מהתגובות שאביב גפן קיבל על הסדרה שלו, "שנות הירח", יש אחת חשובה במיוחד, והיא מגיעה דווקא ממישהו שלא היה אפילו בתכנון בתקופה של העונה הראשונה. "עוד לא סיימתי את הסדרה כולה", אומר דילן, בנו הבכור של אביב, "אבל הפרק שהכי ריגש אותי לראות עם אבא היה הראשון. בפרק הזה אבא מבוגר ממני רק בשלוש שנים, והיה מעניין לראות אותו כנער. זה צד שלו שפחות נחשפתי אליו כמובן".
איך היה לראות את אבא מהצד, יוצר את הסדרה? היית מעורב?
דילן: "הרעיון של הסדרה נמצא באוויר מאז שהייתי ילד קטן, בן שבע או שמונה, אז בטח שהייתי מעורב. בעליות ובמורדות, תמיד הייתי שם. הוא לא הקריא לי את הסדרה מילה במילה, אבל הייתי בצילומים ומשם הבנתי את העלילה בערך".
זו לא הייתה דלוריאן מפוארת, אם כי בכל זאת מכונת זמן די יעילה. אפשר לאהוב את "שנות הירח" של אביב גפן, או שלא, אבל על דבר אחד קשה מאוד לערער: גפן פתח בסדרה של HOT את המגירות הכואבות ביותר של חייו, לעיתים אף האפלות שבהן, בלי לשייף קצוות, בלי לשמור על מקורבים, בלי הנחות להוריו, גם לא לעצמו. מצד אחד, ניתן להניח שזה לא היה פשוט לאף אחד מבני משפחתו, שראו עצמם בסיטואציות לא ממש נעימות. מהצד השני, אולי זה גם מה שהפך את "שנות הירח" לאחת הסדרות המדוברות של השנה.
"למדתי תוך כדי יצירת הסדרה שהאומנות מתחילה איפה שהחוקים נגמרים", מהרהר גפן על קו הסיום, "מכיוון שלא למדתי קולנוע, זה בסוף שירת את הסדרה כי התוצאה ממש נראתה באופן חריג על המסך. על הדרך התאהבתי בבימוי ובכתיבת תסריט ובלספר סיפור. איכשהו ליצור שיר זו דרך אחת להביע את עצמך ובסדרה יש עוד ממדים. כשהתחלתי לכתוב את הסדרה כבר ראיתי בדמיוני את רוב הסצנות, ידעתי רוב הזמן כיצד אני שואף שחיי ייראו על המסך. לי היה מאוד חשוב להביא את הסיפור האמיתי שלי, ללא פילטרים, ולהיצמד לאמת גם אם היא לא מחמיאה לי".
עם מה היה לך קשה במיוחד?
"הכי קשה היה לפתוח את מגירות ההדחקה שנעלתי. הרבה מפתחות של כאב נדרשו כדי לפתוח את המגירות האלה. התעסקתי בכאבים האלה בשירים שלי לאורך השנים, אבל לכתוב ולהראות אותם זה כאב מסוג אחר ויותר עמוק. במהלך הסדרה והיצירה שלה הבנתי כמה העולם היה פעם הרבה יותר נאיבי ופשוט, הכל השתנה נורא מהר ואני חלק מדור שעבר מעולם אנלוגי לדיגיטלי, שזה מעבר די קיצוני. לא תמיד נותנים לזה חשיבות כי זה כביכול על הדרך".
אז אפשר להגדיר את הסדרה הזו גם כסוג של טיפול עבורך?
"לגמרי, ואגב זה היה הטיפול שהרגשתי שסוף־סוף הצליח. ואני כבר למוד פסיכולוגים".
חשפת לא מעט דברים לא פשוטים מההתנהלות בבית. איך הגיבו אבא, אמא?
"אני מניח שהיה להם קשה בכמה סצנות, מאמין שחלקים הכאיבו להם, אבל הסדרה נכתבה ממקום חומל וסוגר מעגל, גם עם עצמי וגם איתם. בדרכי זה לגמרי שיר אהבה וגעגוע אחד ארוך למשפחה שלי".
והילדים?
"אליוט קטן מדי בשביל לראות, אבל היה צמוד אליי במהלך כל הצילומים וכיכב על הסט. דילן היה איתי בכל ימי הצילומים ולא פעם אחת מאחורי המצלמה. הוא מאוד התרגש, העלה הרבה שאלות, העמיק".
