שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדבר האמיתי
    מר סקופ, אנחנו רוצים את הדבר האמיתי. לא נסתפק בתחליפים שמשאירים את הציבור עם בניין רעוע. כשתוכל לספק את הדבר האמיתי, נשמח אם מדינת ישראל תשלם למיקרוסופט עבור פיתוח תוכנה. גלעד בן יוסף, מפתח קוד פתוח, עונה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל

    קראתי בעיון רב את תגובתו של מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, ליוזמות השונות לשימוש בקוד פתוח במוסדות השלטון הישראלי. ראשית דבר, ברצוני להודות לו על כך שהעלה לדיון פומבי נושא חשוב זה.
    מיקרוסופט חוששת כי היוזמות שמיועדות לקדם את הקוד הפתוח יפגעו בחופש של אנשי המקצוע במגזר הציבורי לקבל החלטות מקצועיות לפי ראות עיניהם. בעניין זה היא יכולה להסיר כל דאגה מליבה. אנשי תנועת הקוד הפתוח, מתנגדים לכל כפיה של שיקולים זרים על מקבלי ההחלטות המקצועיים. לא לחינם מעדיפים חלק מאנשי התנועה את השם 'תנועת התוכנה החופשית' ('חופשית' מלשון חופש הביטוי והבחירה ולא בהכרח חופשית מתשלום).
    מטרת ההצעה שהגשנו לוועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיות המידע היא להבטיח את חופש הבחירה הזה לאורך זמן: ההצעה מקדמת שימוש בתקנים פתוחים לתקשורת בין מערכות הממשל לבין הציבור ובין מערכות אילו לבין עצמן ותביא למצב בו כל תוכנה - לא רק זו שמייצרת חברת תוכנה ידועה - תדע לפענח את המידע המבוסס על תקן פתוח, לעבדו ולהציגו.

    הקוד הפתוח לא מונע מאינטרסים מסחריים

    מר סקופ אומר כי "תנועת הלינוקס" החלה את דרכה בתור קהילה אולם מטרותיה מקודמות כעת על ידי גופים מסחריים מתוך שיקוליהם שלהם. המציאות היא שקהילת הקוד הפתוח בישראל פעילה וקיימת מעבר וללא קשר לפעילותן של סאן ו- IBM. הדבר נכון לא רק בישראל, אלא גם ברחבי תבל: מחקר מעמיק שפורסם לפני חודשים אחדים (סקר FLOSS) מצא ששני שלישים מכותבי הקוד בפרוייקטים כדוגמת לינוקס, אינם מועסקים כלל על-ידי חברות תוכנה דווקא ואינם מקבלים שכר עבור התוכנה החופשית אותה הם מפרסמים.
    כמובן שאיננו רואים כל פסול בפעילות גופים מסחריים הסבורים כי שימוש, פיתוח ותמיכה בתוכנה חופשית ופתוחה מקדמים את האינטרסים של קהל לקוחותיהם. ההפך הוא הנכון. מדובר בחיזוק משמעותי לתנועת התוכנה החופשית, שמספק לה בסיס כלכלי איתן ומעשי. זאת, מבלי לפגוע בעקרונות האידיאולוגים של התנועה, בדבר הפיכת הגישה לטכנולוגיה מתקדמת שווה לכל נפש.

    חוסר הבנה של הקוד הפתוח

    התמיהה על החלטת הממשלה לתמוך בפרוייקטים של קוד פתוח נובעת מחוסר הבנה של המודל העסקי העומד מאחורי פיתוח תוכנה חופשית. פרדיגמת הקוד הפתוח מתייחסת לתוכנה כאל שירות ולא כאל מוצר. לשיטתנו, כלכלי יותר להתייחס לפיתוח תוכנה בדומה לתוכניות של בניין המפותחות על ידי אדריכל, חוזה משפטי המנוסח על ידי עורך דין או תוכניות של כביש הנכתבות על ידי מהנדס - בכל המקרים התשלום הוא עבור פיתוח התוכנית ולא עבור זכויות הפצה שלה לאחר שפותחה (למרות שכמובן שזכויות אלו עדיין שמורות למפתח).
    מודל עסקי זה מאפשר לכל אדם לגשת אל "קוד המקור" של הבניין, החוזה והגשר האמורים. בכך אפשר להבטיח הן את זכויותיו של המשתמש - בין אם הוא דייר, צד לחוזה או נוסע על הכביש - ולהבטיח כי תוכניות אלו יזכו לביקורת ציבורית ולחשיפת פגמים שנפלו בהם, מרשלנות או בתום לב.

    אנחנו "כחול לבן"

    סיוע הממשלתי לפיתוח תוכנה חופשית אינו יוצא דופן. למעשה, הממשלה נוהגת לספק לאזרחי המדינה תשתית בסיסית בתחומים רבים (אספקת לחם אחיד לתושבים, שידורי טלוויזיה של ערוץ 1, הקמת כבישים ועוד). אין הדבר מפריע לכל גוף מסחרי להציע ולמכור שירותים ומוצרים מתקדמים בכסף מלא. אך טבעי הדבר שהממשלה תרצה להבטיח בצורה דומה תשתית זמינה לכל של טכנולוגית מידע.
    כל בדיקה תגלה שפעילות הממשלה בתחום הקוד הפתוח עומדת בבחינה של שיקולים כלכליים תועלתניים. תוכנות חופשיות יאפשרו לאנשים שידם אינה משגת לשלם עבור תוכנות מייקרוסופט (למעלה מ-3,000 שקלים למערכת הפעלה ולחבילת תוכנות משרדיות), להשתתף בממשל המקוון ובעידן המידע. כך תקדם הממשלה את השיוויון בחברה הישראלית ותסייע בצמצום ה"פער הדיגיטלי", הממשיך להתרחב.
    סיבה נוספת לתמיכה ממשלתית בקוד הפתוח היא עידוד תוכנה "כחול לבן". כל הכספים שהקצתה הממשלה לנושא זה שילמו עבור פעילות פיתוח שנעשית בישראל על ידי ישראלים.

    אנחנו זולים יותר

    כל הסכום שהקצתה הממשלה לצורך מימון פיתוח הקוד הפתוח קטן מכלל הוצאות הממשלה עבור רישיונות שימוש בתוכנה קניינית של חברת מיקרוסופט במשך שנה אחת. על פי נתוני האוצר, המדינה משלמת מדי שנה תשעה מליון דולר למיקרוסופט. התמיכה בתוכנות הקוד הפתוח אינה עולה על אחוזים בודדים מזה.
    אם נימוקיה של מיקרוסופט היו כנים, היינו מצפים שגם חברות אלו ורבות אחרות היו מצטרפות למיקרוסופט במאבקה נגד הקוד הפתוח. תוכנות מאגרי מידע חינמיות המבוססות על קוד פתוח מתחרות במוצר העיקרי של חברת אורקל, ו"לינוקס" נוגסת לכאורה בנתח השוק של מערכת ההפעלה המסחרית של IBM. נוסף על כך, כל עותק של לינוקס מגיע עם יישום פיירוול מתקדם למדי שעשוי לכאורה להתחרות במוצריה של חברת צ'קפוינט.

    למה רק מיקרוסופט קופצת?

    למרבית הפליאה, לא רק שחברות אלה אינן מתנגדות לתנועת הקוד הפתוח, הן גם אינן מהססות לתמוך בתנועה ולעשות שימוש בקוד פתוח בעצמן כדי, שומו שמים, להרוויח כסף! אם כך, מה ההבדל בין כל החברות המכובדות הללו לבין מיקרוסופט?
    האם רק אנשי מיקרוסופט מסוגלים להבחין באיום הגדול היכן שחברות אחרות נוההגות בעיוורון? אני סבור שלא. אני סבור שיש לחפש את ההבדל במקום אחר שגם בו מיקרוסופט שונה מכל החברות הללו: למיקרוסופט אין מתחרים.
    כל החברות שהוזכרו רגילות להימצא בשוק שבו יש להם בכל רגע נתון מתחרים ועליהם להציע שרות טוב ללקוחותיהן על מנת שלא יעזבו אותן. בשביל חברות אלו תחרות היא "עסקים כרגיל" והן אינן חוששות ממנה. מיקרוסופט היא מונופול, לפחות בתחום העיסוק העיקרי שלה - מערכות הפעלה ותוכניות משרד ועל כן אין לה תחרות משמעותית, לבד מתנועת הקוד הפתוח. האם מיקרוסופט מפחדת מאיתנו?
    יצא אפוא המרצע מהשק. מתקבל רושם ברור שלא על זכויותיה של מיקרוסופט כחברה היא מנסה להגן, כי אם על שליטתה בשוק כמונופול.

    בעיות אבטחה בלינוקס? בדקתם מה קורה אצלכם?

    אינני יכול להתעלם מהרמיזה הבוטה בכתבתו של מר סקופ, כי תוכנות קוד פתוח הינן כביכול מקור לבעיות אבטחה, או שאיכותן ירודה. רבים וטובים העירו כבר כי ההפך הוא הנכון. למשל, חברת גרטנר ייעצה ללקוחותיה להפסיק את השימוש בשרתי אינטרנט מתוצרת מיקרוסופט בשל בעיות האבטחה שלהם, אשר הסבו נזק מצטבר של מיליארדי דולרים.
    טענתו של סקופ, לפיה אין קשר בין סטנדרטים פתוחים לקוד פתוח אינה נכונה: כל סטנדרט שממומש על ידי תוכנה חופשית הוא "פתוח" מעצם הגדרתו.
    אנשי הקוד הפתוח אינם אויבים של חברת מיקרוסופט. למעשה, איננו רואים כל סיבה שחברת מיקרוסופט לא תצטרף למעגל הגדל והולך של חברות-ענק (בהן IBM, סאן, אורקל, SAP ואחרות) ותספק איכות אמיתית וניתנת לבקרת הלקוחות באמצעות קוד פתוח.
    במקום זאת, מיקרוסופט נוקטת ביוזמות כגון Shared Source, שמאפשרות גישה לקוד המקור של מוצריה, בתנאי שהלקוח מתחייב לחתום על הסכמים משפטיים המונעים ממנו לספר לאיש מה מצא בו. הסכמים אלה אינם מאפשרים להשתמש בתוכנה באופן חופשי, להפיצה או לשנותה - כל אלה זכויות טבעיות של משתמשי הקוד הפתוח.
    מר סקופ, אנחנו רוצים את הדבר האמיתי. לא נסתפק בתחליפים שאולי נראים אותו דבר אבל בסופו של דבר משאירים אותנו, הציבור, עם בניין רעוע. כשתוכל לספק את הדבר האמיתי, אנחנו נשמח אם מדינת ישראל תשלם למיקרוסופט עבור פיתוח תוכנה. עד אז תאלץ החברה להסתפק במיליונים שהמדינה כבר משלמת לה בכל שנה עבור רישיונות לתוכנות הקניניות שהיא מוכרת.

    הכותב, מתכנת במקצועו, הוא ממייסדי "המקור - העמותה הישראלית לקוד מקור פתוח ולתוכנה חופשית" ויוזם הצעת החלטה עבור ועדת המשנה של הכנסת הדנה בנושא הקוד הפתוח.

    .

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים