שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ואגנר בשירות פסטיבל ישראל

    הדיון בוואגנר, כך נטען במסיבת העיתונאים לפתיחת פסטיבל ישראל, העלה את רמת המודעות לפסטיבל והפך אותו לעניין ממלכתי. התקציב הזעום, מאידך, נותר כשהיה

    מסיבת העיתונאים שפתחה רשמית את פסטיבל ישראל ה-40 בירושלים נערכה היום (שלישי) בסימן פרישתו של המנהל האמנותי של הפסטיבל מזה שמונה שנים, מיכה לבינסון; בסימן הקיצוץ בתקציב משרד המדע, התרבות והספורט עליו הודיע משרד האוצר בימים האחרונים; ובעיקר בסימן שאלת קיומו של הקונצרט המתוכנן של ואגנר. הדיון בנושא ואגנר, אגב, לא גרר כל שינוי בתמיכה הכלכלית הציבורית לה זוכה הפסטיבל, והיא מוסיפה לעמוד על אותו סכום מזה עשור. בניגוד לשנה הקודמת ולמרות המצב הפוליטי-בטחוני, לא בוטלו השנה מופעים במסגרת הפסטיבל, ואם הכל יילך כשורה ייפתח מחר (רביעי) הפסטיבל עם המופע "דאוס אקס מכינה" של תיאטרון קליפה, המשלב את שלוש האמנויות המועלות במסגרת הפסטיבל - מחול, מוזיקה ותיאטרון.

    ואגנר בשרות הפסטיבל

    שר המדע, התרבות והספורט מתן וילנאי, שנכח במסיבת העיתונאים, אמר כי ישנה חשיבות לקיום הפסטיבל דווקא בימים מתוחים ביטחונית ופוליטית. הוא שב על בקשתו שלא להשמיע את ואגנר בפסטיבל, אבל הבהיר כי משרדו לא ינסה להשפיע בשום צורה על ההחלטה הסופית. ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, אמר כי טוב היו עושים מנהלי הפסטיבל לו היו נמנעים מלהיכנס לסוגיית ואגנר. "יש הבדל בין נגינה פרטית של יצירותיו של המלחין הגרמני לבין זו שמתבצעת בפסטיבל ממלכתי על-ידי תזמורת גרמנית. החיבור הזה מוריד את סף הרגישות ונותן פרשנויות וממדים נוספים".
    ראש אגף התרבות בעיריית ירושלים, האחראית לחלק מרכזי במימון הפסטיבל, אמר כי נושא ואגנר גרם בעקיפין להעלאת ערכו של הפסטיבל בעיני הציבור. "מעולם לפני כן לא זכינו לתואר פסטיבל ממלכתי או אירוע מרכזי בחיי התרבות, ואנחנו מאוד מקווים שהשינוי בהתייחסות יביא גם לשינוי הנדרש מבחינת תמיכה ממשלתית בתקציב".
    גם מיכה ינון, ראש מנהל תרבות, קשר בין שמות התואר שחולקו לפסטיבל כתוצאה מפרשת ואגנר לבין בעיות התקציב. "כתוצאה מהוויכוח על ואגנר ברור לכולם שמדובר במוסד תרבותי שמהווה חלק מהתשתית הבסיסית של חיי התרבות בישראל, דבר שמחייב את הממשלה לתת לו ביטוי תקציבי נאות", אמר.
    קצת פחות בעדינות התבטא מנכ"ל הפסטיבל יוסי טלגן, שניסה לכוון ללב הבעיה כשאמר: "למרות הממלכתיות, כסף לא נראה מזה". נראה כי מארגני הפסטיבל הפנימו את העובדה כי תקציב הפסטיבל לא ישתנה, ולפיכך החלו לפנות לקבלת חסויות מהותיות של גופים מסחריים כגון חברת הקפה האיטלקית לוואצה, המממנת חלק ניכר ממופע "ארלקינו – משרתם של שני אדונים", של תיאטרון הפיקולו מרומא, או נציגי האיחוד האירופי שתמכו כלכלית באירועי "דאנס אירופה".

