חיילים חשפו לאחרונה מחדש מנזר נשים בן כ-1,500 שנה בחורבת חני, שבאזור שוהם. ברשות העתיקות אמרו כי חלק קטן מהאתר, שנמצא בשטח אש, נפגע בשוגג בידי צה"ל. ברשות הוסיפו כי על פי המסורת, ייתכן שזהו ציון הקבר של חנה - אמו של שמואל הנביא.


העבודה באתר נעשתה כחלק מיוזמה חינוכית בהובלת רשות העתיקות ובמסגרת מיזם "צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם". מבנה המנזר נחפר לפני כ-20 שנה על ידי ד"ר עוזי דהרי וד"ר יחיאל זלינגר מרשות העתיקות, ומאז כוסה לצורך שמירתו ולא ניתן היה לראות אותו. לאחרונה, בסיוע החיילים, התאפשרה הצצה מחודשת אליו.
איסי קורנפלד, ארכיאולוג רשות העתיקות, אמר: "באחרונה, במהלך פעילות צה"ל בשטח האש שבו ממוקמת הכנסייה, ארעה פגיעה בחלק קטן מהאתר הקדום. על רקע זה, יזמה רשות העתיקות, בשיתוף עם צבא ההגנה לטבע, פעילות חינוכית ערכית, בליווי מדריכים של המרכז החינוכי קהילתי של רשות העתיקות, לחשיפה מחודשת ולניקוי של האתר המרשים.
4 צפייה בגלריה
מבט מהאוויר על מתחם הכנסיה בשטח האש
מבט מהאוויר על מתחם הכנסיה בשטח האש
מבט מהאוויר על מתחם הכנסיה בשטח האש
(צילום: עידן יוניש, רשות העתיקות)
4 צפייה בגלריה
מבט מהאוויר על הפסיפס שנחשף
מבט מהאוויר על הפסיפס שנחשף
מבט מהאוויר על הפסיפס שנחשף
(צילום: עידן יוניש, רשות העתיקות)
קורנפלד הוסיף כי "בחפירה שנערכה בעבר במנזר נחשפו שני מבנים, אשר אחד מהם הוא כנסייה המרוצפת בפסיפס צבעוני, שמציג סצנות מן החי והצומח. עוד נמצאו מערכת קבורה תת-קרקעית, חדרי המנזר העיקריים, חדרי התבודדות של נזירות, אולם מבוא בחזית הכנסייה, חדר מבוא ומגדל ובו חדרי מגורים, ומבנה שני - שבו מטבח, אכסנייה לצליינים וחדר אוכל".
עדויות מהחפירה, מכוונות לכך שבמקום השתמרה מסורת של קדושה נשית. ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות העלה את האפשרות שזהו ציון הקבר של חנה - אחת הנביאות המוזכרות בספר שמואל, שסימלה אדיקות דתית ופריון. לפי המקורות, חנה הייתה אשה עקרה, שזכתה בבנה שמואל לאחר שנדרה נדר למסור את בנה עם היוולדו. לדברי קורנפלד, "ההשערה היא, שכפי שהיה נהוג היה בעת העתיקה, הכנסייה העתיקה משמרת מסורת קדומה עוד יותר, והיא הוקמה כאן בהמשך לקבורת חנה". בחפירה הקודמת, התגלו באתר כמה שלדי נשים, אשר, ככל הנראה, רצו להיקבר ליד דמות קדושה זו.
לדברי גיא סלעי, מנהל מיזם "צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם": "החפירה בחורבת חני היא דוגמה ללקיחת אחריות של מפקדים על סביבתם - ביצוע פעולה ערכית, משותפת, ארכיאולוגים, מפקדים וחיילים, שיהיו אזרחי המחר, של שיקום באתר עתיק, ומאפשרים לנו להיחשף ולהתחבר למורשת הארץ של כולנו. החיילים והמפקדים נהנו, התחברו בידיים לעתיקות אני מקווה שחיבור זה ימשיך איתם לעתיד בהגנה על העתיקות בהמשך פעילותם".
4 צפייה בגלריה
חיילות בעבודות החשיפה והשימור של הפסיפס
חיילות בעבודות החשיפה והשימור של הפסיפס
חיילות בעבודות החשיפה והשימור של הפסיפס
(צילום: גלעד שטרן, רשות העתיקות)
4 צפייה בגלריה
עבודות השימור על הפסיפס
עבודות השימור על הפסיפס
עבודות השימור על הפסיפס
(צילום: גלעד שטרן, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר כי "מיזם צבא הגנה לטבע, שבו שותפה רשות העתיקות, מהווה צוהר לעולם העתיקות עבור כל חייל ומפקד בצה"ל. פעילות של אימוץ אתרי עתיקות בבסיסים ובשטחי אש, הקמת תצוגות ארכיאולוגיות וההסברה השוטפת, מחזקות את הזיקה בין ההגנה על מדינת ישראל וההגנה על העתיקות והמורשת של כולנו".
לפני כשמונה שנים הוקם מיזם "צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", שנמצא תחת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. המיזם הוקם במטרה לסייע לצה"ל ומפקדיו לשאת באחריותו לשמירה על הסביבה, הטבע, ואתרי המורשת בשטחים שבאחריותו ובסביבת הפעילות שלו. לשם כך, חברו בצה"ל, בהובלת חיל הטכנולוגיה והאחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ומשרד הביטחון, לארגוני הסביבה המובילים בישראל - החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות - ויחדיו הם מפעילים כ-65 מוקדי עשייה בכל החיילות והזרועות, באוויר בים וביבשה, מאצבע הגליל ועד אילת, מהשומרון ועד חופי הים התיכון.
הפסיפס הצבעוני, שהתגלה מחדש במקום, כוסה בחלקו לצורך שמירה עליו, בתקווה שתהיה אפשרות להציג אותו בעתיד.