שתף קטע נבחר

הורדנו את טבעות הנישואין

ביום שישי יצאו אדם ומירי להרפתקה הגדולה: הישרדות על אי בודד. במקום טבעות ("שלא יורידו לנו את האצבע") הם לוקחים שני צדפים מהכנרת. ראיון אחרון על אדמת הקודש



שלושה חודשים באי בודד, החיים נעצרים, נשמע מטורף. שווה את זה?

קודם כל, החיים לא נעצרים לשלושה חודשים, אלא לארבעה. אנחנו כבר חודש רק מתכוננים. אבל בטח שזה שווה. כל מה שלמדנו עד עכשיו כבר היה שווה את זה. למדנו לצלם סטילס ווידיאו, ומהאנשים הכי טובים בתחומם. למדנו לתפעל מערכות מחשוב לא פשוטות. זה נורא כיף ומעניין. אנחנו לומדים דברים שתמיד חלמנו ללמוד. רק השיחות והפגישות עם האנשים המדהימים שפגשנו שוות את זה.

מה לגבי לימודים ועבודה?

מירי: לימודים אין עכשיו, אז זו לא בעיה. את העבודה האחרונה של השנה אני מגישה השבוע. מהעבודה לקחתי חופשה ללא תשלום.
אדם: אותי פיטרו מהעבודה. הבוס שלי לקח את זה מאוד קשה, אבל אני לא מאשים אותו.

אתם באמת צריכים לצאת להתבודד עם כל הספונסורים והפרסום, וההתעסקות עם האינטרנט על הראש?

מירי: חשבנו על זה כל הזמן. חסר לנו ברזומה "הטיול הגדול", שנה בדרום אמריקה שרצינו לעשות. אני עובדת בחברת תעופה, ויש את הקטע שעובדים בשדה התעופה ורואים אנשים שנוסעים לטיולים ארוכים. כל הזמן אמרתי לעצמי, הלוואי שיכולתי להרשות לעצמי כזה טיול, ומאוד קינאתי. אז אני שמחה שעכשיו אני יכולה לעשות את זה. בעיקר אני שמחה שאני יכולה לקחת פסק זמן מהחיים.
בכל מה שקשור לצד הארגוני, לא יכולנו לעשות את זה בלי "מסע אחר" והספונסורים. מבחינה אישית, יכול להיות שאני אקום שם בבוקר וכל מה שאני אחכה לו הם הפורומים והצ'ט בערב. יכול להיות גם להיפך, שאני אשנא את הרגע שזה מגיע. אי אפשר לדעת את זה מראש, חוץ מזה שאני בטח אשמח לדבר עם אמא שלי ועם חברים שלי.

מה אתם עושים עם כל מה שנשאר מאחור - הדירה, החפצים האישיים?

מירי: בדירה שלנו כנראה יגור מישהו, או שנפסיד המון כסף. חפצים אישיים אנחנו אורזים ומעבירים לבית של ההורים. בטוח יהיה מי שיבוא להשקות את העציצים.

ובכל זאת יש אפשרות שאולי יקרה משהו?

מירי: לא חשבנו על האפשרות הזאת. אדם: כל עוד זה יקרה ביחד, ולא רק לאחד מאיתנו, זו לא בעיה. ואם כבר למות – אז בים.

חשבתם כבר על מה שתעשו כשתגיעו לאי?

אדם: בימים הראשונים נהיה עסוקים בהפקת מים. נחפור בור ענק, ונשים בו יריעת פלסטיק. בתוך הבור נאסוף את מי הגשמים. בעצם נחפור יותר מבור אחד, גם בורות גיבוי. הרעיון הוא שבתוך שבוע נצליח לדאוג לכל הצרכים הבסיסיים של הקיום – מחסה בסיסי, מים, אוכל. אז יהיו לנו רזרבות – דגים מעושנים, כבושים, דברים כאלה.
מירי: ואז זה יהיה כמו קלאב-מד. אז נוכל לבנות את בית חלומותינו בנחת – אני אתכנן ואדם יבנה.
אדם: בשעות החמות אנחנו בכלל מתכננים לישון. שעות הפעילות שלנו יהיו בערב.

ואם תרצו לחזור לפני הזמן?

מירי: שלושה חודשים זה הרבה זמן. ההתמודדות האמיתית היא עם התנאים הלא ידועים מבחינה נפשית. ההישרדות הפיסית פחות מטרידה אותי.
אדם: שלושה חודשים הם המסגרת, אולי זה יהיה חודשיים וחצי. בכל מקרה, יש לנו כרטיס one way, אז אנחנו לא מחויבים לתאריך חזרה. אולי זה יהיה יותר משלושה.
נראה לי שנחזיק מעמד לאורך כל הזמן. חלק מהעניין הוא לשרוד תקופת זמן מוגדרת מראש. אני רק מקווה שההרפתקה לא תיקטע בגלל סיבות של "אין ברירה" – מחלה קשה, התייבשות, מחסור במים. מירי (בזעזוע עמוק): או שיכיש אותי נחש.

אבל אין שם נחשים, החולדות אכלו אותם.

מירי: דנדן (בולוטין) אומר שיש שם קוברות, כי בזנזיבר יש קוברות והן שוחות מרחקים כאלה. וחוץ מזה, אם יש חולדות, סימן שעדיין יש להן מה לאכול, לא?
אדם: ויש שם גם מגדלור ישן שפעם עבד, עליו יישב "מגדל התקשורת" שלנו.

בתכלס, מה תיקחו איתכם - ספרים, מוצרי היגיינה, בגדים?

