שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שחקנית של כ-ו-ל-ם
    "אם מסר הדו-קיום של הסרט יעבור לקהל, עשינו את שלנו", אומרת ח'אולה חאג'-דיבסי המוסלמית, כוכבת הסרט "חצוצרה בוואדי". היא למדה משחק בסמינר הקיבוצים, בסרט היא מנהלת רומן עם יהודי, ויחד עם משפחתה מגשימה הלכה למעשה את הדו-קיום היהודי-ערבי, ביישוב המעורב נווה שלום

    חייה של ח'אולה חאג'-דיבסי, בת למשפחה מוסלמית, הם רצף של שילוב בין עמים ודתות. בכפר מוצאה, כפר יסיף שבגליל המערבי, התושבים הם מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כשנישאה, ניסתה - לא בהצלחה מלאה - דו-קיום יהודי-ערבי בלוד. את מבוקשה מצאה לפני שנתיים, עם בעלה פואד ועם בניהם ראני, 7 וחצי, ואמן, 6, בבית האבן היפהפה שבנו בנווה שלום, יישוב מעורב יהודי-ערבי, בנוף תנ"כי מול מנזר השתקנים בלטרון. "רצינו מקום מעורב באמת, שבו הילדים שלנו יגדלו עם ילדים אחרים בגובה העיניים", היא אומרת. "ילדי השכנים היהודים מדברים בטבעיות ערבית, כפי שילדינו מדברים עברית".
    כשחקנית תירגלה לראשונה את הדו-הקיום בלימודי משחק בסמינר הקיבוצים, ועכשיו היא פורצת בגדול כהודא, גיבורת "חצוצרה בוואדי". בסרט זה, שביימו לינה וסלאבה צ'פלין על פי ספרו של סמי מיכאל והיוצא בימים אלה לאקרנים, היא מגלמת צעירה ערבייה משכילה מוואדי ניסנאס בחיפה, הנסחפת לסיפור אהבה בלתי אפשרי עם שכנה היהודי, עולה חדש מרוסיה (אלכס סנדרוביץ'). "מכל מיני בחינות הוא דומה לי", אומרת ח'אולה, בעלת שיער שחור, עיניים בהירות וחיוך לבבי. "היא בחורה ערבייה, החיה בחברה היהודית. גם בחיים הייתי יכולה להתאהב בבחור יהודי. אני מאמינה שהאהבה באה מרגש, לא מתיכנון. זה מה שאהבתי בסרט שלנו, שהוא מתייחס לדברים ברמה האנושית, למרות שהפוליטיקה ברקע".

    זה לא סוד שהיו שחקנים ערבים שהיססו להצטרף לסרט הזה, מחשש שמדובר בסרט של יהודים על ערבים.

    "גם אני היססתי. קראתי וחקרתי אותו והגעתי למסקנה שזה מתחבר לנקודה מאוד חשובה אצלי - החיפוש אחר המשותף. כמו שלא במקרה בחרתי לגור בנווה שלום. אני מקנאה בשחקנים שכל מעיינם בתפקיד שלהם. על הרקע הזה ייאמר לזכותו של סמי מיכאל, שהוא כתב את הספר לא כזר שכותב על הערבים אלא כמי שמרגיש אותם".
    ח'אולה, חסרת ניסיון קולנועי, הגיעה לבחינות בלי ציפיות. "ואז סלאבה, הבמאי, הסתכל עלי ואמר 'את הודא, מאוד דומה לדמות שיש לי בראש'. שמחתי", היא מספרת. "אבל השמחה התחלפה מהר בהיסוסים. התייעצתי עם בעלי, עם הורי ועם רוני פיסקר, איש תיאטרון וידיד שלי מסמינר הקיבוצים, והם חיזקו את ידי. אני גם שמחה שאלכס הוא פרטנר שלי. הוא מקסים ונורא מצחיק. מההתחלה היתה בינינו כימיה, אם כי זה לא היה פשוט בסצינות האינטימיות. אני מעריכה אותו על כך שהתחשב בי, כשראה שיש לי הרבה מחסומים. מראש היה מוסכם ביני לבין סלאבה ולינה שלא יצלמו אותי במשהו שלא אסכים לו. הם הבינו את הקווים האדומים שלי, מבחינת החשיפה הגופנית והמגע האינטימי".
    מבחינתה, הפיצוי לכל הקשיים הוא שבגיל 33 היא מגשימה משאלה ישנה - להתגלות על ידי הקהל הרחב, להיות השחקנים של כולם. "תמיד עשיתי חיקויים ושיחקתי", היא מעידה. "כבר מהצגות בית הספר, המועדון והמתנ"ס, היה ברור שאהיה שחקנית". בעקבות החלום הגיעה לתל אביב, ולאחר מכינה ב"בית צבי" עברה לסמינר הקיבוצים. "לדעתי, 'בית צבי' זה המקום ללמוד בו, אבל רציתי גם לחיות, לנשום. בהתחלה הרגשתי זרות בעיר. הייתי ילדה בת 18, שבקושי ידעה כמה משפטים בעברית, ותל אביב היתה בשבילי כמו ניו יורק. אבל בן אדם לא יכול לתאר לעצמו כמה מהר הוא מסוגל להתאקלם. מההתחלה מצאתי עבודה כמטפלת בילדים של יעל ורוני פיסקר, שהוא איש תיאטרון. הם היו תמכו בי וכשהיו לי בעיות דיור, כפי שיש לערבים צעירים בעיר, היה לי מקום אצלם".
    לאחר הסמינר פנתה להציג בערבית. "בגלל המחסור בשחקניות ערביות הלכתי לאן שהיו צריכים אותי, אבל עם הזמן זה כבר לא סיפק אותי". לצד התיאטרון הירבתה להופיע בשפתה גם בטלוויזיה. בתחילה הוזמנה לתוכנית ראיונות של זוהיר בהלול והפגינה את כוחה בסטנד-אפ. לדבריה, עד כה לא טרחה לגשת ולהיבחן בתיאטרון העברי, "למרות שיש במאים שלימדו אותי ומכירים אותי. אולי עכשיו, בהשפעת הסרט".
    מי שמעודד אותה להצליח בקריירה הוא בעלה, ש"נתן לי מחמאות על הסרט". בשבוע שעבר חגגו שמונה שנות נישואין. פואד, 34, הוא סגן מנהל סניף בנק בגוש דן ("אנחנו שילוב טוב, צריך שמישהו יפרנס", היא אומרת בחיוך). בפסטיבל עכו בסוכות תופיע ח'אולה לראשונה בהצגת יחיד. על פי שמה, "אלחוש" (החצר), היא תציג בחצר אחד הבתים שם את סיפור האהבה הבלתי ממומש של זהרה (פרח).

    מתרגשת?

    "בוא נאמר שאני יותר שמחה ומאמינה שדברים קורים כשהם צריכים לקרות. אם מסר הדו-הקיום של הסרט יעבור לקהל, עשינו את שלנו".

    שמרנות מועילה

    "היה לנו מאוד מעניין וגם די קשה לעבוד עם ח'אולה", אומרת לינה צ'פלין, שביימה את "חצוצרה בוואדי" עם בעלה, סלאבה. "לדעתנו היא שחקנית מיוחדת, מעמיקה וגם יפה, עם עיניים נהדרות וחיוך מקסים. הקושי היה בכך שמדובר כאן בסרט על אהבה, הכוללת גם תשוקה וסקס. ח'אולה מלכתחילה לא הסכימה שבן זוגה היהודי בסרט ינשק אותה. למזלנו, היא ואלכס סנדרוביץ' היו בהסרטה זוג טוב, שהתגבר על הקשיים עם הרבה הבנה וסימפטיה. לאחר מעשה נראה לי שייתכן שהגישה המאופקת שלה היא לטובת הסרט".
    "ח'אולה היתה פרטנרית מצוינת, מפרגנת ואכפתית. לא היה לה קל, וניסיתי לעזור ככל שיכולתי", אומר בן זוגה בסרט, אלכס סנדרוביץ'.
    "בעיני, ח'אולה היא שחקנית נפלאה", מתפעל מפיק הסרט, ריקי שלח. "למרות שמדובר בסיפור אהבה לא קל מבחינתה, היא היתה בהסרטה מקצועית במאה אחוז".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים