לוס אנג'לס לייקרס - פורטלנד טרייל בלייזרס

אם כל הסדרות של פלייאוף העונה שעברה, סדרת הגמר המערבי בין פורטלנד טרייל בלייזרס ללוס אנג'לס לייקרס, מגיעה השנה מוקדם מן הצפוי. סדרה בין הלייקרס לבלייזרס היא יותר ממאבק צמרת במערב. מעבר ליוקרה, הזיעה והטראש טוק, יש במאבק הזה קרב בין שתי קונספציות מנוגדות. פיל ג'קסון, כמו בימי שיקגו, מתבסס על זוג כוכבי על, וקצת אקסטרה. מייק דאנליבי, לעומת זאת, דוגל במשחק קבוצתי עם סגל של 10 שחקני איכותים ומגוונים. גם הלייקרס וגם הבלייזרס סבלו העונה מבעיות חברתיות, אך מסתבר שקצר בין שאקיל לקובי הרסני פחות ממערכת יחסים עכורה בין ראשיד וואלאס, לארווידאס סאבוניס ולכל שאר חברי הקבוצה. כך קורה שהלייקרס סיימו את העונה "רק" במקום השני במערב (56-26) ופורטלנד התדרדרה עד למקום השביעי (50-22). ובכל זאת, זוהי "הסדרה" של הסיבוב הראשון.

סנטר

שאקיל או'ניל (29, 2.15 מ') אולי לא יזכה העונה בתואר ה-MVP, אבל מהרגע שקובי בראינט נפצע והשאיר אותו לבד בזירה, הלייקרס הפכו שוב לקבוצה של אלופים. או'ניל הוביל את הלייקרס לפלייאוף עם רצף של שמונה נצחונות רצופים, שאפילו בראיינט הבריא לא הצליח לקלקל. שאקיל, הכוח הדומיננטי ביותר בכדורסל העולמי, הוא שחקן לרגעים גדולים כל עוד הם לא עוברים דרך קו העונשין. ארווידאס סאבוניס (36, 2.19 מ') ודייל דייויס (32, 2.11 מ'), שני הסנטרים היחידים שנלחמו בו בשני השלבים הסופיים של השנה שעברה (סאבוניס בפורטלנד ודיוויס באינדיאנה), ינסו לעשות זאת ביחד העונה. למרות זאת, שאקיל והמאסה שלו הם היתרון המשמעותי ביותר של הלייקרס בסדרה.

פאוור פורוורד

הבלייזרס נערכו למאבק מול שאקיל והביאו את דייויס מאינדיאנה, הלייקרס נערכו למאבק מול ראשיד וואלאס (25, 2.10 מ') והביאו את הוראס גרנט (36, 2.08 מ') מסיאטל. גרנט הוא מאצ'-אפ הגנתי טוב יותר מול וואלאס, כל עוד זה משחק מתחת לסל. בשנה שעברה וואלאס שבר את הלייקרס דווקא מבחוץ ולא בטוח שלזה יש לג'קסון תשובה. מצד שני, הנסיון הטראש-טוק של גראנט יכולים להכנס עמוק לתוך ראשו הדפוק של וואלאס (המלך הבלתי מעורער של ההרחקות ב-NBA), שנוטה להתפרק די מהר.

סמול פורוורד

מי היה מאמין שסקוטי פיפן (35, 2.03 מ'), שהגיע לפורטלנד כדי לקחת אליפות, יהפוך העונה לדמות זניחה כל כך. במקום להנהיג, פיפן סוחף את הקבוצה למערבולת שספק עם תפסיק להסתחרר מול הלייקרס. ריק פוקס (32, 2.02 מ') הוא האיש המלוכלך של ג'קסון, שמטרתו להעצים את הסחרור ולשבור את רוחו הלא בדיוק יציבה של פיפן.

שוטינג גארד

קובי בראיינט (23, 2.01 מ') נושם לרווחה. בונזי וולס גמר את העונה וזה אומר פחות שריטות ומכות בהגנה. מצד שני יש לו על הראש את סטיב סמית' (32, 2.03 מ') וכן... גם את שאקיל. בראיינט הוא שחקן ענק כל עוד הוא נעזר בשאקיל. משחק סוליסטי מצידו מערער את האיזון בקבוצה ועשוי לגרום הרבה יותר נזק מאשר תועלת. סמית', לעומת זאת, סובל מבעיה הפוכה. הוא לוקח פחות מדי על עצמו, למרות שהוא מסוגל להרבה, הרבה יותר.

פוינט גארד

דיימון סטודמאייר (27, 1.78 מ') היה יכול להיות איש המפתח של הסדרה ואולי היתרון המשמעותי של הבלייזרס, לולא הכושר המצוין בו נמצא דרק פישר (27, 1.83 מ') בתקופה האחרונה. רון הארפר פצוע ופישר שחזר מפציעה משחק מצוין ומבטל את התרומה של סטודמאייר, שאולי מוסר וקולע אבל לא ממש מנהיג.

ספסל

העדרותם של וולס ושון קמפ פוגעת בספסל של הבלייזרס, אבל בכל זאת לרשות דאנליבי עומדים שחקנים טובים יותר. לדייויס, דטלף שרמפף, גרג אנתוני ורוד סטריקלנד פוטנציאל חמישייה בכל קבוצה אחרת בליגה. המחליפים האפורים של הלייקרס לא יודעים מה זה אגו וג'קסון לא מעוניין לשנות זאת.

מאמן

פיל ג'קסון פועל מכוח האינרציה, אבל ממשיך לקחת אליפויות. לדאנליבי אין עדיין אליפות, אפילו לא כמאמן הלייקרס. עם מאסטר בפסיכולוגיה הוא לא מצליח להשתלט על המוחות החולניים בקבוצתו. לו רק היה לו מעט מן השקט הנפשי של ג'קסון, פורטלנד היו מסיימים עם המאזן הטוב בליגה.

תחזית

הלייקרס יאבקו בשיניים על כל משחק אך יעברו את פורטלנד בארבעה משחקים.