחלה. בדיקת ממוגרפיה
(צילום: shutterstock)
ישנם גורמים רבים להישגים בהצלחת הטיפול בממאירות השד ואחד מהם הינו הגילוי המוקדם שנערך באמצעות בדיקות הסקר. התוצאות אכן נראות בשטח, לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2018, 69.2% מהנשים אובחנו עם מחלה בשלב המוקדם (ממוקד או מקומי), 27.9% עם מחלה מפושטת אזורית ו-3.4% עם מחלה גרורתית.
בשנת 1995 הושקה תוכנית גילוי מוקדם לאומית, בשיתוף המדינה והאגודה למלחמה בסרטן, המתבססת על בדיקות ממוגרפיה שהמדינה מממנת אחת לשנתיים, החל מגיל 50. יש הסוברים כי יש להתחיל בבדיקות הסקר בגיל 40 ועבור נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, ההמלצה עשויה להשתנות לפי המלצת הרופא בכל מקרה לגופו. בנוסף לבדיקת הממוגרפיה, עליה מתבססת בדיקת ההדמיה הראשונית לאבחון ממאירות, קיימות כיום גם בדיקות נוספות, דוגמת בדיקה סונוגרפית של השד וכן בדיקת הדמיה מגנטית (MRI), והשימוש בהן הוא בהתאם לנסיבות. חשוב לזכור שגם בתקופת הקורנה יש להקפיד על בדיקות הסקר. אין חוזה בין וירוס הקורנה לסרטן השד וגילוי מוקדם מציל חיים!
חשוב לדעת שסרטן השד אינה נחלתם הבלעדית של נשים. המחלה בגברים נדירה יחסית ומהווה כ-1% מסך מקרי סרטן השד. עקב כך והמודעות הנמוכה, הגידול מתגלה פעמים רבות רק בשלב מתקדם. הטיפול בסרטן השד בגברים נקבע בעיקר על פי השלב בו נמצאת המחלה ודומה לטיפול בסרטן השד בנשים.
מעבר לחשיבות המודעות לסרטן השד והעלייה בבדיקות הסקר לגילוי מוקדם, חלה גם התקדמות מואצת בכל תחומי הטיפול בממאירות השד: כירורגיה ושיקום פלסטי, טיפולים אונקולוגיים, טיפולי קרינה, שימור הפריון ואבחון מולקולרי וגנטי של המחלה. כתוצאה מהתפתחות התובנות המדעיות לגבי התהליכים הביולוגיים הקשורים לממאירות השד, חלה בשנים האחרונות התאמה של הטיפול והקטנה בעוצמתו ובאלימותו. מה שנקרא כיום "טיפול מותאם אישית".
3 צפייה בגלריה
סרטן שד סרטן השד תאים סרטניים
סרטן שד סרטן השד תאים סרטניים
הגידולים מתפתחים לאט, ויש להמתין עד לקבלת מלוא המידע הנדרש לצורך ההחלטה הטיפולית. תאים סרטניים
(ShutterStock)
הכירורגיה מהווה את אחד מיסודות הטיפול, ומטרתה להסיר את הנגע הממאיר שהתגלה בשד ולבדוק את ההתפשטות לבלוטות הלימפה האזוריות. הגישה הקיימת היום היא לבצע ניתוחים המשמרים אסטטיות ופונקציונליות ככל שניתן, כתחליף לניתוחים הרדיקליים שהיו קיימים עד שנות ה-80 של המאה הקודמת. אבחון של סרטן שד, גם אם הוא מלחיץ, אינו מחייב פעולה ניתוחית מידית. הגידולים מתפתחים לאט, ויש להמתין עד לקבלת מלוא המידע הנדרש לצורך ההחלטה הטיפולית. ההחלטה על התזמון ועל סוג הניתוח שיבוצע היא החלטה משותפת למטופלת ולרופא שלה. הטיפול מבוסס על מדדים רפואיים קליניים, הדמיתיים וביולוגיים ועל ההעדפות האישיות של המטופלת.

