פורמולה 1: שומאכר נגד וויליאמס

במירוץ האחרון מצא עצמו מיכאל שומאכר במצב אליו הוא אינו רגיל. מיקה האקינן, היריב הגדול של העונות האחרונות, שייט בקלות לניצחון ראשון ומרשים העונה. נהג הפרארי לא יכול היה לעשות דבר בעניין, ושמר על המכונית האדומה בעדינות ראויה לנהג-חושב – מה שבדרך כלל אינו מאפיין את לוחם המסלול מספר אחד.
עוד פנייה, עוד ישורת, והנה עומדת המקלארן לצד המסלול, יורקת עשן סמיך ומאכזבת את האקינן הנדהם. שומאכר בוודאי חייך לעצמו ובירך את כל מי שהביא אותו עד הלום. העניין הוא, שבמקרה זה מדובר בגורם חיצוני, לא חלק מהצוות הטכני של פרארי, מתכננים או מעצבים. הפעם מדובר היה באלילת המזל שפקחה עין תורנית והעניקה לו ניצחון נוסף בסדרה שנראית כבלתי נגמרת.

הבחירה הטבעית

אבל כמו שזה נראה כרגע, פרארי לא ממש צריכה את עזרת האחראים על חלוקת המזל. כפי שציינו פעמים אין ספור בעבר, היא נהנית כרגע מהמכונית הטובה ביותר, הצוות המבריק והנהג הטוב מכולם על המסלול. אם זה אינו מספיק, באה מקלארן ומעניקה לה נקודות וניצחונות יקרים. וויליאמס עדיין אינה יציבה מספיק וכל השאר מגששות את הדרך לזמני הקפה מהירים יותר, הרבה יותר.
כך שהקבוצה באדום בהחלט יכולה לתכנן על איסוף נקודות נוספות ויקרות בדרך לאליפות נוספת, הן של הקבוצה עצמה, הן של שומאכר. לאחר הניצחון במירוץ האחרון הפגין הנהג הגרמני סימפטיה ואמפטיה כלפי יריבו המר וטען כי היה מעדיף לנצח בצורה אחרת. יכול מאד להיות שהיה מעדיף לעשות זאת, בטוח שהוא בונה על המירוץ הקרוב כדי להוכיח שהתנהלות איטית ובטוחה במקום השני במשך הקפות ארוכות לפני הסיום לא תחזור על עצמה. אוסטריה יכולה בהחלט להיות המקום הנכון לעשות זאת.
כך שלא נראה כי המירוץ הקרוב, באוסטריה, יהיה שונה מאלו שקדמו לו. פרארי פייבוריטית, מקלארן מתנדנדת וקבוצת וויליאמס לא ממש צפויה. אז האם אנחנו צפויים שוב למירוץ משעמם וצפוי כמו האחרון? לא בדיוק.

המירוץ

המסלול באוסטריה קצר יחסית, מהיר ומציג תנאים מיוחדים. הוא ממוקם גבוה מעל פני הים, מה שישפיע ללא ספק על המנועים הנאנקים שם תחת עומס מלא מרבית הזמן. בנוסף מציג המסלול הזה ישורות ארוכות במעלה ההר להן נהגי הגרנד פרי לא ממש רגילים. במצבים מעין אלה יש לנהג היושב נמוך פרספקטיבה מאד מוגבלת של הנעשה לפניו. קשה יותר לתכנן קו נכון, קשה עוד יותר לקבוע את נקודת הבלימה המדויקת.
מה שיכול להוביל למירוץ מעניין ועשיר בעקיפות. לא רק בעזרת חניות התדלוק והחלפות הצמיגים שהפכו לנקודת העקיפה הנוחות ביותר לנהגי העל. המסלול באוסטריה רחב דיו, ארוך מספיק ומתוכנן כך שבקצה הישורות הארוכות ניתן יהיה לסטות מאחורי המכונית שלפנים, לנצל את הסל"ד הגבוה יותר ולבלום מעט מאוחר יותר.

