מדינת יפנאוטו

בניגוד למה שרבים חושבים, הרומן של עם ישראל עם המכונית היפנית לא החל דווקא עם סובארו. מעניין עוד יותר לגלות כי סובארו לא הייתה מכונית הנוסעים היפנית הראשונה בארץ – כבוד השמור לקונטסה של הינו. זו האחרונה אפילו הורכבה ממש פה, אצלנו, והייתה בדיוק כמו הדייהטסו קומפנו מהיפניות הראשונות שיוצאו בכלל למערב.
מאוחר יותר, בסוף שנות השישים נבלעה הינו בטויוטה האדירה, מספר שנים לפני שסובארו הגיעה אלינו. אז אם מישהו מעוניין להסיק מכל כי למעשה טויוטה הייתה היפנית הראשונה בארץ - הוא מוזמן.
אך מדובר בינתיים רק במבוא, רחוק מאוד מהסיפור האמיתי. באותה תקופה הייתה תעשיית הרכב היפנית בפיגור עצום לעומת המקובל זה שנים במדינות המערב. בדיוק כמו ששוק הרכב הישראלי בקושי החל לזחול. באותה תקופה מכונית נחשבה עדיין כמותרות. ואת זה בדיוק הצליחה סובארו לשנות ובדיוק מסיבה זו מגיע לה כל הקרדיט שבעולם.
החלק האמיתי, המהותי והמרתק ברומן בין הישראלי למכונית שלו מתחיל אם כך בשנות השבעים. נקודת זמן המהווה מבחינות רבות את אבן הדרך העיקרית בהתפתחות השוק הישראלי למודרני לכל דבר ועניין. עד היום.
כך שבהחלט ניתן להצביע על סובארו כראשונה בדרך, מושא החלומות האולטימטיבי של העם היושב בציון המוטורית. זה המשיך במיצובישי שהצליחה לעשות את הבלתי יאומן ולפרוץ את מבצר סובארו, שהתמוטט אגב בתקופה לא ארוכה מדי כמגדל קלפים. הפרק האחרון בהיסטוריה המוטורית שייך בינתיים למאזדה.