שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נערות עובדות בהולנד
    25 אלף נשים בהולנד מתפרנסות מהמקצוע העתיק בעולם. הן עושות את זה באופן חוקי, משלמות מסים ונהנות מחברות באיגוד מקצועי. מבחינת הממשלה, מדובר בענף תיירות משגשג

    אמסטרדם היא עיר ללא מבוכה. באזורים מסוימים יזדקרו לעברך מכל פינה חלונות ראווה עם צעצועי מין, צילומי פורנו, והאטרקציה העיקרית - נשים שלא טרחו להתלבש יושבות בחלונות ומוכרות אהבה.

     

    ואם המקומיים לא מתביישים, למה שהתיירים יסמיקו? רבבות תיירי סקס מגיעים מדי שבוע ישירות לרובע החלונות האדומים, כשהם מותירים מאחור את המוזיאונים הנפלאים, טיולי התעלות והביקור בבית אנה פרנק. עבור רבים, טיול לאמסטרדם לא יהיה שלם ללא שיטוט ברחובות העתיקים ובין התעלות הצרות - שם מצויים חנויות ומועדוני הפורנו - וללא בדיקה של החלונות האדומים והתרשמות מהגברות העומדות מאחוריהם.

     

    אז קודם כל כדאי לדעת שרובע החלונות הוא אזור בטוח למדי. אומנם תמיד כדאי להשגיח על הארנק, אבל הרחובות עצמם אינם מסוכנים כפי שרבים סבורים. במשך היום, הרובע נראה כמעט כמו כל שכונת מגורים רגילה. קשה להאמין, אבל אנשים בהחלט גרים ועובדים פה. יש חנויות, מסעדות (כמה מהן לא רעות בכלל), ואפילו כנסיה. רק כשיורד הערב הופך המקום את עורו והפסטורליה מפנה את מקומה לזימה.

     

    ויברטור זאת הוצאה מוכרת?

     

    הזנות בהולנד פועלת באופן חוקי כבר יותר מ-100 שנה. נפוליאון הוא שהפך אותה לרשמית, ב-1815. מאז הלכה ופרחה תעשיית הסקס במדינה, וכיום היא אחד מענפי התיירות המשגשגים ביותר. מדובר בשילוב מוחץ של שתי תכונות הולנדיות: חוש מפותח מאוד לעסקים עם מדיניות סובלנית של חיה ותן לחיות.

     

    כ-25 אלף זונות עובדות בהולנד. יותר ממחצית מהן מהגרות בלתי חוקיות ממזרח אירופה ומאסיה.

    המיסוי על הענף התיירותי המכניס הזה החל ב-1996. לא ידוע כמה כסף בדיוק אוספת ממשלת הולנד מתעשיית המין, אבל מומחים כלכליים חישבו שאם כל עובדי הסקס ומנהלי בתי הבושת משלמים מס (והם לא) - הרי שהממשלה גורפת באמצעותם 425 מיליון דולר בשנה.

     

    בקצה רובע החלונות באמסטרדם, בבית תעלות מדהים מהמאה ה-18, שוכנים משרדי ארגון היצאניות 'החוט האדום'. ככה זה בהולנד: לכל עובד יש איגוד מקצועי, ופועלי תעשיית הסקס אינם שונים משאר העובדים.

     

    'החוט האדום', שנוסד ב-1984, מייצג את כל היצאניות והמועסקים בתעשיית הסקס במדינה. מטרתו העיקרית היא לשפר את תנאי העבודה של העובדים בתעשייה,
    להדריך אותם בכל הנוגע לזכויותיהם ולחובותיהם החוקיות ולשנות את תדמיתם השלילית בקרב הציבור. כיוון שזנות היא עבודה חוקית, האיגוד המקצועי מאמין שגם היצאניות זכאיות לתנאי עבודה טובים ולזכויות הולמות, כמו הכרה בהוצאות של ביגוד, קונדומים ומשחקי מין.

    'החוט האדום' גם מציע עזרה מקצועית ליצאניות ומספק תוכניות לימודיות להקמת עסק, וכן לימודי חוק וראיית חשבון. דוברת הארגון מספרת שזונות הרחוב הן העצמאיות ביותר בענף, אם כי בדרך-כלל משתכרות הכי מעט ונאלצות להתעסק עם מסוממים וטיפוסים מפוקפקים.

