השופט עומד לשרוק

דו"ח מיטשל, שרק ישראלים מעטים טרחו לקרוא אותו כולו ומעטים עוד יותר עוקבים אחר עוללותיו, עומד להיות גורם מרכזי בקביעת עתידו של העימות במזרח התיכון.
ישראל והרשות הפלסטינית חזרו לימים הוותיקים והרעים, שבהם פנתה כל אחת מהן אל השופט הבינלאומי, בתקווה שזה ישרוק פאול נגד היריב. דו"ח מיטשל, שבשבוע הבא אמורה ארה"ב לפרסם את מסקנותיה לגביו, עומד להיות הקביעה הרשמית לגבי התוצאה. את המשמעות שלה נרגיש כולנו.
שני הצדדים מחפשים כרגע אחר לגיטימציה בינלאומית, או יותר נכון חוששים לאבד אותה. ערפאת פוחד שיוכרז כטרוריסט, ויש בהחלט גורמים אמריקניים שנוטים לכך. ישראל אינה רוצה לאבד את מעמדה המועדף בעיני חלק מהעולם, ובעיקר הממשל בוושינגטון, ויודעת שנקיון כפיה הוא ערובה ללחץ על הפלסטינים. הטרור עובד נגד ערפאת; נגד ישראל, וכאן היתה ועדת מיטשל חד משמעית, עומדות ההתנחלויות.
כשנשאל שר החוץ שמעון פרס על ידי מקורביו, מה תשיב ישראל לתביעה שבדו"ח להקפאת כל ההתנחלויות, הוא עונה "המילון גדול והמוח יצירתי". פרס כבר עקף בעזרת המילון לא מעט בעיות, אבל הפעם הוא יצטרך לחפש בו עד העמוד האחרון. ועדת מיטשל היתה תקיפה בעניין הזה עוד יותר מהיוזמה המצרית-ירדנית, שישראל התעלמה ממנה. הרחבת ההתנחלויות נתפסת בעיני השופט האמריקני כמקבילה לירי המרגמות על שדרות: שום חידוש מו"מ לא ייתכן בלי הפסקה מוחלטת של שניהם.
וכאן עלולים ראשי ההתיישבות ביש"ע לטעום את צידו השני של מטבע ההזדהות, שחשים אליהם בחודשים האחרונים רבים מאזרחי ישראל: אם אכן נצרים ושדרות ערבות זו לזו, יהיה קשה להסביר למה המשך הפיתוח של נצרים כה חשוב, עד שהוא שווה בנזק הירי על שדרות. כל עוד מי שטוען נגד ההתנחלויות הוא הפלסטינים, אין בעייה לשמור על הקונצנזוס הפנים-ישראלי. אבל ברגע שהשופט האמריקני יחליט כך – והוא יחליט, יהיו פעלוליו המילוליים של פרס מוצלחים ככל שיהיו – יתחילו יותר ויותר אזרחים להרגיש שאם המחיר להפסקת האלימות הוא אכן הקפאת ההתנחלויות, אז שיקפיאו.
לא ברור לגמרי מה רוצה ראש הממשלה אריאל שרון, אבל ברור שפרס אינו פועל ללא רשותו, ושהם מתואמים הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. גם שרון כבר יודע את המחיר להשגת תמיכה אמריקנית, ואולי גם חידוש המו"מ; הוא גם יודע שלמרות התמיכה שמהלכים צבאיים מקבלים בציבור, סופם להוביל להמשך ההסלמה. בקרוב, אולי כבר בשבוע הבא, השופט עומד לשלוף את הכרטיס מהכיס. ביש"ע לא יאהבו את כתובת שתהיה רשומה עליו.