הימור שקול

רק שפרארי ומקלארן נדרשות לפקוח עין וויליאמס. הקבוצה הזו הוכיחה כבר כי היא מסוגלת לנצח מירוצים, כי היא מסוגלת לקבוע זמני הקפה מהירים מאד והראתה קבל עם ומאות מיליונים כי יש לה שני נהגים מדהימים. ראלף שומאכר לא רק ניצח לראשונה, הוא גם מציג יכולת משתפרת והולכת בכל הנוגע לכוונון, התאמה ושיפור המכונית.
בנוסף, נמצא לצדו אולי הכשרון הגדול והמבטיח ביותר בפורמולה 1 של היום. לחואן פאבלו מונטויה אין אולי ניסיון עשיר במירוצי פורמולה 1, אך בינתיים הוכיח כי עובדה זו ממש אינה מפריעה לו בדרך הבטוחה לצמרת. ניצחון אחד שיכול היה להיות שלו, מקום שני, זמני הקפה מדהימים וביצועים המזכירים את גדולי הנהגים יכולים להתחבר סוף סוף למירוץ חלומי וקפיצת מדרגה אדירה.
וויליאמס הנהנית עדיין מהמנוע החזק ביותר יכולה לנצל גם עובדה זו בחלקים שונים של המסלול האוסטרי, בעיקר אלה במגמת עלייה. הוסיפו לכך מערכת מתלים שאינה נופלת כנראה מאלה של המתחרים הגדולים, שני נהגים שאינם חוששים לקחת סיכונים וצמיגי מישלין משתפרים והולכים. טובים אם כך הסיכויים לפגוש מספר פעמים את שומאכר הצעיר או מונטויה הלוחם לצדם של נהגי מקלארן ופרארי תוך בלימה ממהירות של 300 קמ"ש-פלוס ל-60 בלבד.

מקצי דירוג

ביום שישי בערב נראו ודאי הרבה חיוכים בקרב אנשי מקלארן. דיווויד קולטארד קבע את הזמן הטוב ביותר בשני המקצים, מספר אלפיות השנייה לפני בן קבוצתו שהתאושש במהירות מהאכזבה הגדולה בספרד. באריקלו עם הפרארי השיג את הזמן השלישי בטיבו, מעט לפני שומאכר, ראלף עם הוויליאמס, שהקדים בהרבה את בן קבוצתו מונטויה שקבע את הזמן ה-11 בפיגור של למעלה משנייה מקולטארד. האח הגדול ואלוף העולם קבע את הזמן החמישי בלבד, מעט לפני ניק היידפלד עם הסאובר.
אך יום שבת הקובע נראה שונה לגמרי. כרגיל, מיכאל שומאכר "איפס" את עצמו ומצא את כל השניות החסרות. אם לדייק, הוא מצא לא פחות משתי שניות חבויות במקום כלשהו במכונית, במסלול או בתאים האפורים המנוסים כל-כך כדי לקבוע את הזמן המהיר ביותר.
לצדו יתייצב נהג נוסף שהצליח "לגלח" זמן יקר משעון העצר. חואן פאבלו מונטויה, עם הוויליאמס המצוינת מצא לא פחות משתיים וחצי שניות חסרות, כדי לקבוע זמן איטי בעשירית בלבד מהנהג הגרמני.
בשורה השנייה, ממש מאחורי הפרארי של מיכאל, יתייצב האח הצעיר עם הוויליאמס השנייה. ראלף שומאכר הוכיח - בדיוק כמו מונטויה – כי יתכן והתחרות באוסטריה תהיה בין פרארי לוויליאמס, לא מקלארן. הסיבה לכך פשוטה. קולטארד והאקינן פשוט לא מצאו עצמם במקצה הקובע ויזנקו על-כן ממקום מאד לא מקובל. קולטארד מהמקום השביעי, האקינן מהמקום השמיני.
כדאי רק לקוות כי את הבעיות של מקלארן יצליחו לפתור בשעות הקרובות עד המירוץ. אם אכן זה יקרה, אנו "עלולים" למצוא עצמנו מתבוננים במירוץ הצמוד והמעניין ביותר של השנים האחרונות, עם שלוש קבוצות ושישה נהגים הנלחמים על ההובלה. זו יכולה להיות הכנה מצוינת של שעתיים מרתקות לחובבי הספורט - קצת לפני משחק הגמר בפאריז… הכינו את הבמבה!