משמרים את השד

כיום, עקב השיעור הגבוה של הגילוי המוקדם, ניתן לבצע ניתוחים משמרי שד לצורך הסרת הגידול בלבד ודגימת בלוטות לצורך הערכת ההתפשטות בבית השחי. במרבית ניתוחי הכריתה המקומית המראה האסתטי של השד לא נפגע ונשארת צלקת עדינה. לעיתים יש צורך בכריתה מקומית נרחבת יותר, עד כ-30% מנפח השד, וניתן כיום למנוע את העיוות בעקבות הכריתה וסטיית הפטמה באמצעות ניתוח אונקופלסטי המשלב עקרונות אונקולוגים ואסתטיים. בניתוח זה, לאחר הוצאת הרקמה הגידולית, מתבצע שחזור שד חלקי הכולל ארגון מחדש של הרקמות הסמוכות לחלל הכריתה, בשילוב הקטנה או הרמה של השד המנותח והתאמה סימטרית של השד השני.
גם בבדיקת בלוטת בית השחי חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. בעבר בוצעה כריתה רדיקלית של בלוטות מרובות מבית השחי, שגררה סיבוכים משמעותיים של פגיעה עצבית ובצקת לימפתית של היד. כיום, ברוב המקרים, אנו מסתפקים בניתוח קטן שבו מזהים את קבוצת הבלוטות הראשונה אליה מתנקז הגידול ודוגמים אותה תוך כדי ניתוח על מנת לראות האם היא נגועה. לאחר זיהויה נשלחת הבלוטה לבדיקה פתולוגית תוך כדי ניתוח. אם היא נקייה מגידול, היא משקפת את העובדה שכלל בית-השחי נקי. אם מאובחנת מחלה מתקדמת או אלימה ביולוגית, ניתן כיום לשנות את הסדר ולבצע טיפול אונקולוגי מקדים (נאואג׳ובנטי) כדי לצמצם את הגידול ורק לאחר מכן לבצע ניתוח משמר שד.
ניתוח להסרה מלאה של רקמת השד הוא נדיר יחסית כיום. כריתת שד תבוצע כאשר מחלה מתגלה בשלב מתקדם ולא הגיבה לטיפול נאואג׳ובנטי; כשיש גידול רב מוקדי בשד; כשהיחס בין הגידול לשד מצריך זאת; במקרים של גידולים חוזרים; כאשר לא ניתן להקרין; ובמקרים של סיכון מוגבר כגון נשאות גנטית. חשוב לציין שכאשר מבצעים היום ניתוח להסרת השד, אנו משתדלים לבצע שחזור מידי (אם באמצעות שתל סיליקון או רקמה עצמונית) ובמידת האפשר גם לשמר את הפטמה.

טיפולים אונקולוגיים משלימים: משפרים את ההישרדות גם במחלה מתקדמת

גם בתחום הטיפולים האונקולוגיים המשלימים, אשר במקור נועדו להגדיל את שיעור הצלחת הטיפול הניתוחי ולהקטין שיעור ההישנות, חלו תמורות משמעותיות כתוצאה מהבנת הביולוגיה של הגידול. בעבר היה טיפול אחד תואם לכל. התקדמות המחקר סייעה להבין כי סרטן השד הוא למעשה קבוצה של מחלות המתאפיינות בפרופילים ביולוגיים וגנומיים שונים. קיימים תת-סוגים שונים של סרטן השד המתמיינים לפי מאפיינים מולקולריים. הבנת המאפיינים האנטומיים והביולוגיים של הגידול אצל החולה מאפשרים לתכנן ולתת טיפולים ממוקדים התפורים אישית למאפייני המחלה ולשפר את אחוזי הצלחה בריפוי. כיום ישנן בדיקות המבוצעות על רקמת הגידול ומסייעות לאפיין את סיכוני ההישנות. בדיקות אלו מסייעות לאונקולוגים להשיג יותר עם פחות, לחסוך במתן כימותרפיה מיותרת ולסייע למטופלת בהתמודדותה עם המחלה והחזרה לשגרת חיים.
3 צפייה בגלריה
חודש המודעות סרטן השד
חודש המודעות סרטן השד
במרבית ניתוחי הכריתה המקומית המראה האסתטי של השד לא נפגע ונשארת צלקת עדינה
(צילום: shutterstock)
הטיפולים האונקולוגים המשלימים מכוונים בעיקר לפוטנציאל לפיזור גרורות לאיברים מרוחקים בגוף והם כוללים: טיפול אנטי הורמונלי נוגד אסטרוגן, טיפולים כימותרפיים המשלבים תרופות מעכבות גדילת תאים; טיפולים ביולוגיים המכוונים כנגד חלבונים (קולטנים) על פני הגידול; ולאחרונה גם טיפולים המעודדים את מערכת החיסון. המחקר בתחום הטיפול המשלים המותאם למאפייני הגידול הוא נמרץ מאוד וכל הזמן מצטרפים טיפולים חדשים אשר משפרים את ההישרדות גם במחלה מתקדמת.
סדר הטיפול הרגיל הוא קודם כול ניתוח ואחר כך ניתוחים משלימים וקרינה. כשהגידול מתקדם יותר מקומית ו/או אזורית, כך שלא ניתן להסיר אותו בשלמותו באמצעות ניתוח, או שהיחס בין גודל הגידול וממדי השד מחייב כריתת שד מלאה, ניתן להפוך את הסדר: קודם יינתן הטיפול (כימותרפיה, טיפול ביולוגי או הורמונותרפיה) לשם הקטנת הממצאים ורק לאחר מכן יבוצע הניתוח. התגובה של הגידול לטיפול המקדים גם מלמדת אותנו על הפרוגנוזה של המחלה וגם יכולה לכוון אותו לתוספת או לשינוי טיפול, על מנת לשפר את ההישרדות.