× × ×
על המסך מסתיימת הסדרה כשגפן עדיין די בתחילת הקריירה. בחיים האמיתיים, בשנת 2005, אולי בעונה השלישית, מי יודע, הוא נישא לשני פרידן (46) לאחר שבע שנות זוגיות. ב־2007 נולד דילן, שנקרא על שם הזמר והיוצר בוב דילן. ב־2016 נולד בנם השני אליוט, שנקרא על שם הילד מהסרט "אי.טי".
"מהיום הראשון רציתי להיות אבא נוכח ודומיננטי", אביב אומר, "אני חושב שלקחתי את הלקחים מהילדות ומהנעורים שאני עברתי לטובת האבהות שלי מתחילת דרכה".
מה אתם הכי אוהבים לעשות ביחד כמשפחה?
דילן: "הכל בערך. בין אם זה לטייל, לדבר, או סתם לבלות זמן ביחד. משפחה עבורי זה עוגן שאתה יכול להיאחז בו מתי שאתה צריך, והמשפחה שלי היא חלק גדול מאוד ומשמעותי בחיי. הרגעים האהובים עליי הם דווקא הרגעים הקטנים, שיחות בלילה, סתם לשחק כדורגל בחצר או לבשל ביחד".
אביב: "ביחד אנחנו בעיקר אוהבים לטייל, הרבה בעולם, גם אם זה טור של הופעות שלי. עם אליוט אני תופס פוקימונים, הולך עם הטלפון לפעמים בלילות. עם דילן אני מבשל הרבה, הכל מהכל. בשנים האחרונות אנחנו גם משחקים לא מעט כדורגל וכדורסל ביחד. בכדורגל הוא קורע אותי, בכדורסל אני יותר טוב עדיין".
איך תבלו ביום העצמאות?
דילן: "חוץ מבשנתיים האחרונות, שלא היו בהן הופעות בגלל הקורונה, לא יוצא לנו להיות ביחד בערב יום העצמאות, ולרוב אני מבלה את הערב עם חברים. אין לנו איזה סדר יום קבוע ליום העצמאות עצמו, אבל אנחנו מאוד אוהבים לטייל ביום הזה ולהרגיש את האווירה הקסומה של החג".
אביב: "לפני הכל ישראל זה מקום שחשוב לי מאוד. אני דואג למקום הזה ברמה יומיומית, ועבורי יום העצמאות מסמל את החוזק שלנו כעם ומדינה. המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות קשה, וחשוב לזכור שבזכות אותם חללים ולוחמים אנחנו כאן. וחשוב מאוד: אסור לנו לשכוח את הלומי הקרב, האיציק סעידיאנים שסביבנו, שתרמו המון למקום הזה. חייבים לתקצב אותם ולעטוף אותם בחמלה ואהבה".
זה מעביר אותי לשאלת הפוליטיקה. לאחרונה יש סקרים שמנסים לבדוק את כוח המשיכה שלך בקרב מצביעים. אתה בדרך למפלגה כלשהי?
אביב: "מוזיקה זו הפוליטיקה לנפש ואני עדיין שם, לא יכול להתחייב מה הצעד הבא שלי. אין לי מושג מי מריץ אותם סקרים".
× × ×
הסדרה האוטוביוגרפית שיצר גפן החזירה דור שלם לשנות התשעים, העשור שבו הרוק הישראלי חווה את תור הזהב שלו, עשור רווי כישרונות ויוצרים שהתכתבו היטב עם המציאות שבחוץ. זה היה דור הרוקסן, שדי קפא לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, וקיבל ביטוי גם ב"שנות הירח".
"אני לא זוכר מבול של התרגשות כבר הרבה שנים בקהל שלי", אומר אביב. "הסדרה היא עלינו. זה מתחלק לדעתי לכאלה שהיו שם ורצו לחזור לתחושה, ולכאלה שלא נולדו אז ורצו לראות מה באמת קרה שם".
היו גם ביקורות פחות נעימות. במוזיקה אתה אולי מחוסן. הפעם נפגעת?
"יש לי כבוד לכל דעה של כל אדם. אסור לשכוח שחלק מהמבקרים ניסו בעצמם ליצור סדרה וקיבלו סירוב מגופי השידור או קרנות הקולנוע, אז איפשהו זה מאוד אנושי, הקנאה והמרמור אצל חלקם. הם יכולים לבחור במילים אלימות ורעילות אבל זה לא ישנה את מספר הצפיות בסדרה, שכבר חצה את ה־4 מיליון".
היה משהו שהרגיז אותך במיוחד?
"ממש לא, אפילו לא לרגע".
יש כבר עונה שנייה בתכנון. חשבתם לשתף פעולה בכתיבה?
דילן: "לא, בגלל שזה לא החיים שלי ואין לי ממש מושג מה קרה. כשתהיה עונה שישית תדברו איתי".
