שתף קטע נבחר

השלום לפקק של קפלן?

מחלף קפלן בתל אביב יפתח בשבוע הבא לתנועה, ומתכנניו צופים הקלה משמעותית לנהגים הסובלים. האמנם הגיע קיצו של הפקק?

לאחר כמעט שנתיים של ציפייה, עומדים תושבי תל אביב והעובדים בה לנשום לרווחה. מחלף קפלן המחודש מבטיח לפתור את אחת מבעיות התחבורה הקשות של אזור המרכז, ואולי אף המדינה כולה. המחלף המדובר, שעבר מה שמכונה בעגה המקצועית "תהליך שיקוע", הושלם ארבעה חודשים לפני המתוכנן וצפוי להיפתח בדיוק ב-31 למרץ, ביום שני הקרוב.
וכדי להבהיר עד כמה עמוס המחלף, כדאי לציין כי מדי יום עוברים בו כ-100,000 מכוניות ולא פחות מ-3,000 אוטובוסים, כך לפחות לדברי יהודה בר-און, מנכ"ל חברת "נתיבי איילון", האחראית על הפרויקט. ומטרת השיקוע? הבחירה בפתרון שכזה, לדברי בר-און, תאפשר לתעל את עיקר התנועה במפלס התחתון, ואילו להעניק במפלס העליון פתרון בעיקר לתחבורה הציבורית.

היתרון, תנועה זורמת

עם פתיחת המחלף לתנועה, תתאפשר פנייה לכל כיוון ומכל כיוון. כך למשל תתאפשר פנייה שמאלה מרחוב גבעת התחמושת לכיוון דרך בגין (דרך פתח תקווה), פנייה שנחסמה בשנתיים האחרונות עם תחילת העבודות במקום. וברור כמובן שבחירה בנתיב השקוע של הצומת, תאפשר שטף תנועה שאינו נקטע על-ידי רמזורים. אגב, מחלף קפלן הוא המחלף התחתי הראשון שנבנה בתל אביב, אך לא האחרון. שכן מאוחר יותר השנה יתחילו עבודות טיפול דומות בצומת לה-גרדיה.

האופטימיות, מוגזמת?

בחברת נתיבי איילון משוכנעים כי פתיחת המחלף עשויה לאפשר מעבר של עד 150,000 מכוניות מדי יום, מספר המהווה גידול מרשים לנפח התנועה המתוכנן. אלא שמעבר להצהרות האופטימיות, יש לזכור כי הגם שייתכן ונחזה בעתיד בהקלה משמעותית של צוואר הבקבוק המדובר, הבעיות באזור לא יפתרו מייד.
כך, עומסי תנועה גדולים בסביבות המחלף האמור ובתוך תל אביב, ישארו לפחות בעייתיים כהיום, אם לא יותר מכך. ובר-און מודע לנושא זה היטב - "בעיית הצמתים סביב מחלף קפלן היא בעיה ידועה, שנלקחה בחשבון בעת בניית המחלף. לכן, היכן שאנו חוששים מעומסי תנועה מוגברים עוד יותר, בוצעו שינויים מתאימים במערכת תזמון הרמזורים, כמו-גם פעולות הרחבת כבישים נקודתיות". האם זה יעזור?

ראייה לעתיד

כך או אחרת, פרוייקט קפלן אינו קשור רק למחלף עצמו. למעשה, מדובר בפרויקט הצפוי ללוות את תושבי תל אביב והסביבה למשך שנים מספר. במסגרת הפרויקט מתוכננות כאמור עבודות הרחבה ושיקוע גם בצומת לה גרדיה-המסגר, צומת מפגש הרחובות קרליבך ויצחק שדה, וצומת החשמונאים עם הרחבה ממזרח למערב. בהמשך ישיר למחלף קפלן, יורחב גם רחוב קפלן עצמו, תוך שימור המבנים ההיסטוריים במתחם הקריה.
ולאלו מכם החוששים שדווקא את אחת מבעיות התנועה היותר-גדולות שכחו לפתור - עומס התנועה ביציאה מאיילון לכיוון דרך השלום וקפלן - מציעים אנשי "נתיבי איילון" נחמה. בעתיד, ואין עדיין תאריך מדויק, תבנה "לולאת" יציאה מאיילון, צפונית לגשר השלום.

הפקק תקוע ברכבת (ולהפך?)

תחזיות התנועה במחלף קפלן, המתוכננות אגב מראש עד שנת 2020, מסתמכות על-כך שבעוד 17 שנים, תהנה תל אביב מרכבת עירונית קלה, שירותי הסעות טובים יותר והקטנת מכסת תקני החנייה. אז נכון, נראה גם לנו שיהיה יותר טוב בעתיד, אבל איך בדיוק?
רכבת תחתית ואמצעי תחבורה אלטרנטיביים אחרים נמצאים על שולחן התכנון של עיריית תל אביב זה שנים רבות, רבות מדי. תכניות שצריכות היו להתבצע על-ידי ראש עיר אחד, עבור לאחר ונזנחו לא פעם. כך במשך שנים ארוכות. הפוליטיקה חוגגת, הכבוד האישי מעל הכל והתושבים והעובדים? אלה ימתינו, כרגיל.
כך שההצהרה של אנשי "נתיבי איילון" כי עד שנת 2020 יהיו שירותים אלו פעילים, בהחלט עשויה להתגלות כאופטימית מדי, למרות טווח ביטחון נאה של כ-17 שנים. מצד שני, אם יצדיק שיקוע הצומת עצמו, רשאים הנהגים העוברים במקום להתנחם כי לפחות בעיה אחת נפתרה. השאר? שיחזיקו אצבעות, אם לא קשה להם.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחלף קפלן כפי שיראה עם פתיחתו. רק ההתחלה
צילום: מאיה אזולאי
פקק טיפוסי. סביר שעוד נראה כמוהו
צילום: מאיה אזולאי
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים