כבישים בטוחים?

כדאי לשים לב לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו היום (ראה כתבה מצורפת בסוף הידיעה). מנתונים אלה עולה לכאורה כי מנרשם שיפור מסוים בבטיחות על כבישי ישראל. אך האמת היא כי נתונים אלה מוכיחים בדיוק את ההיפך.

התאונות

שימו לב ראשית לנתונים המתייחסים לכלל התאונות. עורכי הנתונים מציינים כי נרשמה ירידה של 13% בסך כל התאונות שאירעו במהלך שנת 2000 לעומת 1999. מספר התאונות הקטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות) עלה ב-2% לעומת השנה הקודמת, מספר התאונות הקשות ירד ב-6% ומספר התאונות הקלות ירד ב-14%.
בנוסף לכך עידכנה הלשכה כי ב-2000 נפגעו בתאונות 40,278 בני אדם שזו ירידה בת כ-11%, מתוכם 461 הרוגים (ירידה של כ-3%), 2,896 פצועים קשה (ירידה של כ-7%), ו-36,921 פצועים קל (ירידה של כ-12%).
אך מה שלא מדווחת לנו הלשכה הוא מספר הקילומטרים שעברו כלי רכב במהלך השנה האחרונה. אין זה סוד כי לאחר התדרדרות המצב הבטחוני בחודשים האחרונים של השנה, נרשמה ירידה בולטת בנסיעה על כבישי הארץ. זאת ועוד. בסופי השבוע נרשמו פחות ופחות משפחות היוצאות לטייל, מה שתרם אף הוא לירידה במספר התאונות הקטלניות להן אנו מורגלים, לצערנו. כדי להבהיר כי אין מדובר כאן בתחושות בלבד, ניתן להסתמך על נתוני חברות הדלק אשר הצהירו במפורש כי חלה ירידה בצריכת הבנזין בחודשים האמורים - השלושה האחרונים של השנה.

הולכי רגל

עוד מסרה הלשכה כי הולכי רגל מהווים 9% מכלל הנפגעים, ו-37% מכלל ההרוגים. מבין הולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש 53% נפגעו במעבר חצייה, בעוד ילדים וקשישים נפגעו בשיעורים גבוהים יחסית בעת חציית כביש. זהו נתון מעניין החוזר על עצמו מדי שנה פחות או יותר.
תבוא בבקשה הזרוע האוכפת את חוקי התנועה ותציג לנו נתונים על מידת האכיפה של אי ציות לתמרורי עצור בשטח עירוני, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל ועוד. מהנתונים עולה כי יותר משליש מכלל ההרוגים על כבישי ישראל נהרגו שלא במהלך נהיגה, מהם יותר ממחצית כאשר עברו במעבר חצייה. אתם ראיתם בזמן האחרון נהג המקבל דוח על אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה? אני לא.

הגורמים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבהירה לנו כי מניתוח הנתונים עולה שמתוך כלל הנהגים המעורבים בתאונות, 47% כלל לא עברו עבירת תנועה בעת התאונה. מה זה אומר לנו על ההיגיון שבהצגת הנהג כאשם הבלעדי והעיקרי בתאונות הדרכים. כמעט מחצית מאותם נהגים שנפגעו לא עשו דבר כדי לגרום לתאונה. ואפשר גם לומר זאת אחרת - הם לא ידעו מה פגע בהם. כדי לדעת צריך ללמוד ולהתחנך. מה לשעות ומדינת ישראל מחנכת לנהיגה שגויה, מיושנת ובלתי מתחשבת בהתקדמות המוטורית ומצב התנועה.
בנוסף, למדנו לדעת כי מהנהגים שאכן "תרמו" לתאונה, 12% סטו מהנתיב, 12% לא שמרו מרחק, 11% לא נתנו זכות קדימה לרכב, 11% לא צייתו לרמזור, 9% לא צייתו לתמרור "עצור", 9% לא צייתו לתמרור "זכות קדימה", 8% פנו פנייה לא נכונה, 5% לא נתנו זכות קדימה להולכי רגל ו-5% נסעו במהירות מופרזת. שימו לב היטב. המהירות המופרזת, לפי הלשכה המרכזית כנגדה אי אפשר לומר שהיא משוחדת (שהרי הנתונים הם עיקר החומר בו היא עוסקת), "אחראית" ל-5% בלבד מכלל התאונות, ורק במחצית מכלל התאונות שאירעו. הוסיפו לכך את העובדה כי "המהירות המופרזת" מהווה כמעט תמיד מוצא של חוסר ברירה במקרים רבים עבור השוטר הבודק. אז רק 5%, למרות כל הרעש התקשורתי מצד הרשות הלאומית והמשטרה עצמה? אכן כן.