הקרנות: יעילות וממוקדות יותר

מטרת הטיפול הקרינתי היא לגרום להרס תאי הגידול שנותרו בשד ו/או בבית השחי לאחר הניתוח. ההקרנות מהוות טיפול משלים לניתוח משמר שד (כריתה חלקית) ומפחיתות את אחוז ההישנות המקומיות לרמה דומה לזו של כריתת שד מלאה. ללא הקרנות, קיים סיכון גבוה יותר להישנות מקומית.
גם בתחום הטיפול הקרינתי חלו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. חל שיפור משמעותי בתכנון הקרינה ובמכשירי ההקרנה המסוגלים כיום לתת קרינה ממוקדת תוך גרימת נזק מינימלי לרקמה הבריאה. משך הטיפול השתנה והתקצר. הקרינה ניתנת ברצף של טיפולים יומיים, חמישה ימים בשבוע, כשכל טיפול נמשך דקות ספורות במהלכן מוקרן השד מזוויות שונות.
הטיפול עצמו אינו מכאיב ולעיתים תיתכן תגובה בעור. אחד החידושים האחרונים בנושא הקרינה הינו מתן טיפול קרינתי תוך-ניתוחי. זו טכנולוגיה חדשנית שבאמצעותה מבצעים הקרנות במהלך ניתוח להסרת הגידול וכך ניתן לרכז את הקרינה לרקמת השד הצמודה לגידול. התהליך מתבצע במשולב על ידי צוות הקרינה וצוות המנתחים. הטיפול הקרינתי המואץ והממוזער בסרטן השד הוכנס לשימוש יומיומי במרכזים רבים בעולם ואוכלוסיית החולות המתאימה לטיפול כוללת נשים מעל גיל 50; גידולים חודרניים שאינם אלימים וקטנים מ-3 ס"מ וכן היעדר מעורבות בלוטות בית השחי. החידושים בתחום הטיפול קרינתי והפיכתו למואץ וממוזער תורמים לשיפור איכות חייהן של חולות סרטן השד.

לעתיד ורוד יותר

בתחום הטיפול בנשים בסיכון גבוה ועם נשאות גנטית, ישנם כיום מרכזי יעוץ המסיעים לנשים בהחלטות טיפוליות ומניעתיות, כולל שאלות פריון. התמיכה בנשים החולות השתפרה והתרחבה מאוד ומעבר למה שמוצע במסגרת הממסד הרפואי. ישנן קבוצות תמיכה, כדוגמת האגודה למלחמה בסרטן, פורום אחת מתשע וכן קבוצות במדיה החברתית.
ישנם עוד פיתוחים רבים הנמצאים בשלבי ניסוי ובדיקה, שנועדו לשפר את תוצאות הטיפול תוך הפחתת הסבל הנגרם לחולות. כך למשל, בתחום הכירורגיה - הרס הגידולים באמצעות אנרגיה ללא צורך בניתוח וכן טיפולים אונקולוגים המבוססים על תובנות ביולוגיות חדשניות.
עד שנות ה-80 של המאה הקודמת הגישה לממאירות השד הייתה אגרסיבית ורדיקלית. הייתה רק אפשרות אחת: כריתה רדיקלית של השד משולבת בכימותרפיה אגרסיבית ובקרינה. הטיפולים היו מלווים בשכיחות גבוהה של סיבוכים וסבל לנשים המטופלות והטילו בהם מומים משמעותיים. כיום הגישה שונה, והמטרה היא לטפל תוך הכוונה אישית, התאמה ומזעור הטיפול ככל שניתן לפי מאפייניו הביולוגיים של הגידול. כתוצאה משינויים אלו חל שיפור בתוחלת החיים ובנזקים, כולל האסתטיים, שנגרמים לנשים. אכן, סיבה טובה שהוורוד יהפוך בעתיד לוורוד יותר. ובינתיים, אל תשכחו להיבדק!
פרופ' פפא הוא כירורג בכיר בבי"ח אסותא, המתמחה בתחום המחלות הממאירות וסרטן השד. מנהל לשעבר, מייסד ומקים בסיוע משפחת פלדשו של מרכז "מירב" לבריאות השד
  • מוקדש לזכרה של מירב שמיר פלדשו (2002-1974) שחלתה בסרטן השד בגיל 27, לאחר לידת בנה השני והתמודדה בגבורה ובאומץ עם המחלה