סיכום המפגש עם פרופ' אבי שדה מתאריך 30.1.02

מה שקורה שאנחנו שמים אותו במיטה שלו (צרחות ובלגנים). וזה לא שאני מתלוננת טוב לנו כך. אבל אומרים לי שזה לא טוב שאנחנו מרגילים אותו לישון בצורה כזו. מה אתה אומר? אמרו לנו לתת לו לבכות במיטה שלו עד שיירדם...

ועוד משהו.. הוא ישן רוב הלילות כל לילה. ובחלקן הוא קם באמצע ואנחנו לוקחים אותו אלינו למיטה. או.קי לא הכי נוח אבל כך אנחנו יכולים לישון ובלי "מלחמות" באמצע הלילה. אני יודעת שזה לא טוב וצריך להתאמץ להרדים אותו במיטתו. מה עושים? האם אנחנו מרגילים אותו בצורה לא נכונה? תודה מראש על תשובתך. (ורד+)

ת: כמו שציינת בתגובות אחרות השינה המשותפת או שינה במיטת ההורים אינה בעיה בפני עצמה. היא בד"כ לא פותרת בעיות שינה של תינוקות ועלולה להחמיר אותן אם מנסים לפתור בעיות שינה באמצעותה. אם אתם רואים בזה כרגע סידור נוח ובסך הכל הילד ישן בצורה סבירה למדי, אני בכלל לא משוכנע שצריך להתעמת אתו בגלל מה שאומרים...

אם המצב יתדרדר ותגלו שהוא הופך ליצור טריטוריאלי יותר ויותר או מתעורר יותר וכדומה אז אולי תהיה הצדקה גדולה יותר לשינוי מהותי. גם השינוי אינו כ"כ קשה כשההורים משוכנעים במטרתם. לא נראה לי שכרגע יש סיבה לשכנע אתכם.

ש: הבן שלי בן 19 חודשים מאז שנולד ישן במיטתו עד לפני חודש, כשהתחיל להתעורר באמצע הלילה ולבכות-אנחנו ברוב טיפשות העברנו אותו למיטתנו (העיקר שיהיה שקט...-רק בצורה זו הוא חזר לישון-הנחנו שחלם חלום או בגלל שרצה להיות בקרבתנו-בעלי באותה תקופה עבד המון ובקושי ראה את הילד וה"מצפון" שלנו התחיל לעבוד). לאחר שבועיים שהוא מתחיל לישון איתנו ומועבר למיטתו בן חלה ואז במשך 10 ימים ישן איתנו כל הלילה.

ניסינו להעביר אותו למיטתו-צ ר ח עד שכמעט נחנק...התייאשנו. התחלתי ל"חנך" אותו בתנומת צהריים לעבור למיטתו (קצת בכה אבל זה עבד). לאט גם בלילות הוא התחיל לחזור למיטתו עם מעט בכי א ב ל מה שקורה - הוא נרדם לשעה או שעה וחצי ומתעורר כאילו זה היה בוקר! שמח וטוב לב ולא מראה סימני עייפות - רוצה לשחק ורץ בכל הבית... בן הולך לישון ב9:00 בערב. מה לעשות? (iris+1)

ת: נראה לי שאתם בדרך הנכונה לחידוש הרגלי שינה במיטה שלו. הייתי ממליץ להיות אתו בחדרו כאשר הוא מתעורר באמצע הלילה ולהתעקש שהוא יישאר במיטתו כשאתם לידו בלי אינטראקציה, שיחות ושעשועים עד שיירדם בחזרה. אם תהיו עקביים בעניין הוא יבין שהסתיימו חיי הלילה הסוערים שלו (ושלכם) ושהלילה נועד לשינה במיטה שלו.

ש: עילי בן שנה וארבעה חודשים, ישן איתנו במשותף במיטה מההתחלה כמעט. עד ללפני כחודש הוא היה נרדם באמצעות הנקה, מסיבות רבות החלטתי לגמול אותו מדרך ההרדמה הזאת וכיום אבא שלו משכיב אותו לישון, לרוב זו מעין "מיני מלחמה" על מי נרדם קודם...

העניין לוקח בד"כ בין 20 ל- 40 דק'. עילי נרדם עם בקבוק חלב (הוא אינו חובב ארוחות ערב) ולרוב ישן כבר לילה שלם, במידה והוא מתעורר הוא מבקש לינוק וחוזר לישון.

