בעקבות מעצר הישראלים: "חלון הזמנים לדיווח על חשבונות בחו"ל עומד להיסגר"

"ישראל מתחילה לקבל מידע על ישראלים שלא ניצלו את חלון הזמן של גילוי מרצון על חשבונות הבנק שלהם בחו"ל, ולא עשו שום פעולה על מנת לדווח לרשות המיסים - וזו מתחילה לפעול נגדם". כך אומר דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המיסים, באולפן ynet. זאת לאחר שרשות המיסים עצרה שלושה ישראלים כשגילתה, במסגרת חילופי המידע החדשים בין רשויות המס בעולם, כי יש להם חשבונות בנק בחו"ל שלא דיווחו עליהם לרשות.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

לא רק עומר אדם: בעיית המס של ישראלים עם דרכון אמריקני

פחות טרטור: פיילוט ברשות המיסים למיזוג בין אגפי מע"מ ומס הכנסה

45% מהשכירים מעולם לא ביקשו החזרי מס - ומיליארדי שקלים מחכים

יש לכם מה להצהיר? כך תפעלו נכון מול רשות המיסים

יש לכם הון לא מדווח? נוהל "גילוי מרצון" הוארך בשנתיים

עד יום כיפור: זמן ל"גילוי מרצון" לרשויות המס

מבצע גילוי מרצון של הרשות, המאפשר לגלות על הימצאות חשבונות בנק בחו"ל ולא להיענש בקנסות ובמשפט, יסתיים בסוף החודש הבא. שלושת הישראלים החשודים שוחררו לעת עתה בתנאים מגבילים.

כך תפעלו נכון מול רשות המיסים(צילום: אלכס קולומויסקי)

"הכל התחיל מהמלחמה העולמית נגד ההון השחור", אמר ארבלי לאולפן. "זה התחיל בארה"ב עם תקנות הפטק"א (חוק אמריקני לאכיפת מיסים וחשבונות זרים בארה"ב, המחייב כל אזרח בעולם שיש לו אזרחות אמריקנית לדווח על מלוא נכסיו ורווחיו), ואחר כך המשיך גם ליוזמה של מדינות ה-OECD. היום לא כל המדינות בעולם חתומות, אבל אני מניח שבתוך שנה מעל 100 מדינות יצטרפו לאמנת ה-CRS".

מה זה אומר? אם לי יש עכשיו חשבון בחו"ל עם 100 אלף דולר, אני צריך לגשת לרשות המיסים ולהגיד להם שיש לי חשבון שם?

"א' כמובן. זה לא מהיום, זה לא תקנות חדשות. זו החובה שלך כאזרח לדווח לרשויות המס בישראל על כל מה שיש לך, כולל נכסים וחשבונות בנק בחו"ל. זה לא אומר שאתה חייב לשלם את המס, אבל קודם כל לדווח והרשות תבדוק אם יש חובות מס או לא.

"פה בארץ העניין יותר מורכב, כי מדינת ישראל נתנה לאזרחים במדינה שהות ארוכה מאוד. זה התחיל מ-2011 או 2012 כאשר היו כבר שיחות על הנושא עם האמריקנים והיו הליכים של גילוי מרצון. באנו ואמרנו לאזרחים: 'הולכת להיות מגמה של חילופי מידע, אנחנו באיזשהו שלב נדע על החשבונות ונכסים של ישראלים מחוץ לגבולות המדינה. בואו תדווחו ואז תחסכו לעצמכם הליכים פליליים'. וההליך הזה של גילוי מרצון נמשך בכמה סבבים. חלק גדול מהאזרחים, לשמחתי, נענה לאתגר הזה, וחלק לא, ואנחנו שומעים היום על אנשים שלא נענו".

מה העונש המקסימלי שאפשר לתת במקרה כזה?

"זה כל מקרה לגופו".

דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המיסים(צילום: ישראל מלובני)

זה יכול להגיע גם למאסר?

"כמובן שזה יכול להגיע למאסר. אם אנשים עשו פעולות שיטתיות להסתיר את הכספים האלה, אז כמובן. אני רואה את זה מהלקוחות שמגיעים למשרד שלי. אני רוצה רק לציין שחלון הזמן ממש עומד להיסגר. אנחנו לא בדקה ה-90, אנחנו בזמן פציעות כי הליך של גילוי מרצון שהרשות נקטה בו מסתיים בסוף השנה ולכן אני קורא לכל הישראלים לדווח". 

