מלחמת החצרות בנתיבות
בניגוד לאבותיהם, הבנים של הבאבא סאלי וחברו הטוב הרב שלום איפרגן – הבאבא ברוך והרב יעקב איפרגן "הרנטגן" – דווקא אוהבים פרסום
| הבאבא סאלי |  | הבאבא שלום | | אוכל | | |
אחרי קברו של שמעון בר יוחאי במירון, מגלה הסטטיסטיקה, קברו של הבאבא סאלי בנתיבות הוא האתר המתויר ביותר בין חובבי ההשתטחויות. הוא גם השונה מכולם - הבאבא סאלי נפטר רק בשנת 1984. הוא נודע כצדיק גדול עוד בחייו, אבל המיתוס התפתח הרבה יותר לאחר מותו.
בניגוד לקברי צדיקים אחרים, כאן יש משפחה ושושלת המטפחת את המקום, כאן הקבר הוא מרכז חייה של העיירה השוכנת בצידו וכאן גם צומחת תחרות - לפני שש שנים הלך לעולמו חברו הטוב של הבאבא סאלי, הרב שלום איפרגן. הרב היה אדם צנוע, צדיק נסתר, כבאבא סאלי. הבנים, ממשיכי הדרך - באבא ברוך והרב יעקב איפרגן "הרנטגן" דווקא אוהבים פרסום. ממש מול אחוזת הקבר המפוארת של הבאבא סאלי, בנה הרנטגן אחוזה נישאה לזכר אביו "באבא שלום". בהתחשב בעובדה ששני המקומות, בייחוד בימי ההילולה, מספקים שפע של פרנסה, ובהתחשב בעובדה ששני ממשיכי הדרך מרכזים בידם עוצמה פוליטית לא קטנה, הפך המאבק בין שתי החצרות למאבק יוקרה סביב שני אתרי הקבורה. הצדיקים שקבורים בהם, ודאי מתהפכים.
הבאבא סאלי, ישראל אבו חצירא, הוא בן לשושלת רבנים ידועה ממרוקו. ראש השושלת המפורסם היה ר' יעקב אבו חצירא, מנהיג הקהילה, מורה ומחבר של עשרות ספרים, שכללו פירושים על התורה, הלכות וקבלה. הוא נקבר בדמנהור שליד אלכסנדריה, וביום פטירתו, כ' טבת, נערכת שם הילולה ענקית, בלי קשר ליחסי הניכור המדיניים בין ישראל למצרים.
הבן, ישראל, התגלה כבר בגיל ינקות כצדיק גדול, שלברכותיו יש סגולה להתקיים. מאז נוסעים אנשים "לקבל ברכה מהבאבא סאלי".
ישראל אבו חצירא עלה לישראל בראשית שנות ה-50, ולאחר מסע נדודים קצר, שבמהלכו עבר בין יבנה לאשקלון, השתקע בנתיבות. עשרות, אם לא מאות, מבני הקהילה באו למקום בעקבותיו. הרב, האמינו, מעניק ברכה לכל מקום בו הוא נמצא.
חלק באמת מתברכים. תעשייה שלמה התפתחה סביב זכרו, והיא מגיעה לשיאה ביום ההילולה שלו, בד' שבט. אז נראית העיירה כקרנבל המוני. אין פוליטיקאי ששוכח לבקר שם ביום החשוב (ואם אפשר, להתכבד בנשיאת ברכה מול ההמונים) ומשפחות רבות עורכות שם חפלות ענקיות, מתפללות ומבקשות.
המקום הומה גם בכל ימות השנה. יש שם אזור לפיקניקים וסעודות, אזור לשחיטת כבשים, חנויות ודוכני מזכרות. הבאבא סאלי היה נוהג לברך על מים. גם הבאבא ברוך, דמות פחות צנועה וככל הנראה גם פחות מבורכת, מברך על מים. מים קדושים כאלה נמכרים גם ברחבת הציון.
המאמינים נוהגים לבוא ולבקש בכל עת צרה ומצוקה, וגם בשמחות - הולדת ילד, אירוסין או נישואין, או בר מצווה - כל אלה סיבות טובות לנסיעה דרומה וסעודת מצווה ליד קברו של הבאבא.
מבנה מרשים לא פחות מאחוזת הקבר של הבאבא סאלי הוקם על קברו של הרב שלום איפרגן. בניין לבן, דמוי פירמידה קטומה, מרוחק רק עשרות מטרים מקברו של הבאבא סאלי. שני האישים הצנועים הללו, שחיו כל חייהם זה בצד זה, גם קבורים בסמוך, אבל תהום של איבה, שהגיעה גם לבתי משפט, מפרידה בין המשפחות.
הבאבא ברוך רואה בעיניים כלות איך הפוליטיקאים שבאים אליו מכבדים גם את חצרו של ה"רנטגן", ותיקונים המוניים כמו שעורך האחרון, הוא לא יודע לעשות. ביום ההילולה של שלום איפרגן בשנה האחרונה הגיעו למקום עשרות אלפי אנשים, האווירה הקרנבלית וההמולה דמו מאוד ליום ההילולה של הבאבא סאלי, גם מול קברו, שמתפתח כל הזמן, יש היום מגרש חניה גדול וסלול, חנות מזכרות קבועה עדיין אין שם, אבל אפשר להניח שלא ירחק היום וגם מוסד חשוב זה יצורף לאתר.
מי שמגיע לנתיבות, עשוי גם לנסות לקפוץ לפגישה אישית עם הבאבא ברוך, שבנה לעצמו ארמון כמו במרוקו, או עם הרב איפרגן, שלשכתו צנועה הרבה יותר. בשני המקומות, לא יעזור גם את תקבעו תור מראש. תמיד יהיה צורך לעמוד בתור, והוא די ארוך.
נתיבות מציעה רק סטקיות לא משובחות במיוחד, פיצרייה אחת בכניסה לעיירה ובתי קפה שכונתיים. תביאו אוכל מהבית, או שתקנו מצרכים בשוק המקומי, ביום רביעי, אחד השווקים הזולים ביותר בארץ.
לפנייה לכתב/ת 