     

    היצאניות הניצבות בחלונות הן בדרך-כלל עצמאיות, השוכרות את החלון לפי שעה. על שמונה שעות של שכירת החלון הן משלמות כ-150-100 אירו. נערות ליווי הן המובילות בהיררכיה, ובדרך כלל עושות הכי הרבה כסף.

     

    התעריף הממוצע: 25 אירו

     

    נמל אמסטרדם שימש בעבר תחנת מעבר למלחים. ובמקום שיש מלחים, יש כנראה גם יצאניות. למרות שבימינו אין יותר מדי יורדי ים בסביבה, רובע היצאניות עדיין שוקק והומה מדי ערב.

     

    תיירים שינסו לצלם את הגברות, ייתקלו בנפנוף זעפני ובקריאות תוכחה. אמנם קצת קשה לדרוש פרטיות כשאת לבושה בפיסת אריג שמכסה בקושי אסימון, אבל היצאניות עומדות על שלהן. כדאי, אם כן, לטמון את המצלמות עמוק בתיקים.

     

    התעריף הממוצע אצל הגברות בחלונות הוא 25 אירו. צעירות אטרקטיביות גובות כמובן יותר. כל העסק נמשך כרבע שעה, וקרוב לוודאי שזה לא יהיה האירוע הרומנטי ביותר שחוויתם בחייכם.

     

    אם החלטתם שזה לא בשבילכם, תמיד תוכלו להתעמק באחת מחנויות הסקס הרבות הפזורות בסביבה. אין טעם להיות נבוכים או לכבוש את פניכם בקרקע. מדובר בחנויות לגיטימיות וחוקיות, שבעליהן - אנשי עסקים לכל דבר - משלמים מסים באופן מסודר.

    אפשר להציץ שם במגזינים השונים, אבל לא להתעמק יותר מדי. אם תאריכו בדפדוף, תוכלו להיות בטוחים שהאיש ליד הקופה ירטון לעברכם: זאת לא ספריה כאן.

     

    מי שמחפש לעורר מעט את חיי האהבה שלו, יכול להגיע לחנות הכי יפה ברובע, 'אבסולוט דני', ליד המועדון הידוע 'קאזה רוסו'. יש שם תערובת של לבני נשים ובגדים סקסיים, ועוד שלל הפתעות. הכל אמנם יקר מאוד, אבל גרבי רשת בכל זאת זולים יותר מביקור אצל סקסולוג.

     

    מועדוני הלייב שואו מספקים - תאמינו או לא - בדיוק את מה שהם מבטיחים. אחרי התמקחות על המחיר עם השוער בכניסה (אופציה להנחה היא תמיד עניין של מו"מ), תוכנסו לאולם תיאטרון קטן.

    על הבמה תפגשו שלל טיפוסים מרתקים: חשפן גברי מסוקס, עלמה שתוחבת לגופה חפצים שונים ומשונים, שתי נשים אחוזות תשוקה זו לזו, והסיום המרטיט: זוג שעושה את זה ממש מול עיניכם. זה נשמע מרתק להפליא, אבל בפועל - אחרי כמה דקות מכניות כאלה מדובר בשיעמום קטלני.

     

    לחובבי ריגושים נועזים יותר יש מועדונים אחרים, כמו 'בננה באר'. לא נפרט מה בדיוק עושות העלמות המופיעות בו, רק נציין שנשים (לבושות) לא יחושו פה בנוח.

     

    קצין המשטרה, יוב דה חרוט, עובד ברובע החלונות האדומים באמסטרדם כבר יותר מ- 30 שנה. "זה איזור מאוד חי", הוא אומר, "יותר חי מאיזורים אחרים בעיר. הרבה אנשים גרים כאן, והם אוהבים את השכונה שלהם. המשטרה שומרת פה על הסדר ומפקחת על שמירת חוקי הבטיחות והתברואה. בסך הכל יש כאן פשוט אווירה של כפר, רק שזה כפר עם הרבה מבקרים..."

     

    הכתבה פורסמה לראשונה במאי 2002 במוסף 'מסלול' ב'ידיעות אחרונות'

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    טיול לאמסטרדם לא יהיה שלם ללא בדיקה של החלונות האדומים והתרשמות מהגברות
    צילום: איי פי
    מומלצים