שתף קטע נבחר

יופיו של המהפכן השקט

פרופסור בועז ערפלי על שירתו של עמיחי: "הוא שינה את תפיסת העולם הישראלית מיסודה"

מאז קום המדינה, ליווה עמיחי בשירתו את התהוות התרבות, התגבשות המחנות הפוליטיים והתעצבות הכוחות החברתיים בישראל. עמיחי לא נקט באסטרטגיה של ניתוק. הוא לא תיאר מרחוק את האירועים. להפך, העמדות שלו, כפי שנוסחו בחדות ובבהירות בשירה שלו, חלחלו והפכו לסיסמאות בפיהם של מובילי השינויים.
על שירת עמיחי ועל המהפך שערכה בשירה העברית, נכתבו מחקרים רבים. פרופסור בועז ערפלי מן החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מי שאחראי לערך "יהודה עמיחי" באנציקלופדיה העברית, עסק רבות בשירת עמיחי, בפואטיקה המיוחדת לו ובהשלכותיה. כלומר, בשינויים שחוללה השירה בתפישת העולם הישראלית מ-1948 ואילך.
ערפלי: "כל מה שעמיחי כותב, יש לו היבט פואטי. גם מה שלא מוצג כהיבט פואטי הוא פואטי. עמיחי הוא מהפכן שקט. הוא עשה בשירה העברית ובמנטליות הישראלית מהפכה גדולה. אבל הוא לא עשה אותה כמו שלונסקי בשעתו או זך בן דורו בקולות גדולים ובהכרזות מפורשות. אלא, כמו שהוא בעצמו כותב באחד השירים שלו, הוא חלחל את המהפכה הזו בטיפות, טיפות של גשם ובצמיחות, צמיחות של עשבים.

שינה את תפיסת העולם הישראלית

הוא אולי אחד מן הגורמים העיקריים ששינו את תפישת העולם הישראלית מיסודה. הוא העביר את תשומת הלב מן המילים הגדולות שקשורות לחזון, לנבואה, לאלוהים, לנשמה ולירושלים הקדושה למילים פשוטות, לחיים הפרטיים, לכיס של החייל במילואים שמחזיק בו מכתב מן הבית.
אצל עמיחי האושר של האדם היחיד והשמחה שלו בתוך המסגרת המצומצמת שלו הם המרכז. עמיחי תאר את החיים כמין ציור בתוך מסגרת שאותה קבעו אלוהים או המוות. האדם יכול להשאיר אותה ריקה או למלא אותה בצבעים, כלומר, לאהוב, לחיות, להיות אב, להיות חבר. במרכז השירה שלו עומד החלל הזה שבתוך המסגרת, המרווח שבין תאריך הלידה של אדם לתאריך מותו.
הוא עשה את המהפך על ידי כך שהוא לקח את כל המילים הגדולות שהזכרתי ונתן להן הגדרות אופרציונליות. מה זה נצח בחיים? זוהי דלת סגורה שכתוב עליה, 'לא אשוב היום'. תחיית המתים היא אנשים שיוצאים מקולנוע ומתבוננים המומים אחד בשני כי מעולם אחד הם יצאו לאור של העולם השני, לאור הרחוב. בדרך זאת ובדרכים דומות הוא העביר לאנשים שיש דברים חשובים יותר. הוא אף פעם לא תיאר את הניצחונות או את המפלות. הוא תיאר את האיש שנפרד מהאהובה, את האב שבנו לא חזר. אין אצלו מיסטיקה, לא של מוות, לא של חיים.
אפילו אהבה אצלו היא אהבה אזרחית. את כל הדברים הללו הוא עשה בתוך פואטיקה שאיננה משתמשת במטפורות מפוצצות, רק בדימויים פשוטים לכאורה, שההקשר הופך אותם למאוד מורכבים. הוא הצליח להפוך לאחד המשוררים הפופולריים ביותר כיום ועם זאת להישאר משורר קנוני. הוא לא פופולרי כי הוא פזמונאי. בפשטות שלו הוא גם משורר גדול וגם משורר שכולם פונים אליו."

- מה היא הסיבה לכך שעמיחי זכה למעמד כה מיוחד כמשורר?

עמיחי מקיים רציפות של הדורות של השירה עברית על ידי המקורות הלשוניים שלו. הוא מקיים רצף עם המקרא, התפילות, שמואל הנגיד, לאה גולדברג וכן הלאה. מבחינת השקפת העולם שלו הוא מאוד קרוב לנתן זך. שניהם צמודים לכאן ולעכשיו. הרבה מאוד משוררים, שהשתייכו לדור צעיר יותר מאשר עמיחי, לא היו יכולים לעשות את המהלך שלהם ללא החוב שהם חבים לו. גם השירה הפוליטית שבאה לאחריו נשענת על המרחב שהוא פתח בפניה על ידי שינוי הערכים שהוא ביצע בשירתו. גם מבלי שהוא יהיה משורר פוליטי במובהק, המשוררים הפוליטיים שלאחריו פשוט לא היו יכולים להגיע לחדות של הניסוחים שלהם ללא הרקע של שירת עמיחי".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום:ארכיון ידיעות אחרונות
עמיחי. "אין אצלו מיסטיקה, לא של מוות, לא של חיים."
צילום:ארכיון ידיעות אחרונות
לאתר ההטבות
מומלצים