אתה חושב שהצעד הזה הפעם, התקנות וזה שאנחנו רואים שאוכפים אותם, זה מה שיצמצם משמעותית את כלכלת הצללים?

"לא, אני לא בטוח. תמיד יהיו אנשים שיבחרו להישאר שם, את קוראת לזה כלכלת הצללים, לא לדווח, תמיד יהיו כאלה שלא יהיו שם, אבל זה יצמצם. אנחנו רואים את המגמה בכל העולם".

"זה לא רק בישראל דרך אגב. אני שומע מעמיתים מחו"ל שזה קורה בהרבה מדינות בעולם שמצמצמים וסוגרים את הנושא של ההון השחור כי זה באמת היה אחד החורים השחורים. לא היה מידע למדינות וגם הבנקים לא שיתפו את המידע. היום כמעט הכל פתוח, הבנקים משתפים את המידע עם המדינות וזה עובר אלינו".

משכורת כוזבת וחשבונות לא מדווחים

אהרון וינקלר, שי צור ומאיה בנקוב צור נעצרו בחשד לאי דיווח על חשבונות בנק בחו"ל ועבירות מס שבוצעו על פי החשד בחשבונותיהם. השלושה נעצרו במסגרת שתי חקירות שונות שנוהלו על ידי יחידת יהלום ופקיד שומה חקירות חיפה והצפון, לאחר ששמם נכלל ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתקבלה על פי הסכמים וחילופי מידע בין מדינות ורשויות המס בהתאם לנוהל CRS) Common reporting standerd). נזכיר כי מדובר בנוהל אחיד שפותח על ידי מדינות ה-OECD, אשר מטרתו היא איסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים, וזאת לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות.

מבקשת המעצר של אהרון וינקלר, בעל מניות ומנכ"ל חברת אוטוורקס בע"מ העוסקת ביבוא חלפים לרכב, עולה כי וינקלר, תושב תל אביב, הגיש בשנת 2015 בקשה לגילוי מרצון ובה הצהיר על הכנסות שיש לו מחו"ל, אולם בקשתו נדחתה.

למרות זאת, בחר החשוד לחתום בשנת 2016 מיוזמתו על הסכם שומות לשנות המס עד שנת 2014, ובהם הצהיר על הכנסותיו הקיימות בחשבונות בנקים בחו"ל. כתנאי להסכם, נקבע כי ממועד החתימה ואילך יצהיר וינקלר על מלוא הכנסותיו לרשות המיסים. שמו של החשוד הופיע ברשימת ה-CRS העוסקת בשנים שלאחר חתימת הסכם השומה. בדיקה מעמיקה העלתה כי במהלך שנת 2018 הגיש וינקלר את הדו"ח הכספי לשנת 2016 ולא הצהיר כי יש לו חשבון בנק בחו"ל ובו מעל ל-1.85 מיליון שקל.

בנוסף עלה מהבקשה, כי הבעל חברת אוטוורקס גם לא הגיש דו"חות שהוא חייב בהם לשנים 2017-2018. עוד עלה בחקירה כי אחותו של החשוד השתכרה כ-1.38 מיליון שקל בין השנים 2012-2018, זאת כאשר לא עבדה בפועל בחברה.

בעשותו כך, נתן וינקלר על פי החשד משכורות כוזבת לאחותו, דרש הוצאות שכר כוזבות בחברה והקטין את הכנסתה החייבת של החברה, ובכך התחמקה החברה מתשלום מס מצטבר של מאות אלפי שקלים. השופטת מרב גרינברג מבית משפט השלום בראשון לציון, נעתרה לבקשת יחידת יהלום ושחררה את החשוד בתנאים מגבילים.

מבקשת המעצר של שי צור ומאיה בנקוב צור, תושבי קיבוץ משמר העמק ששמם הופיע ברשימות ה-CRS, עולה כי החשודים מחזיקים במספר חשבונות בנק בנורבגיה בהיקף של 2.5 מיליון שקל שקל. הכסף מופקד בבית השקעות ובבנק בנורבגיה ושם נושא רווחים. על פי החשד, משנת 2013 ועד היום לא דיווחו החשודים על קיומו של חשבון בנק בחו"ל ולא על ההכנסות שנבעו להם מריבית, דיבידנד והכנסות נוספות.

השופט זיו אריאלי מבית משפט השלום בחיפה, נעתר לבקשת פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ושחרר את השניים בתנאים מגבילים.