לנו לא מפריעה השינה המשותפת וכנראה גם לא לעילי, שאלתי היא האם באמת קיים מצב בו בגיל מסוים הוא יעדיף לעבור לישון לבד? או שמא זה יהיה מעין "גמילה" במעבר לחדר משלו. יש לציין כי בעוד כ- 4 חודשים אנחנו עוברים דירה ואנו מתלבטים האם להעביר אותו לחדר משלו במעבר או לחכות שזה יבוא ממנו... (עיליאת)

ת: אם אתם כולכם נהנים מהשינה המשותפת אני לא מכיר סיבה מדעית משכנעת למה להימנע מכך. אגב פרק שלם בספרי "לישון כמו תינוק" עוסק בשינה המשותפת, יתרונותיה וחסרונותיה והויכוחים בספרות לגביה, שכן היא נושא מאד במחלוקת מדעית. בד"כ להורים נמאס קודם והם מתחילים להפעיל לחץ פיזי מתון.

לפעמים הילד רוצה להיות "גדול" ולישון במיטה משלו, וניתן לעודד אותו בכיוון. הנושא של מעבר הדירה נראה לי שולי לגבי ההרגשה הכללית שלכם בנושא. אם אתם חושבים שהגיע הזמן אתם יכולים לעשות זאת כבר במעבר עם עקרונות של נוכחות קבועה בחדרו עד שנרדם ובדומה למאבקים שאביו ניהל איתו במיטתכם. אם לא אתם בהחלט יכולים לחכות לעיתוי המתאים הבא או לגיוס שלו...

ש: אביב יהיה בן 4 בעוד חודשיים. מאז ומתמיד הוא לא היה מחובבי השינה.כשנולד ישן במיטתו ובחדרו מהיום הראשון ובשנתיים הראשונות היה מתעורר המון פעמים וכן הולך לישון די מוקדם וקם מוקדם מאוד בבוקר.

בסביבות גיל שנתיים היה שיפור הדרגתי בשינה שלו אולם מעטים היו הלילות שעברו ללא התעוררות אחת או שתיים לפחות בלילה. לפעמים הייתי לוקחת אותו למיטתי אבל זה לא היה על בסיס קבוע. כמובן שאחרי שאביב עבר למיטת נוער התחילו גם הטיולים והקימות בשעת ההשכבה ומיד אחר כך גם הגעות קבועות אלי למיטה.

בהתחלה לפנות בוקר ואחר כך די מוקדם בלילה. כיום הוא אפילו נרדם לפעמים במיטתי (אני מסכימה, העיקר שילך כבר לישון). אז ככה, אם הוא נרדם במיטתו הוא מתעורר תמיד, בדרך כלל אחרי שעתיים-שלוש, לפעמים בוכה ולפעמים עובר אלי ישירות. אבל אם הוא נרדם אצלי, או אחרי שהוא עבר כבר אלי, הוא ישן בדרך כלל מצוין ואפילו מאריך לישון בבקרים (מה שהוא לא עשה בעבר).

אני חד הורית ומבחינת איכות השינה שלי לא ממש מפריע לי שהוא ישן איתי (בקיץ אגב הוא ישן על מזרון ליד המיטה שלי כשהוא עובר לחדרי), יותר מפריע לי להתעורר כשהוא בוכה במיטה שלו. א-ב-ל באופן כללי הייתי בהחלט מעדיפה שהוא ישן בחדר שלו ובמיטה שלו.

אודה לחוות דעתך איך לשפר את איכות השינה בבית שלנו ולהגיע למצב קבוע של לילות ללא התעוררות. (אמאשלאביב)

ת: נראה לי שאת מאד אמביוולנטית לגבי השאלה האם לערוך שינוי, והאם זה שווה את המאבק? ואולי גם זה נעים, ולא נורא כ"כ כמו שאת מתארת. מעמדה כזו קשה לערוך שינוי. גם כשההורים נחושים לפתור את הבעיה זה לא קל בכלל.

יכול להיות שזה לא בוער לפתור את הבעיה כרגע ואם תמשיכי להפעיל "לחץ פיזי מתון" על אביב הוא בהדרגה יעדיף את מיטתו שלו. לפעמים ילדים בגילו מגיבים טוב מאד למדיניות של "פרסים". למשל מדבקה בבוקר אם ישן כל הלילה במיטה שלו וכאשר אסף מספיק מדבקות (מילא טבלה של 20-30 מדבקות) הוא יקבל מתנה מיוחדת שמוסכמת מראש. עקרונות רבים נוספים תוכלי לקרוא ב"לישון כמו תינוק". בהצלחה.

ש: תות בת השנתיים וחצי מתעוררת מידי לילה ומבקשת לעבור אלינו למיטה. בדרך כלל אנחנו נכנעים כי אחרת זה שעתיים של בכי ובכל זאת אנו מוטרדים גם מפני שנתה לקלה וגם בגלל ההרגל המגונה. אין לה חלומות רעים או משהו בסגנון, היא פשוט לא רוצה להיות במיטה שלה. מה עושים? (אמא של תות)

ת: קודם כל תות זה שם אדיר לילדה. איך בכלל אפשר לסרב לה? זה רק בגלל החולשה הנוראית שלי לתותים, אבל זה לא קשור. ולעניין: אני אתך במאבקך הצודק. בד"כ הפתרון הוא מאד פשוט אבל יש לאמץ אותו בעקביות ובעיקשות. כל פעם שתות מתעוררת בלילה ורוצה לבוא אליכם, אחד מכם הולך אתה לחדרה מחזיר אותה למיטתה ונשכב לנוח על מזרון או שטיח או כורסא על ידה עד שהיא נרדמת.

אם היא מתעקשת על תנאי השירות (רק במיטה עם אמא וכדומה) אתם צריכים להסביר לה שתות ישנה במיטה של תות ושלא תחזרו על אותה שטות ... אגב שלא יובן לא נכון שאני בעקרון נגד שינה לפעמים במיטת ההורים ככיף פינוק או סתם פתרון למצוקה זמנית.

אבל אם העניין לא מקובל על ההורים ומסבך את המצב אז עדיף להתעקש על חזרה למיטה עם סיוע של נוכחות להרגעת הפחדים של הילד והרגעת הפחדים של ההורה שמא הוא גורם לילד חרדת נטישה. אני בטוח שתתעקשו לאורך שבוע שבועיים היא תבין את המסר ותירגע.

עד לא מזמן לקחנו אותו אלינו למיטה בהתעוררות הזו, ועם הכניסה למיטה שלנו - הוא נרדם. מאחר ובזמן האחרון הוא לא נרדם גם במיטה שלנו (וגם לנו נמאס קצת...) הפסקנו לקחת אותו למיטה, למעט בשבתות, והוא מודע להבדל בין הימים. כרגע, המצב הוא שהוא מתעורר בחמש, ואם אנחנו לא קמים אליו ומתחילים את היום הוא "מזמן" אותנו אליו בשלל תירוצים (לכסות אותי, ללטף אותי, יש לי נזלת, נפל לי המוצץ וכו') או בבכי, עד שאנחנו קמים באופן סופי.

איך גורמים לו לישון עוד שעה או יותר (בלי השעה הזו אני לא בן אדם...). החדר שלו חשוך (ממילא אין אור בשעות האלה), ניסינו להשכיב אותו לישון מאוחר יותר, אבל הוא מתמוטט בשמונה-שמונה וחצי לכל המאוחר. ניסינו להסביר לו שאנחנו עוד רוצים לישון (הוא מבין, חוזר על הדברים, ומסרב לקבל את הטיעון). לפני שאני מתמוטטת מעייפות - מה עושים? (אמא אווזה)

ת: לצערי זה סוג הבעיות שלעתים קרובות אין לו פתרון מוצלח אלא לחכות שההתבגרות תשנה את זמני ההרדמות והקימה שלו או שהוא יהיה גדול יותר ועצמאי ובחמש יצא לעשות ריצת בוקר ויביא לחמניות חמות מהמאפייה (את רואה כשחושבים חיובי אפשר להגיע לנקודות אופטימיות לגבי העתיד).

לגבי המצב הנוכחי ניתן לפעמים להזיז את השעון ע"י עיכוב הדרגתי של ההירדמות בערב. ציינת שניסית זאת, אבל צריך לנסות לאורך זמן של שבוע-שבועיים, והמרכיב החשוב ביותר הוא להפגיז אותו באור כמה שיותר מאוחר בערב.

עכשיו בחורף מחשיך מוקדם והדבר בעייתי ויהיה הרבה יותר קל בקיץ.ניתן לנסות גם ע"י תאורה ביתית חזקה בשעות האלה (כלומר שישחק או יבלה בשעות הערב בחדרים מוארים מאד. לאור יש השפעה על השעון הביולוגי והוא עשוי לעכב אותו ולהשפיע גם על הקימה בבוקר. כמו שציינתי קשה לדעת אם הילד יגיב לעניין בצורה טובה. לעתים השינוי דרמטי ויש ילדים שלא מגיבים מבלי שנדע להסביר זאת. זה שווה ניסוי אם אתם נואשים...