    אין תוספת, יש קיצוץ

    על מסיבת העיתונאים העיבה עננת הקיצוץ בתקציב הכולל של משרד המדע התרבות והספורט. מדובר בקיצוץ של 4 אחוזים, משמע 28 מיליון שקלים. התקציב הכולל של הפסטיבל עומד כ-15 מיליון שקלים והוא מורכב מ-1.4 מיליון שקל מתקציב ממשרד התרבות, סכום שכאמור לא השתנה מאז שנת 88'. קיצוץ כולל במשרד ישפיע ישירות על תקציב הפסטיבל בשנה הבאה. עיריית ירושלים מתקצבת את הפסטיבל בסכום של 3.7 מיליון שקל, ויתר התקציב מגיע מחסויות מסחריות, קרנות שונות והכנסות ממכירת כרטיסים.
    וילנאי אמר כי ההחלטה הגורפת של ממשלת ישראל אינה הפתרון וכי בכוונתו לעשות כל שביכולתו על-מנת לבטל את רוע הגזירה. "מי כמוני מבין את הצורך בהעלאת תקציב הביטחון, אבל יש דרכים אחרות לפתור את הבעיה מאשר לקחת ממה שמהווה את החוסן הנפשי והחברתי של החברה בישראל. ללא פסטיבל כזה וחיי תרבות פוריים נהיה חברה שווה פחות וחלשה יותר".
    ראש העיר ירושלים הצטרף לקריאתו של וילנאי ואמר: "ממשלת ישראל צריכה לעשות סדר בסדר העדיפויות שלה. דווקא בתקופה שכזו צריך להיות עניין למדינת ישראל לחזק את פעילויות מוסדות התרבות והאמנות... יש חשיבות לנורמות החברתיות והתרבותיות שמדינת ישראל מקרינה כלפי העולם במיוחד בתקופה שכזו, ולדעתי צריך לשלש את תקציב התרבות". אולמרט הוסיף כי כמו קודמותיה, גם הממשלה הנוכחית "רואה את המדינה דרך פריזמות מצומצמות ונקודתיות שאינן מהוות בהכרח את מרכז החשיבות".
    דני הלפרין, יו"ר ההנהלה הציבורית של הפסטיבל, התייחס למצב הביטחוני-פוליטי בישראל ואמר כי המצב בארץ עומד לכאורה בניגוד מוחלט לכל מה שהפסטיבל אמור לייצג. "זה כמעט לא טבעי לנסות ולמכור כרטיסים ל-57 מופעים שרובם בירושלים, עיר שבתודעת רבים קשורה בימים אלה ליריות בגילה ולמהומות סביב הר הבית יותר מאשר לקונצרטים, מחול או תיאטרון".

    בלי שלום, אין חיים

    מיכה לבינסון, מנהלו האמנותי של הפסטיבל בשמונה השנים האחרונות, יסיים את תפקידו ויעביר לפחות חלק משרביט הניהול לבימאית ולמנהלת האמנותית של תיאטרון החאן הירושלמי, אופירה הניג. לבינסון, שיחזור לביים ומעלה בימים אלה הצגה חדשה בשם "קופנהגן" בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב, אמר כי פרשת ואגנר משדרת בריאות ונורמליות מחשבתית בציבור. "העובדה שהדיון נעשה בצורה תרבותית ועניינית יש בה משהו חשוב שמשדר נורמליות".
    עוד נכחו במסיבת העיתונאים מנכ"ל תיאטרון הפיקולו האיטלקי סרג'יו אסקובר והשחקן פרוצ'יו סולארי שמגלם את דמותו של ארלקינו במחזה "ארלקינו – משרתם של שני אדונים" זה 39 שנה ברציפות. המחזה הוותיק מגיע לישראל אחרי שביקר בלמעלה מארבעים מדינות. לדברי אסקובר, תיאטרון הפיקולו מגיע לישראל במטרה להעביר מניפסט תרבותי והומאני. "ארליקינו מסמל את הרעב לחיים, ואני יודע שאין לנו זכות לבוא ולחנך מישהו לשלום או למלחמה. אנחנו לא באים להעביר מסר פוליטי אלא להבליט בדרכנו שלנו, הצנועה והיומרנית, את הפחד מהחיים ומהמוות. ארלקינו מסמל שלום ורעב לחיים, ובלי שלום, אין חיים".
    במהלך הפסטיבל יוענק תואר יקיר הפסטיבל לזמר יוסי בנאי ולכוריאוגרף אוהד נהרין וכן יוענק פרס מיוחד למתופף האגדי מקס רואץ'.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ישראל הדרי
    מתן וילנאי. ללא הפסטיבל נהיה חברה שווה פחות
    צילום: ישראל הדרי
    אורן אגמון
    אהוד אולמרט. לעשות סדר בסדר העדיפויות
    אורן אגמון
    מיכה לבינסון. נפרד אחרי 8 שנים
    תיאטרון פיקולו מרומא. רעב לחיים
    לאתר ההטבות
    מומלצים