ג'נרל נגד סטודיבייקר

זוכרים את סטודיבייקר? סביר להניח שלא. זאת אומרת, אם עדיין לא הגעתם לעשור החמישי של חייכם. זאת, למרות שיצרן הרכב האמריקני רשאי לנכס לעצמו חלק נכבד מההיסטוריה המוטורית המקומית. ואלה שאינם מודעים ליצרן העלום הזה, גם לא יודעים שמכוניות סטודיבייקר - או ליתר דיוק "לארק" - הורכבו בארץ, ונחשבו בשנות השישים לסמל מעמד. יותר מכל, הן שירתו בכירים בצה"ל.
אלא שסטודיבייקר, כמו חברות אמריקניות רבות, שקעה לתהומות ההיסטוריה לאחר שלא הצליחה להתמודד מול שלושת הגדולים האמריקנים - פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר. גם השותפות עם "פאקרד" (עוד יצרן מאותה קטגוריה) לא עזרה. אפילו הצגת האוואנטי, מכונית ספורט חדשנית במושגים אמריקנים, לא תרמה מאום.
כי למרות שאותה אוואנטי נחשבת למכונית הזכורה ביותר של סטודיבייקר עבור חובבי ההגה, הרי שבעיות איכות קשות ועלות מפלצתית של תכנון מקורי הביאו להפסדים קשים ולכישלון בלתי נמנע. סטודיבייקר חדלה לנשום.
אלא שכמו במקרים לא מעטים בתעשייה, אותו כישלון הביא לניצחון מסוים. ראשית, האוואנטי הפכה לנדירה ביותר, וערכה בשוק האספנים רק עלה. בנוסף, רבים בארה"ב ראו בה מכונית ספורט שהקדימה את זמנה, מה שאיפשר לאוונטי לשוב מן המתים באמצע שנות ה-90. שוב צבר הפרויקט הנאיבי הפסדים ונסגר, ושוב חזר בשנות ה-2000.
ומי עומד מאחורי הזרמת החמצן הבלתי פוסקת? ובכן, בכל ניסיונות ההחייאה של סטודיבייקר ואוואנטי היה מעורב מייקל קלי, יושב הראש הנוכחי של החברה. והוא גם האחראי הישיר להתפתחות חדשה ומעניינת במיוחד.

יורדים לשטח

וכיוון שאין כנראה גבול לנסיונות המסחר והרווח מנוסטלגיה - חוזרת סטודיבייקר שוב. הפעם, היא מחליפה אל שם המותג ל... ניחשתם נכון, "אוואנטי". ומה תייצר החברה הזו? נכון, לדגם החדש יקראו "סטודיבייקר". הפוך מהפוך? מה שבטוח, נוסטלגיה של ממש אין במכונית הזו.
בהתאם לשוק היעד, בחרו אנשי אוואנטי להציג רכב שטח ענק, עם מראה עכשווי למדי. עכשווי, אם אתם מתגוררים בקליפורניה ונאלצים לחנות בין עדרי האמרים ענקיים מדי בוקר. ואם כבר, נראה לנו כי ההשראה האמיתית למעצבי הסטודיבייקר הגיעה היישר מהקטלוג של המתחרה העתידי.
הרכב החדש - המכונה XUV - כל-כך דומה להאמר, עד שנראה כי אנשי סטודיבייקר פשוט הניחו ידם על התוכניות של הכלי הגדול מבית ג'נרל מוטורס, אולי אפילו מייצרים אותו ברשיון. במבט ראשון נראה שרק החרטום המוזר שונה, ולא לטובה. גם המידות דומות למדי, למעט בהיבט האורך. עם 550 ס"מ מפגוש לפגוש, הסטודיבייקר גדול יותר.

יותר פורד

אבל העסק לא פשוט כל-כך. מתחת לעור הסיפור שונה. ל-XUV הגדול יש קשר דווקא למתחרה המושבעת של ג'נרל מוטורס - זו הנקראת פורד. כי ה-XUV נשען על שלדת ה-F250 , הטנדר הענק של פורד. בנוסף, הוא גם ישווק עם שני מנועים מביתו של הנרי.
לראשון, בנפח 6.8 ליטר, עשרה צילינדרים והספק מרבי של 310 כ"ס, לשני, העושה שימוש בסולר דווקא, שמונה צילינדרים, מגדש טורבו, 6.0 ליטר של נפח והספק מרבי של 325 כ"ס. ואם זה לא מספיק לכם, ניתן לשדך את מנוע ה-V10 למגדש על, שיעלה את הכוח לגלגלים עד 425 כ"ס. וכיוון שמדובר בכלי ששוקל כשניים וחצי טון, אף כ"ס לא יהיה מיותר.
הסטודיבייקר יסופק לפי הזמנה יעודית, והלקוח יוכל לבחור כל צבע שירצה. הוא יכלול דלתות הזזה אחוריות חשמליות, כמו-גם גג נפתח מאחור. והבטחה - למרות שמדובר ברכב הצפוי להיות נדיר למדי, ניתן יהיה לטפל בו במוסכי פורד בגלל הדמיון המכני.
הסטודיבייקר יעלה בארצות הברית 75,000 דולרים (ההאמר, אגב, עולה 50,000 דולרים "בלבד"), סכום לא מבוטל בארץ כל האפשרויות. לכן אולי לא מצפים באוואנטי למכור יותר מ-150 מכוניות בחמש השנים הבאות. וזה באמת מעט.

התביעה

אלא שיום לאחר הצגת הרכב החדש בתערוכת שיקגו, הוא כבר זכה לפרסום וכותרות מסוג אחר לגמרי. מסתבר שלא רק עינינו הבוחנות גילו את הדמיון הלא מבוטל בין ה-XUV להאמר, אלא גם חברת האם... עורכי הדין של ג'נרל-מוטורס מיהרו להגיש תביעה כנגד היצרן הקטן. מדובר אגב בתביעה יוצאת דופן, שטוענת למעשה כי אנשי אוואנטי לא רק "גנבו את העיצוב", אלא גם "קלקלו אותו".
הטענה הראשית כמובן היא כי האוואנטי מנסה לרכב על הצלחת ההאמר. לדבריה הג'נרל, הדמיון בין הכלים כה גדול, עד כי לקוחות פוטנציאלים עלולים לטעות ולרכוש את ה-XUV מתוך מחשבה שזה ההאמר המקורי. לכן, הם קוראים לאסור על הצגתו, ייצורו ומכירתו לאלתר. לא פחות ולא יותר. האם הייתם מוכנים להמר על סיכויי ההצלחה של אוונטי-סטודיבייקר בגלגול הנוכחי? אנחנו מוותרים על התענוג.