בלייזרס.קום

פול אלן, ממיסדי חברת מיקרוסופט ושותפו של ביל גייטס, הוא כריש סטארט-אפ היפי ותיק ומשועמם. למרות שערך השוק שלו נאמד ב-36 מיליארד דולר, נראה כי המציאות הוויראטואלית שהניבה לו רווחים רבים כל כך, גזלה ממנו את העניין בחיים. אלן כבר לא ילד, אבל בגיל 47, הוא מתעקש לגלות מחדש את נעוריו; ויש לו את הכסף לעשות את זה.

מוזיאון רוק, חקר החיים מחוץ לכדור הארץ וצוללת

הסקרנות התמימה של המולטימיליארדר סחפה אותו להרפתקאות תמוהות במימד הארצי יותר, זה שלנו בני האדם. מוזיאון הרוק שהקים לזכרו של ג'ימי הנדריקס בהשקעה של 240 מיליון דולר, תרומה של 11.5 מיליון דולר למוסד לגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ והזמנת צוללת לשימוש אישי, הן רק חלק מההשקעות האחרונות שנוגדות כל הגיון כלכלי מקובל. קבוצת הכדורסל שבבעלותו, פורטלנד טרייל בלייזרס, נראית כהשקעה המוזרה מכולן.

רווחים, מיד ועכשיו

כשאלן רכש את הבלייזרס ב-1988 מהמיליונר היהודי לארי ויינברג, תמורת 70 מיליון דולר, הוא רכש אולם כדורסל, משרדים ושחקנים, אבל בשבילו היה זה לא יותר מצעצוע נחמד.
למוח שחושב בסטארט-אפית אין זמן להתעסק בתהליכי בניה מחדש, זה לוקח יותר מדי זמן. מיד עם הגיעו לקבוצה, אלן רצה להפיק תשואות ספורטיביות בזמן הקצר ביותר. ואכן לאחר עונת שפל בשנה הראשונה שלו בליגה, הפכו הבלייזרס ב-89 לקבוצה העמוקה ביותר ב-NBA. באק וויליאמס שנרכש מניו ג'רזי הצטרף לתותחים כמו קלייד דרקסלר וטרי פורטר ששעטו לעבר התואר ונעצרו רק בגמר על ידי פועלי המתכת מדטרויט.

לבנות בגדול, ליפול בענק

הסגל האיכותי כל כך שהתכנס בפורטלנד ייצב קבוצה מהטובות בליגה, אך לעולם לא הצליח לזכות בתואר אליפות, שאיפתו האמיתית של אלן. ההון האנושי שסיפקו מזומניו של אלן לצוות המקצועי של הבלייזרס, לא הצליח מעולם להתגבש למודל המנצח. עם כל כך הרבה מיליונרים בקבוצה, קשה עד בלתי אפשרי ליצר חבורה מלוכדת של פועלים קשוחים נטולי אגו, שתרוץ ביחד כמה עונות עד שתבשיל כקבוצת אליפות. כמה עונות? לפול אלן אין סבלנות (כמו שאמרנו הוא כבר לא ילד ובנוסף לכך הוא חולה בסרטן בבלוטות הלימפה).
לאורך העשור האחרון, הבלייזרס ניסו כל שינוי כדי לשחזר אליפות מיתולוגית מ-77. סוכנים חופשיים, טריידים ובחישה תמידית בשוק השחקנים. דבר לא הספיק להם כדי להביא אליפות בזק. אליפות אינסטנט.

שאפתנות סדרתית

למרות האכזבות, אלן סירב לשנות דבר בקונספציה שלו ובנה מחדש את הגירסא המי יודע כמה של הבלייזרס בשנים האחרונות. סגל השחקנים הנוכחי של פורטלנד טוב לאין ארוך מכל אחד אחר בליגה. ראשיד וואלאס, סטיב סמית', סקוטי פיפן, דיימון סטודמאייר, דטלף שרמפף, בונזי וולס, ארווידאס סאבוניס ואחרים. כולם שחקני NBA עם רקע מרשים, ונראים בטוחים לפחות כמו מניה של צ'ק פוינט. הצטרפותם של דייל דייויס, שון קמפ ולאחרונה רוד סטריקלנד, גרמו לרוב האנליסטים של הליגה לקבוע כי זו השנה של פול אלן וקבוצתו. כמו האנליסטים של וול סטריט, גם אלה נכשלו. פורטלנד הפסידה ששה משמונת משחקיה האחרונים, בתקופה קריטית של העונה, וממוקמת רק במקום החמישי במערב עם מאזן ניצחונות מאכזב של 24:44.

דרושה: יציבות

הסיבה לכישלון פשוטה ביותר וידועה מראש: הסגל של פורטלנד עבר יותר מדי שינויים בשנים האחרונות ורק לשלושה מהשחקנים ותק של יותר משלוש שנים בקבוצה. כך לא ניתן לבנות שלד בשל לאליפות, אי אפשר לייצר מנהיגות אינסטנט שתחבר בין סך המרכיבים, מעולים ככל שיהיו, בדרך לתרכובת יציבה ואיכותית שתשרוד את העונה והפלייאוף בדרך לתואר. אלן יודע שדטרויט, שיקגו, סן אנטוניו, יוטה ואפילו הלייקרס היו כאלה, אבל לא לפני ששרדו עונות שפל מתסכלות ומשמימות.

הכסף מסובב את העולם, לא את הכדורסל

כמו רבות מהשקעות האינטרנט של אלן ושוק הדוט קום בכלל, גם הבועה של פורטלנד טרייל בלייזרס מתנפצת. המציאות היומיומית ב'רוז גארדן' (גן של שושנים?) מתרגמת את ההישגים הסטטיסטים המרהיבים של השחקנים למפולת אדירה, שגם המאמן מייק דאנליבי לא מצליח לעצור. הקונספציה הריקה של הכלכלה החדשה, כזו המעמידה בראשה מיזמים קצרי מועד שיביאו לרווחים מידיים, כשלה וכך גם היישום שלה בפורטלנד. האופטימיות המסנוורת הזאת, הממסכת את הצורך בהשקעה לטווח ארוך, היתה מנת חלקם של אלן ואוהדי הקבוצה, שעומדים עתה נבוכים מול קריסתה במדד האליפות של ה-NBA.

צעצועים

הבלייזרס הם הצעצוע הפרטי של פול אלן וכמו כל ילד מתבגר גם הוא אוהב לשבור את צעצועיו האהובים, להרכיב מחדש או לקנות צעצועים חדשים. הצעצועים שעומדים לרשותו השנה, נוצצים, מלהיבים ומנקרי עיניים יותר מכל קבוצה בליגה ולכן גם יקרים יותר. אלן יכול לעמוד במחיר הכלכלי של תחזוקם, אך לא זה מה שיביא להשגת היעד המוצהר - אליפות, גם אם נקודת ההתחלה נראית הרבה יותר קרובה.