חשיפה: חוקת מדינת פלסטין

לידי ynet הגיעה טיוטת החוקה הפלסטינית, אותה מכינים מספר מומחים פלסטינים. לפי החוקה המוצעת, יוקם בפלסטין משטר נשיאותי ריכוזי, לצד דגש על דמוקרטיה וזכויות הפרט. ירושלים היא הבירה, קובעת החוקה, ואין למנוע את זכות השיבה של כל פלסטיני. בראש הוועדה לניסוח החוקה, הכוללת 165 סעיפים, עומד השר לתכנון בינ"ל ברשות הפלסטינית נביל שעת'.
את החוקה עצמה מקדים מבוא כללי. הסעיף הראשון של החוקה מתייחס לשיוך המדינה שבדרך: נקבע כי "פלסטין היא חלק מהמולדת הערבית ומהאומה הפלסטינית". סעיף 2 מדבר על כך ש"פלסטין היא רכושם של דורותיו של העם הפלסטיני.
בנוגע לסוגיית ירושלים, קובע סעיף 7 של החוקה כי "ירושלים היא בירתה של המדינה הפלסטינית". בנוסף, בסעיף 62, בפרק על הפרלמנט, נקבע כי "ירושלים היא המטה המרכזי של הפרלמנט הפלסטיני".

"אין למנוע את זכות השיבה"

בנוגע לזכות השיבה נקבע בסעיף 20 ו-30 כי "כל הסדר לקביעת האזרחות הפלסטינית אינו גורע מזכות השיבה" וכי "אין למנוע מפלסטיני בשום צורה לשוב למולדתו או להרחיקו ממנה או להסגיר אזרח פלסטיני למדינה זרה".
על פי הטיוטה, אין עדיין הצעות למספר סעיפים: לסעיף 9 ההמנון, לסעיף 10 הסיסמה והחותמת של המדינה. לא הושלם עדיין סעף 59 המתייחס למבנה הפרלמנט. על פי סעיף זה בטיוטה, לא הוחלט האם הפלמנט הפלסטיני יורכב מבית אחד או שני בתים. לא נקבעה גם תקופת פעילות הפרלמנט (סעיף 60) או דרכי פיזורו (סעיף 63).

"הנשיא הוא סמל האחדות הלאומית"

החוקה המוצעת היא חוקה נשיאותית לכל דבר. "הנשיא הוא סמל האחדות הלאומית והוא הערב לכיבוד החוקה ולשמירה על עצמאות, שלמות וביטחון השטחים". הנשיא ממנה את השרים, יוזם את הבחירות לפרלמנט, חותם על החוקים, והוא עומד בראש ישיבות הממשלה. הנשיא הוא גם המפקד העליון של הכוחות הפלסטינים.
סעיף 101 קובע כי "נשיא המדינה הוא ראש הרשות המבצעת והוא ממלא את תפקידי הרשות המבצעת באמצעות השרים". לסעיף זה, מציינת הטיוטה, קיימת הצעה ולפיה לצד נשיא המדינה יפעל ראש רשות מבצעת. סעיף 104 קובע כי "הנשיא נבחר באופן ישיר על ידי העם לתקופה של 5 שנים" והקדנציה ניתנת לחידוש פעם אחת בלבד. במקרה של פטירה, הדחה או התפטרות של הנשיא, קובעת החוקה כי יחליף אותו יו"ר הפרלמנט.

"שיוויון וחוסר אפליה"

למרות האופי הריכוזי של תפקיד הנשיא, משתדלת החוקה הפלסטינת להיות מאוד דמוקרטית. סעיף 12 קובע כי "המשטר הפוליטי הפלסטיני הוא דמוקרטי ופרלמנטרי המבוסס על פלורליזם פוליטי, וערב לזכויות ולחרויות של המיעוטים על בסיס השיוויון וחוסר האפליה". יש בכך ניסיון לשלב בין משטר נשיאותי לפרמנטרי.
סעיף 16 מבטיח שהחוקה והחוקים יפעלו לגבי כל האזרחים, כולל בעלי התפקידים הציבוריים.
סעיפים 37-41 מבטיחים את חופש הדת והפולחן, את חופש המחשבה והביטוי ואת חופש העיתונות. סעיף 57 קובע כי הריבונות ומקור שלוש הרשויות הוא העם הפלסטיני. בסעיף זה מבקשים מנסחי הטיוטה למצוא דרך לשתף את הפלסטינים שבגולה במימוש ריבונותם. סעיף 86 קובע שאין להפריע לעבודת הרשות המחוקקת או לפגוע בחסינות חבריה" "אלא אם מישהו מהם נתפס על חם" (סעיף 87).