הבעיה היא שכשחר בוכה שגיא מיד מתעורר ורוצה לבוא למיטתנו ואח"כ מאוד קשה לו להירדם. שאלתי היא האם נכון היה לשים את שניהם באותו חדר , או שכדי בשלב ראשוני להפריד ביניהם (ישנה אפשרות של חדר נוסף) כדי ששגיא לא יתעורר? איך להתגבר על בעיית היקיצות של שגיא? (יפית&ש&ש)

ת: בד"כ ילדים צעירים מסוגלים להסתגל לישון ברעש חזק למדי. יתר על כן אם מרגילים לישון אותם בשקט מוחלט הם יהיו יותר רגישים לרעשים והפרעות שונות. להערכתי אם שחר לא תפתח דפוס של יקיצות מרובות והפרעות ממושכות שגיא יתרגל לישון למרות ההפרעות.

יתכן שהוא למד שהוא יכול לזכות ב"זמן איכות" במיטתכם כאשר הוא מתעורר ולכן תגובותיו מחמירות. אם כל הגורמים האלה ינוטרלו ועדיין שגיא ימשיך להתעורר תמיד, אתם יכולים לנצל את אופציית החדר הנוסף. אני מאמין שילדים צעירים בד"כ נהנים מהחברותא עד שהם מגיעים לגילאים שהם צריכים פרטיות, אבל אולי היום הפרטיות מתחילה יותר מוקדם...

ושאלה נוספת: במשך הלילה היא מתעוררת בדרך כלל פעם אחת, בסביבות שלוש-ארבע, מקבלת בקבוק וחוזרת מיד לישון. האם כדאי לנסות לגמול אותה מזה, ואם כן, איך? (אביבה1)

ת: את לא רצינית!? את בטח שואלת כדי לעורר את קנאתם של ההורים האחרים... ועכשיו ברצינות: התשובה היא ש-14 שעות ביממה זה שינה מצוינת עבור ילדה בגילה ואם בשאר הזמן היא נראית ערנית פעילה בצורה סבירה אז את אכן ברת מזל.. מאחר והיא מתעוררת רק פעם בלילה לארוחה לא הייתי מנסה לגמול אותה בשלב זה אלא מחכה עוד כמה חודשים על מנת לראות אם היא תגמל לבד.

הלילות בדר"כ מרובי התעוררויות. חלקן מסתכמות במתן מוצץ ובסידור השמיכה, אבל אחרות כוללות בכי, בקשה שנשב לידה או ניסיון לבוא לישון במיטה שלנו. כמו כן יש לעיתים דרישה עיקשת (עד היסטריות) שדווקא ההורה השני יהיה איתה (במקרים כאלה אנחנו נוהגים שלא לוותר).

אנחנו לא מאמינים בגישות של לתת לה לבכות לבד (5 דקות ודומיהן) ולכן עד היום המדיניות שלנו לא הייתה "קשוחה" והייתה די גמישה. אחת הסברות שלנו היא שההתעוררויות קשורות בכך שאבא מגיע במרבית ימות השבוע מהעבודה אחרי ששחר כבר הלכה לישון ואולי היא מנסה להשלים זמן איתו במהלך הלילה.

היו תקופות של הטבה משמעותית, אבל אחרי תקופת מילואים ממושכת של אבא (בה הגמשתי עמדות ואפשרתי לה להגיע בלילה למיטתיׂ) אנחנו ברגרסיה. אשמח לעצות לשיפור איכות השינה של כולנו. דווקא בבוקר השינה של שחר טובה וקשה לה להתעורר כדי ללכת למעון, אם מאפשרים לה היא מסוגלת לישון עוד שעה-שעתיים לפחות. אבל, מה לעשות, ביום יום זה לא אפשרי. (גלית&שחר)

ת: אם אתם משערים ששחר זקוקה לאבא ומשלימה "זמן אבהי בלילה" צריך לבחון אפשרויות שהיא תקבל יותר זמן אבא (אם ע"י כך שאבא מגיע יותר מוקדם, אם הוא יכול לחזור אח"כ לעבודה או להשלים עבודה בבית או פתרונות יצירתיים אחרים) לפני ש"מאלפים" אותה להסתדר בלי אבא.

ולכל האבות שמבקרים בפורום (אם מרצונם ואם מסיבות של ש"אני כאן בגלל אשתי") אני רוצה לציין שנוכחות ומעורבות האבות היא חיונית ומשמעותית ביותר להתפתחות הרגשית של הילד בגילאים הצעירים ולפתרון בעיות השינה בלילה באופן ספציפי. אם לחזור לבעיה אני חושב שההתמקדות צריכה להיות בלהיות נוכחים עם שחר בזמן ההרדמות או בזמן צורך בלילה בצורה פסיבית על יד מיטתה ולא לקבל שום פתרון אחר.

על מנת שהיא תרכוש בטחון בנוכחותכם מצד אחד אבל תלמד להרדים עצמה אתם צריכים להתעקש להיות פאסיביים או לעשות את עצמכם אפילו ישנים לידה ומעבר לכך לא לקבל את תכתיביה האחרים ולנהל משא ומתן קשוח כמו שעמדתם בדרישות של עכשיו אבא ועכשיו אמא. אם תעמדו בכך בצורה עקבית אני מאמין ששחר תירגע ושנתה תהפוך לרציפה יותר במהירות רבה. עקרונות נוספים של הגישה ניתן לקרוא בספר "לישון כמו תינוק".

ש: רועי הוא בני השני אחרי שיראל בת השנתיים. רועי בן שמונה חודשים בקירוב. בהיותו בן חודשיים הוא ישן לילות מלאים אבל עם הגיעו לגיל ארבעה חודשים הפכו הלילות מסוייטים. זה התחיל בעקבות התקררות ולא הפסיק מאז. רועי מאוד תלותי בי (הוא יונק ומסרב לקבל כל בקבוק שהוא) ואני מאמינה שהבעיה קשורה לזה.

סדר הלילה שלו הוא כזה: בשעה 8:00 בערך הוא נרדם וחוזר להתעורר ב 10:00, אני מניקה אותו אבל הוא לא חוזר לישון- הוא ערני ומשחק. אותו תסריט חוזר גם במהלך הלילה, עד שהתייאשנו ולקחנו אותו אלינו למיטה (כן, כן...אני יודעת). איך לא, עכשיו הוא מסרב לישון בכל דרך שהיא לא על המיטה שלנו- לא חשוב כמה עמוק הוא ישן- ברגע שמעבירים אותו הוא מתעורר ולא נרגע עד שהוא חוזר אלינו למיטה.

ניסינו את שיטת 5 הדקות - אבל בכיו הצרחני מעיר את אחותו- וזה לא בא בחשבון. אנא עזור לנו- אנחנו מתגעגעים ללילות של שינה. (רחלי2)

ת: קודם כל תלות גדולה של תינוק ביניקות לילה ניתנת לפתרון ע"י עירוב של האב בתהליך. ככל הידוע אבות לא יכולים להניק את התינוק בלילה (וכנראה שגם ביום) ולכן הם נאלצים להרגיעו בדרכים אחרות ואם אין להם ברירה הם מוצאים את הדרך. נראה שאת כבר מכירה גישות שונות להתערבות ושינוי, אבל שהדבר קשה לביצוע.

ניתן לפתור את כל הבעיות הטכניות אם ההורים משוכנעים בכיוון הפתרון. גם את שיטת ה"5 דקות" לא חייבים לעצור בגלל הילדה הגדולה. ניתן להסביר לגדולה שבגלל שאחיה בוכה בלילה היא תישן ל-2-3 לילות במקום אחר (על יד ההורים, בסלון, אולי אצל סבתא שהיא אוהבת, וכו') ובמהלך 3 הימים הראשונים והקשים של ביצוע הגישה היא לא תהווה בעיה. אם זה מאד קשה כדאי אולי להתייעץ אם איש מקצוע בתחום שיסייע לכם להבין את הקשיים יותר לעומק ולפתור אותם אתכם.

ש: בני בן שנה. מאז הלידה, הרדמתי אותו רק על הידיים. מהתחלה בגלל שרציתי בכך. לא רצה בכלל מוצץ וגם לא ניסיתי ממש לתת לו. בגיל 3 חודשים, הכנסתיו לתינוקיה.

שם לימדו אותו להירדם לבד, ולימדו אותו לאהוב מוצץ, והמוצץ עזר לו להירדם, כך שהייתי מניחה אותו במיטה, שמה מוצץ והוא מיד מתמסטל ונרדם...

