סדר עולם חדש?

אין ספק כי הניצחון המרשים של ראלף שומאכר במירוץ הגרנד פרי האחרון הפך לשיחת היום בקרב העוסקים בענף. הביצועים המרשימים של קבוצת וויליאמס בתקופה האחרונה, התעוזה והיכולת של חואן פאבלו מונטויה, הניסיון העשיר והביצועים של שומאכר הצעיר, יחד עם המנוע החזק ביותר בסבב וצמיגי מישלין המצוינים "על יבש" עוררו ציפיות רבות. כל אותם מרכיבים איכותיים באו לידי ביטוי במקום ראשון שעשה היסטוריה - עבור וויליאמס, שומאכר ויצרנית הצמיגים.
אך הניצחון, מרשים ככל שיהיה, לא יכול עדיין לבשר על בוא המהפכה, על הצטרפותה של וויליאמס לקבוצה המצומצמת (מאד) של קבוצות בכירות, בעלות סיכוי של ממש לכתר אליפות הנהגים או הקבוצות. פרארי ומקלארן הן עדיין הקבוצות הגדולות ביותר, בעלות תקציבי עתק ויכולת טכנולוגית גבוהה משאר הקבוצות. שלא להזכיר את צוות נהגי העל שהן מעסיקות.
כך שהמסלול בברצלונה מבטיח להראות לנו את הדרך באופן ברור יותר. במקרה שוויליאמס תנצח שוב, תהיה זו כבר יותר מקריאת תגר על העליונות של הקבוצות המובילות. האמת, היא לא חייבת לנצח שם. מספיק איזה מקום שני "קטן", מקום שלישי לאחר החלפת צמיגים אומללה כלשהי. היה ושוב יפגינו שתי הקבוצות המובילות עליונות ברורה, יהפוך המירוץ האחרון לאפיזודה חולפת, לפחות עד ההזדמנות הבאה.

אלקטרוניקה In

והכל תלוי בפרארי ומקלארן. בעצם, באופן בו ישכילו לנצל את האפשרויות החדשות בתחום האלקטרוניקה. כבר זמן רב שקבוצות אחרות - לא המובילות לצורך העניין - מתלוננות על שימוש כזה או אחר באמצעים מתקדמים לטובת בקרת אחיזה, מכל מיני סוגים. המירוץ בברצלונה ישים קץ לשמועות ולתלונות. החל מהמירוץ בספרד יש לקבוצות אפשרות לשלב מערכות שליטה מתקדמות על החלקת הגלגלים האחוריים, המניעים כמובן.
אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, אמור שינוי זה לשחק לטובת, ניחשתם נכון – הגדולות והעשירות יותר. מבלי לקחת בחשבון את העובדה כי מספר קבוצות עשו כנראה כבר לפני כן שימוש כזה או אחר במערכות בקרה מסוגים שונים, יש לפרארי ומקלארן את היכולת הפיננסית, הארגונית והטכנולוגית לעשות שינויים מהר, טוב ויעיל יותר מכל קבוצה אחרת.

שומאכר, איזה שומאכר

אל תתנו למירוץ האחרון להשלות אתכם. מיכאל שומאכר הוא עדיין הנהג שצריך לנצח כדי לזכות במירוץ. לא קולטארד שכבר ניצח, ראלף האח שזכה, מונטויה שעקף או האקינן ש(אולי) יתעורר. מיכאל שומאכר, ביום טוב עם מכונית אמינה הוא המועמד מספר אחד לנצח את המירוץ. כל מירוץ בסבב. בעצם, ביום לא טוב (עם גשם למשל) הוא פייבוריט עוד יותר.
אותם דברים אמורים גם לגבי הקבוצה בכל-אדום. רובנס באריקלו, מספר שניים ללא ספק, אמור להיות הנהג שיביא את הנקודות במקרה ושומאכר ייכשל. עד השלב הנוכחי העונה הוא מפגין בדיוק את אותו סגנון לו אנחנו רגילים, והגיע הזמן שיפגין קצת יותר דומיננטיות לצד אלוף העולם. בכל מקרה, המירוץ הזה חשוב מאד לפרארי. כדי שלא לאבד מומנטום הם חייבים לנצח כאן. בלי קשר למצב הנקודות באליפות, בלי קשר לזהותו של המנצח העתידי.
מקלארן? כאן העניינים מסובכים קצת יותר. הקבוצה מתפקדת טוב מבעבר והתגברה כנראה על מרבית - כמו תת-היגוי בלתי-פתיר - הבעיות שהציקו לה בתחילת העונה. המלחמה של הקבוצה הזו תהיה דווקא אישית. קולטארד מול האקינן. הראשון צבר עד כה יותר נקודות, הפגין מירוצים יותר מוצלחים והיה דומיננטי הרבה יותר גם כאשר לא ניצח. האקינן לעומתו סבל מחוסר מזל פה ושם, וכנראה מבעיות פסיכולוגיות כאלה ואחרות שמנעו ממנו לנצל את הפוטנציאל האדיר שטמון בו. ניצחון נוסף של קולטארד וסיום מאכזב לנהג הפיני ומקלארן תהיה חייבת לעשות חושבים וכנראה תחליט, גם אם לא באופן פומבי, שבעונה הזו היא הולכת על דייויד. חזרה של האקינן לרשימת המנצחים והעסק יהיה רק יותר מסובך.
הקבוצה השלישית בין המתמודדות הלגיטימיות חייבת, כאמור, להיות וויליאמס. לא רק בגלל הניצחון או הזמנים המצוינים שקבעו שני הנהגים עד היום. בעיקר בגלל הדחיפה המורלית שהיא זוכה לה. לא רק מאוהדי הקבוצה אלא, ולא פחות חשוב, מכל עולם הגרנד-פרי המעונין בקצת יותר מתח, קצת יותר אקשן, שמות אחרים על דוכן המנצחים.
לצערנו, שאר הקבוצות לא עשו עדיין את הקפיצה הנדרשת כדי לזנב בקבוצות המובילות. פה ושם הברקות של היינץ הראלד פרנצן, ז'אק וילנב או יארנו טרולי. לא יותר. שילוב מערכות האלקטרוניקה המתקדמות לא יעזור להן לצמצם פערים, וחבל