מירי: מותר לנו לקחת שלושה ספרים. אנחנו רוצים שאלה יהיו ספרים שנוכל להתחלף בהם, אבל זאת בעיה, כי אנחנו קוראים ספרים שונים לגמרי. עוד לא החלטנו, ונשמח לקבל המלצות. תנ"ך בטוח ניקח, מאז כתה ד' אני רוצה לקרוא את התנ"ך מההתחלה ועד הסוף, ואפשר לקרוא בו גם יותר מפעם אחת. אז על זה אנחנו מסכימים.
אדם: אני רוצה לקחת גם ספר באנגלית. ספר קשה, שלוקח הרבה זמן לקרוא.
מירי: מבחינת הציוד ההיגייני, ניקח דיאודורנט אחד, אבל רק בשביל הנסיעה לזנזיבר ובחזרה, שלא יהיו פדיחות. ניקח גם סבון אחד. אדם לא מתכוון להתגלח, אני כן (ברגליים), כי נצלם סרט.
אדם: ניקח מעט בגדים. בטח נסתובב שם בעיקר עם בגד ים. ניקח גם בגדים ארוכים וקלים שיגנו מהשמש, כובע רחב שוליים וקרם הגנה.

צריך להיות לבושים בכלל, כשאתם לבד?

אדם: נראה איך נרגיש. אולי נוריד את בגד הים באיזשהו שלב.
מירי: הורדנו את טבעות הנישואים שלנו, כדי שלא נאבד אותן וגם כדי שמישהו לא יחליט שהוא חייב את הטבעת שלי ויוריד לי את האצבע.

אתם לוקחים איתכם איזשהו דבר לא יעיל?

יש לנו שני צדפים קטנים שמצאנו בגיבושון בכנרת. אנחנו לוקחים אותם. אולי זה במקום הטבעות.

אילו תכונות אופי יעזרו לכם באי? מאילו קשיים אתם מפחדים?

אדם: שנינו מאוד אוהבים טבע, אנחנו חיים מזה. נראה לנו שבסך הכל, האישיות של שנינו מאוד מתאימה למצב הזה. אני מאוד אוהב לישון, אני מקווה שזה לא יהווה בעיה. האמת היא שנורא חם שם ויש גם יתושים, אז אני ממילא לא אצליח לישון הרבה.
מירי: אני מפחדת מתת תזונה. הגוף רגיל להרבה פחמימות, ואין שם. אנחנו לוקחים שק אורז, אבל עם החולדות והלחות, אני לא בונה עליו.

איפה טיילתם עד היום?

אדם: גרנו במצרים חצי שנה, וחרשנו אותה. הגענו לכל מקום חוץ מהדרום הרחוק, כי מסוכן שם. חוץ מזה היינו באיטליה, יוון, אירלנד, וויילס, סקוטלנד, שווייץ, ומירי גם הייתה באוסטריה.
מירי: טיילנו גם בארצות הברית, אדם היה בהוואי, ועשינו טיול קולינרי בצרפת. כל הטיולים שלנו בעולם נעים סביב העניין הקולינרי. אנחנו בוחרים מה בא לנו לאכול, וככה אנחנו מטיילים. עכשיו בא לנו דגים ופירות ים, ואדם יידע מה לעשות איתם.

מה תעשו באמת בעניין האוכל?

אדם: חוץ מדגים וחולדות ואורז, נקנה בזנזיבר זרעים של ירקות. בטח בסוף שלושת החודשים גם תהיה לנו תוצרת.
מירי: אני לא בטוחה שנגדל אותם. מטריד אותי שהצמחים יקבלו את המים שאני הייתי יכולה לשתות. אבל נשים דחליל בגינה, כי אולי זה יעזור לנו לתפוס ציפורים.

מה תעשו עם הזבל?

אדם: רוב הזבל שלנו יהיה אורגני. אנחנו יכולים לקבור אותו עמוק באדמה או לשרוף אותו. גם את הזבל הלא אורגני נקבור, נסמן את הקבר ובסוף נחפור החוצה את הזבל.
מירי: מאוד מדאיג אותי שלא יהיה נייר טואלט. לבאובב יש עלים רחבים, וישנם מי הים, אבל זה לא אותו דבר.
בגדול, ההיגיינה צריכה להיות מאוד בסיסית - לצחצח שיניים, להיזהר מדלקות וזיהומים ולא לקבל שפשפות, אבל לא יותר מזה. אתה גם יותר נקי במקום כזה – אין זיהום אוויר, הים נקי, ואתה כל הזמן במים.

אתם הייתם הזוג הנשוי היחיד שהשתתף בגיבושון, ואתם די צעירים. מתי התחתנתם? למה הייתם צריכים את העניין הרשמי הזה?

אדם: אנחנו כבר שמונה שנים יחד, חלק מהזמן יותר, חלק מהזמן פחות, אבל זה המון זמן. התחתנו לפני שנה, על הים בראש הנקרה. עשינו את זה כי רצינו להמשיך ולהגשים, להפוך דברים ליותר עמוקים, וחלק מזה מייצגת החתונה.
מירי: זאת עליית שלב במערכת היחסים, משהו יותר מחייב. זה הפך אותנו למשפחה,
למרות שבשלב הזה אנחנו לא מתכננים לחזור מהאי כמשפחה מורחבת.









לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום יואל שתרוג
שנינו מאוד אוהבים טבע, אנחנו חיים מזה
צילום יואל שתרוג
צילום יואל שתרוג
ההישרדות הפיסית פחות מטרידה אותנו
צילום יואל שתרוג
מומלצים