כל הממשלה במחשב

בשקט בשקט, הרחק מאור הזרקורים, הולכת ומתרקמת מהפכת הממשל הזמין בישראל: על פי התוכנית - והיא כבר לא רק על הנייר - בתוך שנים ספורות יוכלו אזרחי ישראל לנהל כמעט כל קשר עם משרדי הממשלה באמצעות האינטרנט, 24 שעות ביממה.
בין הפרוייקטים שקורמים עור וגידים: תעודת זהות חכמה לכל אזרחי המדינה בתוך חמש שנים, תשלום מסים באמצעות האינטרנט ורשת אינטרנט מאובטחת לכל משרדי הממשלה, שתצא לדרך עוד השנה.
עד לאחרונה סיפקו אתרי משרדי הממשלה מידע בלבד, או לכל היותר איפשרו להוריד טפסים למילוי ידני. השינוי המיוחל הגיע בנובמבר 2001, עם הופעתו של הקניון הממשלתי המקוון. הקניון מאפשר לגולשים לשלם דרכו עבור שורה של שירותים ממשלתיים - ובהם חידוש רשיון נהיגה, קנסות תעבורה ורשיון נשק. על פי נתוני משרד האוצר, רק בחודשיים האחרונים גבתה הממשלה כ-20 מיליון שקל באמצעות מערכת התשלומים המקוונת. 30 אחוז מהתשלומים התקבלו דווקא אחרי חצות.
בתוך חודש וחצי יושק שרת טפסים, שיאפשר לגולשים למלא ולהדפיס טפסים אונליין, בלי צורך להורידם. בתחילה עדיין ניתן יהיה לשלוח את הטפסים הללו רק בדואר אלקטרוני או בדואר רגיל, אולם בתוך חצי שנה ניתן יהיה להגיש טפסים דרך הרשת באמצעות חתימה אלקטרונית (החוק כבר מכיר בחתימה אלקטרונית כאמצעי חוקי ובעל מעמד משפטי שווה ערך לחתימה בכתב-יד).
הקניון הממשלתי המקוון מופיע כעת בעברית ובאנגלית בלבד, אך במשרד האוצר מתחייבים להשיק בעתיד גם גירסאות בערבית, רוסית ואמהרית. החל מיוני אמור הקניון לאפשר גם תשלום מע"מ. בועז דולב, מנהל פרוייקט תהיל"ה (תשתית האינטרנט למשרדי הממשלה), אומר, כי עד סוף 2002 ניתן יהיה לשלם 50 אחוז מכלל התשלומים למשרדי הממשלה באמצעות הקניון.
תהיל"ה, שבראשו עומד דולב, הוא שמו של פרוייקט גג למיזמים טכנולוגיים שונים - ובהם שרת טפסים, מערכת תשלומים וסליקה מקוונת עבור שירותים ממשלתיים. תהיל"ה מפעיל חוות שרתים מאובטחת, שבה מתארחים כ-55 אתרים ממשלתיים. כ-70 אלף גולשים בממוצע מבקרים מדי חודש באתרים האלה. תהיל"ה אחראית על התשתית הטכנולוגית של אירוח האתרים הללו, בעוד משרדי הממשלה עצמם אחראיים על עדכון התכנים שלהם.

התעודה: תוך 5 שנים

על ביצוע פרוייקט הממשל הזמין מופקדים שר האוצר סילבן שלום, החשב הכללי במשרד ניר גלעד, סגנו איציק כהן, וועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי. יחד איתם עובדים עוד כ-250 עד 300 איש בתחום הממשל הזמין.
גולת הכותרת של הפרוייקט היא המשימה השאפתנית לצייד את כל אזרחי ישראל בתעודת זהות חכמה. איציק כהן מעריך כי בתוך חמש שנים תחליף התעודה החכמה את התעודה הקיימת, ותהפוך לתעודת הזהות הרשמית של מדינת ישראל. אם המהלך הזה ייצא אל הפועל, תהיה ישראל לחלוצה עולמית בשימוש בהיקף נרחב בטכנולוגיית כרטיס חכם.
לראשוניות הזו עלול להתלוות מחיר כבד. בעוד שבאירופה מתווכחים האם יש בכלל להוראות לאזרחים לשאת תעודות זהות רגילות, בישראל כל אזרח יחוייב לשאת תעודת זהות דיגיטלית, שתאפשר לזהות אותו את דתו, לאומיותו וכל הרישומים עליו במשרדי הממשלה השונים.
איציק כהן ממשרד האוצר מבהיר: "אנחנו משקיעים מחשבה בנושא השמירה על צנעת הפרט. כבר כיום, מספרי כרטיסי האשראי של אזרחים שמבצעים פעולות ב'קניון' הממשלתי אינם נשמרים במערכת ונמחקים אוטומטית לאחר כל פעולה".

זיהוי ואבטחה

תעודת הזהות החכמה תיראה כמו כרטיס אשראי, שעליו תתנוסס תמונתו של מחזיק התעודה. באמצעות התעודה הזו - שתחליף גם את רשיון הנהיגה - נוכל לבצע כל פעולה מול מוסדות המדינה: החל מתשלום מסים, דרך חידוש דרכון וכלה בהשתתפות בבחירות לכנסת. על פי התוכנית, ניתן יהיה לבצע בעתיד את הפעולות הללו באמצעות האינטרנט, שכן כל משרד ממשלתי יוכל לאמת דרך הרשת את זהותו של בעל התעודה, מבלי שהאזרח ייאלץ להגיע למשרד.
עו"ד יורם הכהן, סמנכ"ל חברת אבטחת המידע "סקיורנט", מסביר, כי בעתיד, בעת ביצוע פעולה באינטרנט מול משרדי הממשלה, יידרש הגולש להעביר את תעודת הזהות החכמה במכשיר קטן, קורא כרטיסים חכמים, שיהיה מחובר למחשב האישי. לאחר מכן, המערכת תבקש ממנו להזין סיסמה שידועה רק לו – על מנת שניתן יהיה לוודא את זהותו ולבצע באמצעות הסיסמה הזו הליך של חתימה אלקטרונית.
בתעודה יוטבעו פרטי זהותו של האזרח ומפתח פרטי ייחודי, שיוודא שרק בעל התעודה - המחזיק בסיסמא אישית - יוכל להשתמש בה. כאשר יקלוד את הסיסמה האישית שלו, תמיר אותה המערכת למפתח שהוא קוד בן 1,024 תווים. רק אם הסיסמה תואמת את הקוד שנקבע למשתמש, הוא יוכל לבצע פעולות באמצעות תעודת הזהות שלו. "הסיכוי שמישהו יצליח לפרוץ את תעודת הזהות החכמה - בתנאי שבעל התעודה לא כתב את סיסמתו על גבי הצד השני של הכרטיס - שואף לאפס", אומר הכהן.
בועז דולב מעריך, כי גם בבחירות נוכל להשתמש בתעודת הזהות החכמה כדי להזדהות: התעודה תסייע בעתיד להפחית באופן דרמטי את הזיופים בהצבעה. אבל מתי ייחסך מאיתנו כליל הצורך ללכת עד לקלפי ונוכל להצביע באמצעות האינטרנט? דודו רשתי, יועץ בכיר לנושא ממשל זמין למשרדי הממשלה, מעריך, כי עד אז יחלפו לפחות עוד 10 שנים.

ניסוי ראשון בראשון

לקראת סוף השנה, לאחר שייבחרו ספק התעודות החכמות וחברת האבטחה המאשרת את המידע האלקטרוני שיוטבע בהן, יחל ניסוי ראשון בשימוש בתעודות החכמות: 50 אלף אזרחים מאזור ראשון לציון יקבלו את התעודות הנסיוניות הללו ויבצעו מגוון פעולות באמצעותן.
עוד לפני כן יקבלו כל עובדי המדינה כרטיסים חכמים, שבאמצעותם יוכלו לבצע את כל הפעילויות הממוחשבות בעבודה. חברת HP זכתה במכרז הממשלתי לאספקת הכרטיסים הללו, ובשלב הראשון תחלק כרטיסים ל-20 אלף עובדים.

מי יודע לגלוש?

ראשי הפרוייקט מודים, כי שאלת המפתח הקריטית היא האם הציבור בכלל ערוך לקראת השירותים המתקדמים הללו. "אין די בשירותים מקוונים מתקדמים, אם האזרח לא יידע לעשות בהם שימוש נבון", אומר דודו רשתי. "צריך לקרב את הממשל הזמין לאזרח באמצעות תחנות מידע, הסברה וקורסים. צריך לחנך גם בתוך הממשלה: חלק מהמשרדים אינם מחוברים מספיק ביניהם באמצעות מערכות טכנולוגיות".
במקביל לקידום פרוייקט הממשל הזמין, הקים משרד האוצר מיזם משלים, פרוייקט להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית). הפרוייקט, שאותו יזם ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), ייערך במהלך שלוש השנים הקרובות. במסגרתו יוקמו מרכזי מחשבים ואינטרנט בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה. בשלב ראשון, יוקמו מרכזים בשבעה יישובים. בכל מרכז יוצבו 40 מחשבים, ומדריכים יסבירו לתושבים כיצד לבצע באמצעות הרשת פעולות מול משרדי הממשלה.
וכמה יעלה לנו פרויקט הממשל הזמין? השלב הנוכחי בפרויקט החל בנובמבר 2001, עם השקת הקניון הממשלתי. עד כה הושקעו בו 7 מיליון שקל. מפברואר 2003 ולמשך חמש שנים אמור הפרוייקט לעלות לקופה הציבורית 500 מיליון שקל.