בגיל 5 חודשים, חלה בדלקת אוזניים קשה, בכה רוב הזמן ולכן הוא היה על ידיי רוב הזמן. בגלל הדלקת לא רצה במוצץ יותר ועד עכשו לא קיבל אותו בחזרה (נגמל מזה ). מאז הוא לא מוכן להירדם בלי ידיים, ביום כשהוא במעון, מנענעים זמן רב מאד את הלול עד שהוא נרדם, וזה כרוך בבכי.

אצלי בהתחלה, היה נרדם אצלי מיד על הידיים בלי ניענועים, עם הזמן התחלתי לנענע אותו כי הוא התקשה להירדם למרות שהיה נורא עייף. בסביבות הגיל 10 חודשים החלטתי לנסות להיות קצת יותר קשוחה ולנסות להרדימו במיטה, ולא עזר, היה קם מיד, נעמד במיטה מול פתח הדלת ומתחיל לבכות... ואם אני הייתי בחדר, היה מושיט אליי ידיים. אני לא מצליחה יותר מחצי שעה, כל הזמן נשברת וידוע לי שזה רע מאד. לא יכולה לראותו בוכה. המצב הנוכחי הוא: שאני מרדימה אותו על הידיים ובנענוע, וכל זה תוך בכי! עד שנרדם. ניסיתי לשבת לידו, ללטף אך הוא מיד קם ומושיט ידיים, כלומר רוצה על הידיים.

ניסיתי להפעיל מוסיקה שקטה, בווליום הכי נמוך, והוא מיד קם ומנסה לתפוס את הטייפ. אז מתי אוכל להניח אותו במיטתו, לתת נשיקה , לומר לילה טוב וזהו...?

וגם איך אפשר לנסות להרדים אותו בקלות יותר במשך היום... בגלל שקשה אנו מוותרים לו על תנומות במשך היום אלא רק תנומה אחת שהיא ארוכה מאד כ- 3 שעות. ובכלל כמה שעות בערך אמור ילד בן שנה לישון ביממה? תודה מראש על העיצות והטיפים. יש לציין - שהוא ישן כל הלילה מאז גיל חודש וחצי, אך קורה שקם פעם אחת בלילה ונרדם מיד אחרי שמקבל בקבוק פורמולה, בלי שום בעיות, אך זה נדיר מאד שקם. (תיור)

ת: לחלק מהתינוקות קשה מאד להירגע ולהירדם ללא עזרה מאסיבית של ההורים. בד"כ הדבר גם קשור ליקיצות מרובות או ממושכות בלילה ובמקרה שלכם לפחות הוא לא קשה בלילה ולכן אולי יותר מסובך להתעמת אתו בתהליך ההירדמות. אני לא מכיר קיצורי דרך מהפכניים בנושא הזה.

כל ניסיון שלכם לצמצם את מעורבותכם (כמו למשל להרדימו במיטה כפי שתיארת) יתקל בבכי ותגובת לחץ מצדו. אם תתעקשו הוא ימצה את הבכי והעייפות תעשה את שלו והוא יירדם, גם אם בפעמים הראשונות זה יהיה ארוך וקשה יותר מאשר הבכי שלו על הידיים היום. ייתכן שאם אבא יכנס לתמונה זה יהיה לו קל יותר אם עד היום את מטפלת בנושא בד"כ.

בסופו של תהליך של מספר ימים הוא ילמד להירדם במיטתו ותוכלו להמשיך ליעדים הבאים. לגבי צרכי השינה של תינוקות בגילאים שונים את יכולה למצוא ממוצעים לגילאים שונים בספרי "לישון כמו תינוק" אך בסופו של דבר יש הבדלים כ"כ גדולים וטבעיים בצרכי השינה של תינוקות שונים בגיל זה כך שהממוצעים לא אומרים הרבה.

ש: קצת רקע : ניצן בת חצי שנה , בהתחלה הייתה מתעוררת פעם אחת בלילה אוכלת וחוזרת לישון , לפני חודש בערך הפסקתי להניק ואחרי שבועיים שאכלה סימילאק בלילה התחלנו למהול אותו והיום היא שותה כמעט רק מים (משקה מאוד דליל).

אבל לאחרונה היא מתעוררת כל שעה בערך, ומיד חוזרת לישון במידה ומחזיקים אות העל הידיים. (הגורמים להתעוררויות יכולים להיות מגוון גורמים נזלת, שיניים, חם לה קר לה וכו'). דבר נוסף יש לה אח בן 3 וחצי שאני מאוד משתדלת שלא תעיר בלילה. השאלות:

1. האם יש דרך ללמד להירדם במינימום בכי, ז"א לא שיטת חמש הדקות המפורסמת.

2. עד כמה גורמים חיצוניים כנ"ל באמת מפריעים לשינה ואיך יודעים מתי זה הופך לפינוק.

3. האם יש דרכים לשיפור השינה של כולנו? (אמאניני)

ת: חלק משאלותייך הם כלליות למדי ואני יכול רק להפנות אותך לספרי לקבלת תשובות מפורטות בנושאים כמו סיבות להפרעות שינה, השפעת גורמים פיזיים, אוכל וכדומה. באופן כללי אני יכול להגיד שברוב המקרים של ילדים בריאים שרופא הילדים לא מוצא שום בעיה מיוחדת המחקר מראה שהגורמים הפיזיים ממלאים תפקיד שולי למדי.

כך למשל בקיעת שיניים שהורים ואנשי מקצוע רבים משתמשים בה כהסבר אינה משפיעה על שנתם של רוב הילדים ואם כן השפעת נמשכת למספר מועט של ימים (עד 4-5). לפעמים באים לטיפול הורים אם ילד בן 3 שנים וכששואלים אותם למה רק עכשיו הם עונים שעד עכשיו היו להם כל מיני סיבות והסברים ועכשיו הם אזלו...

העיקרון המשותף לרוב הגישות הטיפוליות הם צמצום הדרגתי (או דרסטי) של מעורבות ההורים בתהליך ההירדמות של הילד או במהלך זמן העירות בלילה. תינוקות שנרדמים בכוחות עצמם, ישנים יותר טוב, וגם כאשר הם מתעוררים הם נרדמים בעצמם או עם התערבויות קצרות.

שיטת החמש דקות היא אולי דרסטית עבור חלק מההורים אבל היא בד"כ מובילה לתוצאות מהירות ביותר בתוך מספר ימים. גישות מתונות יותר יתבססו על תהליך הדרגתי. למשל במקרה שלך קודם להשכיב את הילדה ולהתעקש על כך שתירדם במיטה עם מקסימום עזרה שלכם לידה (ליטופים, נענועים, אחזקת יד וכדומה) בהמשך הנוכחות שלכם אמורה להפוך לפסיבית יותר ויותר עד לשלב שאתם רק נוכחים ואח"כ גם מוותרים על הנוכחות הקבועה במהלך ההירדמות.

ש: ירין בן שנה ועשרה חודשים. ואיך בעלי אומר? לא יודע לישון. לרב הוא הולך לישון יפה ובקלות ו..מתעורר משום מה כשבעלי או אני הולכים לישון. אנחנו מנסים מים או דייסה - לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. יש לילות שהוא מתעורר כמעט כל שעה (זה קרה השבוע אבל כנראה עקב צינון).

וכשהוא מתעורר - הוא עומד במיטה וצורח ומושיט ידיים וצורח. ואנחנו בשום אופן לא מוכנים לקחת אותו למיטה שלנו. מה עושים? תחושתי היא ששנתו מאוד קלה מאיזשהי סיבה וכל פיפס מעיר אותו. (איילת של ר&י)

ת: חסרים יותר פרטים לגבי איך הוא נרדם בתחילת הלילה ואיך אתם מצליחים להרדים אותו בכל זאת במהלך הלילה כשאוכל לא עוזר. בעקרון בגילו, בהנחה שהוא ילד בריא, הוא לא זקוק לאוכל במהלך הלילה, וגם אם זה מרגיע אותו זה מנציח את הבעיה. לכן הייתי מציע לכם לנסות את אחת השיטות המקובלות כמו שיטת" החמש דקות", או שיטת הנוכחות הקבועה, על מנת ללמד אותו להירדם בכוחות עצמו במיטתו כאשר אתם לידו כל הזמן או בביקורים קצובים עד שהוא נרדם. פרטים והסברים על הגישות הנ"ל ואחרות מופיעים ב"לישון כמו תינוק". כמובן שאת הגישות הנ"ל ניתן לנסות רק כאשר אתם בטוחים שהילד בריא. בהצלחה.

בכל פעם שהוא מתעורר הוא ניגש לאביו ומבקש שישגיח עליו בזמן שנרדם שוב וטוען שאינו יכול להירדם לבד.

אביו תמיד קם אליו ואז הילד נרדם תוך דקה.ניסינו לברר ממה מפחד והוא עונה שאינו מפחד, אלא אינו יכול להירדם לבד. חשוב לציין כי הוא נוחר (בגלל כריות מוגדלות בחיך) ומסתובב הרבה במיטה. בבוקר הוא טוען שישן מצוין. הוא מעונין לישון עם התינוק ביחד באותו חדר, אבל בגלל שהתינוק מתעורר פעם אחת בלילה הפרדנו ביניהם. דרך אגב , לאחרונה, נושא המוות מעסיק אותו והוא מאד חרד מהאפשרות למות. (sigaly)

ת: ילדים רבים סובלים מפחדים וחרדות שבאים לידי ביטוי מיוחד בלילה בגלל הפרידה (החלקית) מההורים החושך וכדומה. התגובה שלכם ללכת ולהיות עם הילד על יד מיטתו עד שהוא נרדם במהירות בחזרה נראית לי התגובה הסבירה ביותר. אם אתם לא רואים מגמת שיפור אצל הילד בחרדות ביום ובלילה כדאי לשקול לפנות לייעוץ מקצועי אצל פסיכולוג ילדים בכדי לבחון אם ניתן לעזור לכם בדרכים נוספות.

אז איך בכל זאת ליצור אווירת לילה עבור התינוקת? זה כמה ימים שהיא יונקת ב-22-23 וישנה 5-6 שעות רצוף, אבל לפעמים היא ערה לגמרי עד 1-2 לפנות בוקר ורק אז מרביצה חרופ של 6 שעות. תודה על תשובותיך. (עדי)

ת: עקרונית ניתן להתחיל ל"עבוד" על הרגלי שינה של הילד כבר מרגע הוצאתו מהאריזה. מחקרים מראים שכאשר הורים קיבלו תדריך בקורס הכנה ללידה כיצד לפתח הרגלי שינה בריאים אצל ילדם התינוקות שלהם ישנו טוב יותר בגיל 3 וששה חודשים. כלומר ניתן במידה רבה למנוע היווצרות של הפרעות שינה.

העקרונות מופיעים בפירוט בספרי ובתמצית באתר באנגלית. לא ברור לי למה קשה ליצור אווירת לילה עבור התינוקת כאשר יש לה אח קטן. הרי גם הוא זקוק לאווירת לילה על מנת לישון את שנתו. לגבי ההרגלים שתיארת הם בהחלט ברשימת ההרגלים הרצויים והייתי מוסיף לכך גם את הניסיון לשמור על לוח זמנים פחות או יותר יציב, תוך התחשבות במצב העוררות של הילדה.

ש: שלום לך! ביתי בת 5 חודשים , רציתי לדעת באיזה גיל הפרעות שינה הן רלוונטיות? היא מראה סימני עייפות כבר ביון 7-8 בערב אך לא מוכנה ללכת לישון לפני 11-12 בלילה,היא מתנגדת בכל תוקף למיטה שלה,רוצה על הידיים או לידי במיטה.

לרוב היא נרדמת בהנקה בשכיבה,וכשאני מעבירה אותה למיטתה היא מתעוררת וחוזר חלילה .לפעמים היא ממש עייפה עד שהיא נשארת במיטתה ומתעוררת כעבור שעתיים-שלוש לאכול,או שאני משאירה אותה לידי במיטה ומעבירה אותה באמצע הלילה.האם בגילה יש טעם לנסות את שיטת החמש דקות או שיטות אחרות שקראתי בספרך "לישון כמו תינוק"? האם יכול להיות שמיטתה לא נוחה לה כי לא ישנה שינה רגועה בה?

במשך היום היא ישנה מעט מאוד שעתיים - שלוש ובלילה מ23:00 עד 09:00 בערך,האם זה מספיק לגילה? היא עולה יפה במשקל ,ורגועה למדי במשך היום, היא ניזונה מהנקה מלאה. (Eshly)

ת: ניתן להתחיל ליישם את העקרונות גם בגילאים צעירים יותר בהנחה שהתינוקת בריאה ומתפתחת יפה כמו שאת מתארת. כמו שציינתי עקרונות רבים ניתנים ליישום מגיל 0. שתים עשרה שעות שינה ביממה זה בטווח הסביר והנתון הקובע הוא בעיקר האם היא ערנית ומתפקדת סביר בשעות העירות.