עשרת שירי החובה באיחוד תיסלם

הלילה יהיה, ככל הנראה, ליל הנוסטלגיה הגדול של נערי האייטיז. להקת תיסלם תתאחד היום (ג') למופע חד-פעמי (?) במועדון הבארבי בתל אביב, תחת השם "אצבעות הזהב מרמלה". מופע שאמור היה להתקיים בפני קהל חברים מצומצם, יהיה עתה, יש להניח, מלא עד אפס מקום, הכל לנוכח אי-מייל מלשין בודד שהצית את הפורומים ברשת. שכן במיוחד בימים אלה, נוסטלגיה אסקפיסטית לימים בהם הופעתו של יאיר ניצני עם ברז על מצחו היתה שיחת היום בחטיבות הביניים, היא מצרך מבוקש. חברי הלהקה, יש לציין, מכחישים עד לרגע זה את דבר קיום ההופעה, למרות שנודע כבר כי כרטיס יעלה כ-120 שקל וכי המופע יוקלט בלעדית לגלי צה"ל.
תיסלם הוציאו בקריירה הקצרה שלהם רק שני אלבומים (לא כולל אוספים), "רדיו חזק" ו"תיסלם 2 ", אבל הורישו לרדיו המוני להיטים. מי שבילו את תקופת הצבא שלהם בהפקת ערבי דיסקו ובעריכת מוזיקה (יזהר אשדות היה עורך מצעד הפזמונים בגל"צ) ידעו מה אנחנו, הקהל, רוצים וצריכים. בניגוד לפרשנות המקובלת של תולדות הרוק הישראלי, אני גורס כי "רדיו חזק" מ-81' היה אלבום נפלא. במשך שנים נהגו למדוד את חשיבותו בסטנדרטיים ההפקתיים שמיצב – תדמית, מופע במה ראוותני, סאונד וכו' - אבל יותר מהכל, כמו אלבום הבכורה של אואזיס (וגם של שי נובלמן), ומבלי שניצני ואשדות אי פעם התכוונו לכך, הוא היה סוג של אלבום קונספט לא מודע לעצמו, על חיי הפופ וחלום הכוכבות של הרוקנרול. "תיסלם 2" הכיל שירים טובים יותר (אה, כן, הם גם התאמצו לכתוב תמלילים של ממש), אבל חסר את הלהט, הדימוי והדגש על הפרטים הקטנים שמרכיבים את המכלול (עטיפת האלבום, למשל?) של קודמו ונמכר בהרבה פחות עותקים. זהו המחיר ששילמו אשדות, ניצני ושות' על רגשי הנחיתות מול הביקורות הכל כך לא חכמות שהפנו כלפיהם.
מכיוון שהאיחוד הקודם של תיסלם התקיים בשנת 1990 (12 שנה שנראות כמו 120), יהיה כיף לחזות בגיבורי נעוריך המזדקנים מתקבצים יחדיו על במה. אז, בתחילת שנות ה-80, המופע שלהם היה אירוע בפני עצמו, לפחות בעיניו של נער צעיר. הזרקור על הקרחת של יושי שדה, ואשדות, חיוור כמו סיד, מרוכז באובססיביות בגיטרה שלו; הברז על מצחו של ניצני; צוף פילוסוף היפה, שנראה כמו חבר בלהקת הייר-מטאל אמריקנית; ואיפור הכמו גלאם-רוק של דני בסן - המכלול לא הותיר איש באולם המתנ"ס המקומי אדיש. היום זה יכול להיות בעיקר מצחיק, אבל אני לא ארשה לעצמי שלא להיות שם. אז רגע לפני המופע של "אצבעות הזהב מרמלה", הנה עשרת השירים – לאו דווקא להיטיהם הגדולים ביותר - שכדאי מאוד שיבוצעו בהופעת האיחוד:

1. תפסיק לכוון אלי

שיר מבריק, שאת מילותיו כתב קובי מידן בעילום שם, על-פי ג'יי מרטין. אחד הבודדים בשפה העברית שנכתבו על כוכבות. הוא גם כולל כמה משפטים נהדרים ("המלך הוא הצלם/ אליו מחייכים כולם"), לעתים מצחיקים ("שדים מקפצים בפלאש/ יורים בי חצים של אש") והביצוע הווקאלי של דני בסן היה ונותר מרשים.

2. רדיו חזק

צליל הגיטרה של ריף הפתיחה מפתיע בעוצמתו גם היום. אני לא יודע לאיזה מקום התכוון ניצני במשפט "היא שנולדה בכפר מנותק", כי בישראל אין ממש כפרים, מקסימום מושבים וקיבוצים (אלא אם מתקרבים יותר לאזור קלקיליה), אבל הוא תפס היטב את הקשר ההדוק בזמנו שבין מתבגרים לבין מקור התרבות העיקרי שלהם עד אז, הרדיו. מה גם שהביטוי "רדיו חזק" נמוג, כי פשוט אין בארץ יותר דבר כזה.

3. מעשנים ביחד

אני נשבע שגם לי היתה מורה שהצטרפה לתלמידים המעשנים בשירותים, רק שהיא לא היתה המורה לכימיה. "מעשנים ביחד" הוא תרגום לשיר של "ברנסוויל סטיישן", והוא מפתיע בעיקר לנוכח העובדה שבעברית הוא נשמע לא פחות טוב מהמקור, אם לא יותר. והוא נותר משעשע.

4. חושב רחוק כרגע

אחד השירים היותר טובים מהאלבום הראשון, כולל המשפט המונומנטלי "אם עכשיו את לא איתי/ עשי תפנית ותיעלמי". תיסלם לא הרבתה לנגן שירים מאלבום הבכורה בסיבוב ההופעות הקודם, בגלל "המילים", אבל בחייכם, זה לא פחות טוב מ"יום ששוני הוא יום אסוני".

5. לראות אותה היום

שיר השנה תשמ"א. מישהו צריך יותר מזה? ובקשה אחת: אני מבקש לשמור על הגרסה המקורית, ולוותר על וורסיית ההופעה האיטית. תודה.

6. כלניות

גם ליושי שדה מגיע קצת מקום, ול"כלניות" יש אנרגיה טובה, יופי של סי-פארט וסיומת נהדרת.

7. בוקר של כיף

הגענו לאלבום השני ולשיר הכי טוב של תיסלם. השפעות של פוליס בתופים, עיבוד והפקה כובשים וטקסט מצוין של יענקלה רוטבליט. יש גורסים כי הוא עוסק בסמים, אבל לאף אחד לא היה מושג אז בחטיבה. כך או כך, זה באמת היה כיף של שיר.

8. שנה שניה

או.קיי, עזבו אתכם מהמילים. הסטודנטית מה"שנה שניה בפקולטה למדעי המדינה" הושענה על מוזיקה שכמו לקוחה מ"סגול כהה" בתקופת "מאשין הד". דווקא היום זה נשמע מתקדם ורדיקלי. שיר שצריך להיות חוויה גדולה בהופעה, בעיקר לנוכח היכולות המשובחות של סמי אבזרדל (במידה והוא אכן שמר על כושר).

9. עוד לא מתחתנת

אחת ההפקות הכי מרשימות של תיסלם, שאם זיכרוני אינו מטעני, היתה די פורצת דרך בתקופתה.

10. חצבים פורחים

כי הם לא ממש פרחו השנה.