מיכאל צ'רנוי: למה שהבנקים יעשו לי בעיות?

באחד הימים בשבוע שעבר הגיע אל המערכת טלפון מפתיע. על הקו היה יועץ התקשורת של איש העסקים מיכאל צ'רנוי, שהודיע: צ'רנוי מחסל את עסקיו בעולם, חוזר לפעילות בישראל בלבד, ומבקש לדבר על כך. ראשית, אנחנו לא ממש רגילים שמישהו ממש מבקש להתראיין. שנית, אנחנו לא רגילים שרוצים לעשות עסקים בימים אלה בישראל. שלישית, אנחנו לא רגילים שיהודים עשירים מרוסיה מצהירים על עסקיהם. רביעית, אנחנו לא ממש מבינים מה עומד מאחורי כל הסיפור. איך ייתכן שאדם שרק נכווה בעסקיו כאן, הושמץ, נתבע, נרדף, נדחה, יבחר להתיישב כאן ויצהיר על רצונו לעשות עסקים רק כאן?
נכונותו של צ'רנוי, ששווי עסקיו הוערך בעבר במיליארדי דולרים, לנדב מידע על פעילותו מפתיעה. גם בחירתו לעשות עסקים בישראל נראית מעט תמוהה, על רקע העובדה שבעבר הועלו נגדו חשדות שונים ובימים אלה מתנהל נגדו משפט בחשד לניסיון השתלטות על מניות בזק. היא נראית תמוהה גם כשלוקחים בחשבון את הדימוי הבעייתי ממנו סובלים אנשי
עסקים אמידים שעלו לישראל מחבר העמים: ישראלים רבים מתקשים להבדיל בין אלה המשתייכים לארגוני מאפיה רוסית לבין אנשי עסקים לגיטימיים, שכל חטאם הוא מבטא זר.
מדוע, אם כן, החליט צ'רנוי לחזור לפעילות בארץ? "מכרתי את כל עסקי בחו"ל והחלטתי שאחיה כאן ואשקיע כאן - מה כל-כך קשה להבין?" מתריס צ'רנוי, באמצעות המתורגמן המסייע בניהול הראיון, כאשר לצידו גם עוזר ושני יועצי תקשורת ישראלים. צ'רנוי, כך נראה, לא לוקח סיכונים. סביר להניח שיכול היה לקיים את הראיון בעברית ובאנגלית, אם גם רצוצה. אבל הוא בוחר, כך נראה, לדבר בשפה בה הוא מרגיש בטוח, כשכל מלה מדודה, ואין פליטות פה.
למי שאינם מסתפקים בהסבר הפשוט כל-כך של צ'רנוי, ניתן להציע הסברים חלופיים: ראשית, קצת יחסי ציבור אף פעם לא מזיקים, בייחוד למי שצפוי לבלות חלק ניכר מזמנו בבית-המשפט הישראלי. שנית, ואת זה שכחו באופן לא מפתיע צ'רנוי ויועץ התקשורת שלו להזכיר, נגד איש העסקים הרוסי עומד ותלוי צו עיכוב יציאה מהארץ. לפיכך, יש לקחת בעירבון מוגבל את הצהרתו כי הוא חוזר לפעילות בישראל. לא נראה כי יש לו הרבה ברירה.

שעמם לי ורציתי להתחיל מחדש

אנחנו נפגשים בבית-קפה תל-אביבי. על אף החום, צ'רנוי, 50, מגיע בחליפה ובעניבה. שערו מלבין, אך גובהו וגזרתו מסגירים את העובדה שהיה בעבר ספורטאי - שחקן כדוריד ומתאגרף. גם היום הוא מקפיד לשחק טניס מדי יום. הוא נראה מתוח, חשדני, ולא מרבה לחייך. סלידתו מהתקשורת, אותה הוא מאשים ברדיפתו, ניכרת מדבריו.
אני נמצא בארץ הרבה זמן, הוא אומר. עד 99' נסעתי רוב הזמן ולא התגוררתי כאן, הרבה בגלל עסקי הרבים בעולם. לפני כשנתיים קיבלתי החלטה להשתקע כאן. מאז אני עוקב אחר השוק בארץ, לומד אותו ויוצר קשרים. רכשתי כאן הרבה חברים בתקופה זו ונפגשתי עם מנהלים ואנשי עסקים מהשורה הראשונה.

עם מי, למשל?

אני מעדיף לא להזכיר שמות (לפני כשבועיים נצפה צ'רנוי במפגש צהריים במסעדת אולימפיה בתל-אביב עם שבתאי קלמנוביץ', המרגל ששב אלינו מן הכפור - א.ר).

למה דווקא בישראל?

"אני חושב שזו התקופה הטובה ביותר להשקיע כאן. יש הרבה הזדמנויות. מצבה של ישראל מזכיר לי את מצבה של רוסיה בתחילת שנות ה-90. מצב כלכלי מאוד מעורפל, עסקים כושלים. אני האמנתי אז בעתיד העסקי של רוסיה ועשיתי הרבה עסקים טובים שם. כך אני מאמין עתה בעתיד הכלכלי
כאן. אותי המצב כאן לא מפחיד. צריך לשמור על אופטימיות. הכלכלה הישראלית בנקודת מפנה, מכאן והלאה היא יכולה רק להשתפר".

אבל למה דווקא כאן?

"אני יהודי ואני רוצה להיות כאן. חוץ מזה אני אוהב את
השמש ואת ירושלים".

אולי פשוט נעשה קשה לעשות עסקים במקומות אחרים,
בעקבות החקירות שהתנהלו נגדך?

"הכול שטויות. כל החקירות שנוהלו נגדי - כולן סגורות. נגמרו, ולא לטובת אלה שפתחו בהן, אלא לטובתי. לא מצאו אותי אשם בכלום. רוב החשדות שהיו התבססו על ספקולציות שפורסמו באמצעי התקשורת. הכתבות היו הטריגר לפתיחה בחקירות. אני באתי לכאן מרצוני החופשי והחלטתי שעתידי האישי והכלכלי יהיה כאן".

למה מכרת את כל עסקיך בחו"ל?

"לקראת סוף שנות ה-90 סיימתי לבסס את החברות שהיו לי בארה"ב, באירופה ובמזרח-אירופה. היתה לי הזדמנות למכור אותן במחירים טובים. שעמם לי ורציתי להתחיל מחדש, אז מכרתי אותן והרווחתי הרבה כסף. עכשיו אתחיל מחדש כאן".

כתבו עליך שאתה מיליארדר.

"הכול שטויות. אני לא אומר שאני עני. יש לי מספיק כסף לעשות מה שאני רוצה. אבל אני לא בקנה מידה של טייקוני הנפט הרוסים".

כל מה שניסית לעשות פה עד עתה נכשל והסתבך.

"אני לא חושב שעשיתי הרבה בישראל. אני לא יכול להתייחס לנושא המשפט המתנהל".

אילו עסקים אתה רוצה לעשות עכשיו בארץ?

"אני מחפש להשקיע בתחומי הבנייה, נדל"ן, תשתיות, היי-טק, מוצרי צריכה".

יש משהו על הפרק?

"יש, אבל מוקדם לדבר על זה".

באיזה תחום צפויה השקעתך הראשונה?

"בתחום הבנייה, הנדל"ן".

תתקרב לחברות ציבוריות?

"לא נראה לי. יש לי צוות חזק מאוד של יועצים, ויש גם כמה פרויקטים שאנחנו בודקים בהיי-טק".

תביא הון מהבית להשקעות?

"גם הון מהבית וגם אשראי בנקאי. זה יהיה משולב".

אתה לא חושש שהבנקים יעשו לך בעיות?

"למה שיעשו לי בעיות? אני מביא כסף טוב והם שמחים לעשות איתי עסקים. לפני כמה זמן היתה עסקה על הפרק, וכבר השגתי את המימון הבנקאי, אבל בסוף היא לא יצאה אל הפועל".

יש לך כיום נכסים בארץ?

"רק הבית שרכשתי בסביון. אה, כן, וגם שטח בהרצליה פיתוח".

אתה מתגורר בסביון עם משפחתך?

"אשתי ושתי בנותי (מנישואים שניים, בנות שש ו-16, ויש גם ילדים גדולים יותר ונכדים - א.ר) שוהות באנגליה. בנותיי לומדות שם. אני רציתי שיקבלו את החינוך הטוב ביותר, ונראה לי שזה המקום".

אז איך אתה מבלה בזמנך החופשי כאן?

"אני משחק טניס, שח, ומבלה עם חברי הרבים".

מהקהילה הרוסית?

"גם צברים".

חבר הכנסת אביגדור ליברמן עדיין נמנה עם מקורביך?

"כן. אבל אני לא רוצה להיכנס לשמות. יש לי כאן הרבה חברים".

אהבתך לספורט תביא אותך למעורבות עסקית בתחום? אולי רכישת קבוצה?

"יכול להיות, בעתיד. קודם נעשה עסקים, אחרי זה ספורט. אני כל הזמן מעורב ואוהב ספורט. זה בדמי. אני גם עזרתי לאפשר לישראל לשחק בבולגריה כשהבולגרים לא רצו שיבואו, ונתתי להם את המגרש של קבוצת הכדורגל שלי שם, קבוצת לבסקי. אני לא מסתכל על ספורט כעסק, ולכן לא מכרתי את הקבוצה (על-פי הדיווחים, צ'רנוי השקיע בקבוצה כ-25 מיליון דולר - א.ר). יש לי מחויבות לשחקנים ולאוהדים, ואני עומד בה.

אין לי היום עסקים עם זאב רום

צ'רנוי, איש עסקים יהודי רוסי, שכונה מלך תעשיית האלומיניום של רוסיה ועלה לישראל ב-94', הגיע לכותרות כאן לפני כשלוש שנים, בעקבות חקירות שנוהלו נגדו בחשד להשתייכות למה שכונה המאפיה הרוסית, הלבנת כספים, וכן הסתרת עבר פלילי לצורך קבלת אזרחות ישראלית. בעבר הוא נתפס עם דרכון מזויף באנגליה, וגורש מבולגריה על רקע קונפליקט עם השלטונות בגלל חברת הסלולר מובילטל שהיתה בבעלותו. צ'רנוי הכחיש את כל החשדות נגדו.
בימים אלה מתנהל נגדו ונגד אנשי העסקים גד זאבי וזאב רום (שהיה יד ימינו ושותפו של צ'רנוי בארץ) משפט בקשר לרכישת 20% ממניות בזק על-ידי זאבי. זאבי וצ'רנוי מואשמים כי תכננו לרכוש במשותף את המניות. לפי כתב האישום, כיוון שצ'רנוי העריך כי בשל החשדות שהועלו נגדו בעבר לא יקבל משר התקשורת את ההיתר הדרוש לרכישה, הוסכם בין השניים כי המימון שנתן לעסקה, תמורת אופציה לרכוש בעתיד מחצית מאחזקות זאבי בבזק, יישאר חסוי, וזאבי יציג עצמו כאדם היחיד העומד מאחוריה.
לאחר שהועלו החשדות נגדו בפרשת בזק יצא צ'רנוי למסע תקשורתי, שכלל מודעות בעיתונים, ובו טען לחפותו והטיח האשמות קשות במשטרה. הוא טען שמתנהל נגדו "ציד מכשפות" ודרש להפסיק את הרדיפה נגדו או לחלופין לתבוע אותו בית-משפט. בתום המסע ההסברתי, שכלל גם מסיבת עיתונאים בהשתתפותו של עו"ד אמנון זכרוני, שייצג אותו, הוגש נגדו כתב אישום.

מוזר שאתה בוחר לעשות עסקים במדינה שטענת כי היא רודפת אותך.

צ'רנוי: "לא הרגשתי נרדף במדינה, אלא על-ידי גורמים מסוימים. אבל כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא אדם שנוטר טינה או נוטה לכעוס. אין לי עלבון מהמדינה או מאזרחיה. העיקר שאני יהודי וקשרתי את חיי לכאן. זו המדינה שאני אוהב - אין לי מדינה אחרת".

בכל זאת, מתנהל נגדך משפט ועוד משפט. זה לא מפריע קצת לעשות עסקים?

"כבר ארבעה חודשים לא היתה ישיבה בבית-המשפט, אז אני לא ממש מרגיש את זה. אולי כשתהיה הישיבה הבאה תחזור לי התחושה הלא טובה. אבל החלטתי שאני לא מחכה. צריך להמשיך הלאה, ואני בטוח שבסוף בית-המשפט יחשוף את האמת".

רצית להיות שותף בבזק?

"לא חשבתי על בזק בכלל. זה לא עניין אותי. ביקשו ממני הלוואה, אז נתתי. בסך-הכול נתתי מימון".

והיום בזק מעניינת אותך?

"בהחלט יכול להיות שבסיטואציה מתאימה זה יבוא בחשבון".

אתה כועס על זאבי?

"מה יש לי לכעוס עליו? הוא לא אשם שהמניה של בזק ירדה. חוץ מזה, כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכול לכעוס".

איך היחסים ביניכם היום?

"מעולם לא היו ממש יחסים. כל הקשרים בינינו היו תמיד דרך עורכי-דין. היחסים בינינו היו עסקיים בלבד, ובעיקר בהתכתבות באמצעות עורכי-הדין. כך היה, וכך גם היום".
בראיון שהעניק בעבר זאב רום ל"ידיעות אחרונות" הוא אמר, כי זאבי תכנן להכניס את צ'רנוי לעסקים רבים בארץ, בהם סובארו, אייס קנה ובנה וקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. רום אף אמר כי הם בחנו רכישה אפשרית של אי.די.בי. צ'רנוי מכחיש. "שוב שטויות שעיתונים כותבים", הוא אומר.
רום היה זה שתיווך בין צ'רנוי לזאבי. הוא גם כיהן כיו"ר חברת מובילטל, והקים בארץ בשותפות עם צ'רנוי סוכנות של חברת האלומיניום הרוסית שלו, באמצעותה השקיע צ'רנוי בשני מיזמים - בתחום האינטרנט ובתחום האופטיקה.
היום מנסה צ'רנוי להתנער מהקשר עם רום: רום לא היה שותף בעסקים שלי בחו"ל. לקחתי אותו כשותף קטן כאן בארץ, בחברת האלומיניום שהיתה גם חברת השקעות, אבל יצאתי מזה ואני לא מעורב בזה. מלבד זה הוא היה מתווך. יש לי כאלה עשרות. אין לי היום עסקים איתו.
ייתכן שבין השניים עבר חתול שחור. רום, מצידו, טוען בתגובה ששהכול שטויות. לדבריו, לא הבנו כראוי את דבריו של צ'רנוי (אולי קשיי שפה).
צ'רנוי ניסה בעבר לעשות עסקים גם עם איש העסקים דוד אפל, וגם הם מצאו דרכם לבית-המשפט, בעקבות בקשה שהגישה חברת אלומיניום-אחזקות של צ'רנוי לפרוע צ'קים בסך 31 מיליון שקל שהפקיד אפל כשטרי ביטחון, במסגרת הסכם מכירת חברת מובילטל.
לצ'רנוי יש אתר אינטרנט בשם "חברים של מיכאל צ'רנוי", ובו מסופר כי ניסה לעשות מספר עסקים בישראל אך נכשל. בין היתר, לפי האתר, רצה לבנות מפעל מיחזור גדול בחיריה.

אין לי יותר עסקים עם אחי

ב"רזומה" של צ'רנוי, המועבר על-ידי יועצי התקשורת שלו (הוא, אגב, החליף את מוטי מורל בטל זילברשטיין. שניהם היו בעבר פעילים כיועצי תקשורת בזירה הפוליטית בישראל) מצוין כי "ב-87' הוא עבר להתגורר במוסקבה, ושם ריכז את עסקיו. מ-87' עד 93' פיתח עסקים בינלאומיים בתחומי תעשיות הגלם וכן ג'וינט ונצ'רס (מיזמים משותפים - א.ר) ויזמות עסקית".
ב-93' הפריטה ממשלת רוסיה את תעשיית האלומיניום, וחברותיו של צ'רנוי נכנסו לפרויקט משותף בענף יחד עם קבוצת טרנס וורלד שבשליטת אחיו, לב צ'רנוי. ב-97' מכר צ'רנוי את רוב מניותיו בטרנס וורלד והחל ליזום עסקים באוקראינה, רוסיה, בולגריה וארה"ב.
באותה שנה, בה סבלה רוסיה ממשבר כלכלי, ניצל צ'רנוי את מגמת הבריחה של משקיעים זרים מהמשק הרוסי ורכש במחירים זולים מניות בחברת הנפט "טינמין אויל קומפני". מניות אלו, לפי הכתוב בקורות חייו, "עלו והוא הרוויח ממכירתן כמה מאות מיליוני דולר".
במאי השנה הצטרף צ'רנוי לקונסורציום "מטבק", שהגיש הצעה לרכישת חברת הטבק של בולגריה במסגרת תהליך ההפרטה. אם תזכה הקבוצה, ישקיע צ'רנוי בעסקה כ-100 מיליון דולר.
אחיו, לב צ'רנוי, נחשב לאחד מאנשי העסקים הרוסים האמידים ביותר, והוא בעל המניות העיקרי בחברת טרנס וורלד, שהיתה בבעלותו ובבעלות אחיו מיכאל. טרנס וורלד היא חברת הסחר באלומיניום השנייה בגודלה בעולם, ושולטת בענף האלומיניום הרוסי. לב צ'רנוי מכונה בעיתונות האמריקנית "איל האלומיניום הרוסי", וגם הוא מסובך בחקירות שונות על רקע עסקיו.
מיכאל צ'רנוי טוען כי הוא אינו שותף יותר בחברת טרנס וורלד, אם כי הוא מכחיש את הטענות כי יחסיו עם אחיו עלו על שרטון. מכרתי את כל מניותי בחברה שהיתה לי עם אחי ב-99'. "היום אין לי קשרים עסקיים איתו. הוא בקושי נמצא בארץ", הוא אומר.

יש לך אח נוסף, דוד. גם הוא בעסקים?

"אני לא יודע".

אתם לא בקשר?

"אנחנו בקשר מצוין. הוא חי עם אמא שלי בארה"ב. אצלנו ברוסיה לא מדברים במשפחה על עסקים, אלא אם הם עסקים משותפים. אין לי כיום עסקים עם המשפחה. בכלל, אין לי עסקים בחו"ל".

אילו עסקים היו לך בחו"ל?

"עסקי מתכות, ובעיקר התמחיתי בלזהות מפעלים ועסקים כושלים, לרכוש אותם במחיר זול, להבריא אותם ולמכור בהרבה כסף. כך, למשל, עשיתי עם חברת מובילטל. היו ישראלים שהתעניינו בה. זאבי התעניין. כך הכרנו. בהמשך התעניין שמואל דנקנר וגם לב לבייב. אבל כל העסקות איתם נפלו על רקע אי-הסכמה על המחיר. בסוף מכרתי אותה לקבוצת שלף האוסטרית (שהיא גם בעלת הקזינו ביריחו - א.ר)".

איך צברת את ההון שלך?

"נולדתי באומן שבאוקראינה, ולאחר שנתיים עברה המשפחה להתגורר בטשקנט. אני הבכור מבין אחי. אבי היה מהנדס חשמל ואמי כלכלנית. כבר בגיל שמונה הכניס אותי אבי לעסקים. הוא אמר לי שיש לי כל הזמן בקשות, שאני רוצה הרבה דברים, אז כדאי שאעבוד, שאלמד להרוויח כסף. הוא השלים הכנסה על-ידי ביצוע עבודות חשמל בערבים, ואני התלוויתי אליו. בהמשך למדתי בפוליטכניק, ובמקביל נכנסתי לעבוד במפעל מקומי. מי שמכיר את מבנה המפעלים ברוסיה בתחילת הפרסטרויקה, יודע שאלה היו מפעלים ממשלתיים גדולים ומסורבלים, שייצרו מוצרי צריכה. המדינה אפשרה לקנות אותם, לייעל אותם ולחלק את ההכנסות עם העובדים. כך לקחתי מפעלים וייעלתי אותם. בגיל 25 כבר עשיתי זאת. הצלחתי בזה, ולאט לאט מצאתי שאני עושה את זה גם במפעלים אחרים במזרח אירופה".
"יש הרבה סיפורים על התקופה הזאת, שבה התאפשר לקומץ מקורבים לשלטון להתעשר מאוד. כל הסיפורים והמעשיות נולדו מהתחרות הרבה. לא היו דברים מעולם. אני חושב שבעתיד כל הספקולציות יופרכו, וכל השטויות שמילאו את הארכיונים יוכחו כטעויות".

גדלת בבית דתי ציוני?

"אני לא יכול לומר זאת. זה היה בית מסורתי, אך המשפחה המורחבת יותר, חלקה היה דתי".

אז איך מתייחסים, אחרי הכול, להצהרותיו של צ'רנוי? אפשר לומר לעצמנו שנחמד לשמוע איש עסקים שחושב שזה הזמן לבוא לגור ולהשקיע כאן. איש עסקים שלא מפחד מפיגועים (פורסם בעבר כי המשטרה סיכלה ניסיון התנקשות בחייו, ולא מדובר במחבלים. גם פרסום זה, כמו מרבית הפרסומים, הוכחש על-ידי צ'רנוי), איש עסקים שמשדר אופטימיות, שלא שוכח להצהיר על ציוניותו ואהדתו לישראל - וכל זאת בכשרון דרמטי של בוגר טרי מבית-צבי. למרות זאת, לאור ריבוי החקירות נגד צ'רנוי בארץ ובעולם, קשה שלא לתהות לגבי מניעיו.

2 כתבי אישום

מיכאל צ'רנוי מהווה כבר שנים יעד מודיעיני של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות במשטרה. במשטרה אמרו השבוע כי אין שום מידע על חיסול עסקיו בעולם. קראנו את הידיעה על כך בעיתון, אבל לנו לא ידוע על שום שינוי בעסקיו בחול, אמר מקור בכיר.
במשטרה מעריכים את מחזור עסקיו של צ'רנוי במיליארד דולר בשנה. על-פי המידע המשטרתי, הוא פעיל בברזיל, בדרום-אפריקה ובמקומות נוספים בעולם. יחד עם אחיו לב (שצ'רנוי טוען כי חיסל את עסקיו עימו) הוא נחשב ליצרן האלומיניום מספר אחת בעולם.
נגד צ'רנוי הוגשו בארץ שני כתבי אישום: בראשון הואשם כי נתן שוחד לחבר מועצת אילת ויקטור צרנומוריץ כדי שיקדם את ענייניו בעיר, וכי בסיועו של צרנומוריץ קיבל הנחות ואישורי כניסה לישראל לידידיו מרוסיה. בפרשה זו
הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, אך על פי החלטת השופטת נירה לידסקי בוטל הצו לאחר שצ'רנוי חויב להפקיד ארבעה מיליון שקלים.
בכתב האישום בפרשת בזק מואשם צ'רנוי בעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות ובהלבנת הון. עד התביעה מספר אחת בפרשה הוא שר הביטחון, בנימין בן-אליעזר, שהיה שר התקשורת בתקופת עסקת בזק. בפרשה זו ביקש צ'רנוי מספר פעמים לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו, ואף הציע שח"כ אביגדור ליברמן והרב דוד גרוסמן, רבה של מגדל-העמק, יערבו לחזרתו לארץ, אך השופטים דחו את בקשותיו והצו נשאר על כנו.
במהלך הדיונים בבית-המשפט בפרשת בזק טענה נציגת המשטרה, כי מרכז חייו של צ'רנוי הוא בחו"ל, וכי אם יצליח לצאת מהארץ לא יחזור לכאן יותר, כדי לחמוק ממשפט.
מקורות במשטרה אמרו כי צ'רני יעשה כל מאמץ להוכיח כי אינו מעורב בעסקים בחול, כדי לאפשר את יציאתו מהארץ.

(אורון מאירי)